|
|
|
1.
|
|
על הנייר, חייו של אורי מתנהלים כשורה. יש לו אישה, ילדים ומשרה בטוחה באוניברסיטה, והוא נוסע מדי שנה לכנסים אקדמיים. היום הוא היום האחרון לשהותו בעיר ניו יורק, לרגל אחד הכנסים הללו, ואת הדרך לשדה התעופה הוא עושה ברכבת. לאחר שעלה בטעות על רכבת בכיוון ההפוך הוא מסייע לאדם זר למצוא תכשיט שאבד לו. עד מהרה יתעורר אורי בדירה זרה, וימשיך לאבד את עצמו באופן בלתי-הפיך בשרשרת מסתורית ותזזיתית של אירועים מפתיעים ומסוכנים, שכוללים, בין השאר, שקים על ראשים, ערבית באוזניים, נשים אמיצות ושאלות שאין לו עליהן תשובה.
בתנופת כתיבה בלתי-שגרתית ובלשון ייחודית הנעה בגמישות בין משלבים, מגולל ערן ויזל, שזהו לו רומן ביכורים, סיפור מותח, אלים וגדוש התרחשויות, המעורר סוגיות הגותיות על אודות מידת השליטה שיש לנו בחיינו ועל אודות תפקידו של הגורל בהם.
"בשבחי הבדידות הוא גרסה שחורה, מקורית ביותר, לסיפור הרווח – בספרות ואף בקולנוע – של הגיבור בעל כורחו, הנקלע לצרות ולהרפתקאות בשל טעות בזיהוי, צעד אחד שגוי או היקלעות למקום הלא-נכון ברגע הלא-נכון. אלא שהגיבור כאן הוא אנטי-גיבור מובהק. העלילה רבת-התהפוכות נראית לעתים כהשתלטות מבהילה של הלא-מודע שלו על קורותיו. הבחירה להעניק לגיבור מפוקפק כל כך את תפקיד המספר היא בחירה מתוחכמת המצריכה שליטה גבוהה באמנות הסיפֵּר, ומאלצת את הקוראים לעמוד על המשמר ולעבור ללא הרף מאמפתיה לחשד. אותה מיומנות ניכרת גם בסגנון, המשלב כתיבה רזה עם הבלחות ליריות-נבואיות שאינן פוגמות במתח, אלא טוענות אותו באיכות אפלה שמעמיקה את חוויית הקריאה. זוהי בעצם מסה על רִיק, התחזות ואיבוד אחיזה במסווה של סיפור מתח ופעולה. ספר שקשה להרפות ממנו במהלך הקריאה, ושאינו מרפה מן הקוראים גם לאחר סיומו".
(טל ניצן, דורית רביניאן, חנה גולדברג – מנימוקי ועדת השיפוט לפרס אקו"ם ליצירה ספרותית תשע"ה)...
|
|
2.
|
|
הפירוש המיוחס לרש"י לספר דברי הימים הוא אבן דרך בפרשנות המקרא בימי הביניים שלא זכה עד כה לחקירה יסודית ושיטתית. ספר זה בא להשלים את החסר. נבחן בו הפירוש מכל היבטיו: בירור מקורותיו ורבותיו של מחבר הפירוש, תיאור סגנונו ושיטתו הפרשנית, בירור זמנו ומקומו והשפעת סביבתו על הפירוש, בדיקת הערותיו הלשוניות ותפיסותיו הספרותיות, מקומו של הפירוש בין פרשני הפשט בימי הביניים והשפעתו על פרשנות ספר דברי הימים המאוחרת לו. פירוש מעניין וחשוב זה נכתב באשכנז ב-1155 לסה"נ בקירוב. מחברוֹ האנונימי הושפע עמוקות מן הפרשנות היהודית שהייתה נפוצה בימיו בתחום התרבות היהודית באשכנז, הן מקורות ידועים ומוכרים הן מקורות שאינם בידינו. תיאורו השיטתי של הפירוש שופך אור על פירושים אחרים בני הזמן, ובכלל זה על חוג מלומדים עלום ונשכח שחבריו הקדישו תשומת לב מיוחדת לספר דברי הימים....
|
|
3.
|
|
גידי ראובר לא בריא. הוא מחבק את ילדיו ואינו מרפה. הוא שואב נחמה מאהבתה של אשתו. הוא גם מחליט לבקר בביתו של פרופ' יוחנן אשמן, משורר ידוע ומרצה נערץ שלימד אותו אכדית בצעירותו. מה שיגלה בפגישה זו יסעיר את נפשו ויטרוף את חייו.
בעלילה מותחת ומשונה נגלל לנגד עינינו קרב מוחות בין שני גברים שאפתניים: האחד מתמודד עם פחדי מחלה והשני מסתיר סודות נכלוליים.
אין זו רק דרמה אישית ומשפחתית. זהו רומן מתעתע המציע מבט חדש על עולם הספרות בכלל ועל זירת השירה בפרט. באור משעשע ובחיוך מר משורטטים בו טיפוסים בעלי ערכיות מפוקפקת שכוכבם זורח ואז דועך. האנלוגיה המסועפת שמוצגת כאן, בין הספרות לחולי, מקנה לתיק דרום עומק רגשי ומוסרי ומייצרת חוויית קריאה מלהיבה הנעה בין צער ואימה לבין לעג וצחוק.
ערן ויזל (1972) הוא דוקטור למקרא, סופר ומשורר. נשוי ואב לארבעה. מתגורר בקיבוץ נתיב הל"ה. רומן הביכורים שלו, "בשבחי הבדידות" (ידיעות ספרים, 2016), זכה לביקורות מהללות. תיק דרום מוכיח כי ויזל אכן נמנה עם המקוריים והייחודיים שבקולות החדשים של הספרות הישראלית....
|
|
6.
|
|
"אהבו אותי," כך מבקשים החיים וכך מבקשים המתים, "אנא מכם, אנשים טובים, אהבו מאוד!"
מוטי קליינשטיר נקבר בחופזה, סנטימטרים ספורים מתחת לפני השטח – כך מתחיל רומן פיקרסקי, סוחף, עתיר תהפוכות ועתיר קולות שנפרדים ונפגשים ללא הרף.
בקליניקה לקוֹלוֹלוגיה מוטי והילה מדריכים נשים אל מישור השקט הפנימי שיאפשר להן להשיג שליטה על גופן ומיניות משוחררת. נסים, אחיו של מוטי ובעלה של הילה, גנן שקט ומופנם, שותל גינת צלבים בפנימיית "האל הטוב" וקסמי האמונה משתלטים על חייו. זיו, בנם החולמני והמוזר של הילה ונסים, מעין ישו מקולקל מתכחש לייעודו המשיחי ומעדיף לבנות את עצמו כגאון מוזיקלי.
עולמם של גיבורי העלילה סובב בנחת על צירו: ציפורים מקננות ברוגע בענפי אלה עתיקה שבחצר הפנימייה ורוחות קדושים מתנמנמות במאורות השמים. עד שבוקר אחד, עפרה, אשתו של טורקו האיום, נכנסה, זקופה ואלגנטית, לקליניקה לקולולוגיה, ונבואות הפורענות הבלתי נמנעות ניצתו כלפידים, מאיימות לבלוע בסערה את החיים והמתים.
בכתיבה רבת תנופה החומקת מז׳אנרים טווה ערן ויזל עלילה מותחת המשלבת בין הגרוטסקי, התיאולוגי והקומי ומציע במבוא לקוֹלוֹלוגיה רומן סוחף ונוקב על המפגש שבין דת ומיניות ניו-אייג'ית, בסכנה הטמונה בהתממשותן של אמונות על אלוהים ובכוחה המתעתע של האהבה.
מי אמר שהכל צריך להיות ״פוליטיקלי קורקט״?
ערן ויזל (1972) מקיבוץ נתיב הל"ה. פרסם שני ספרי שירה: "הלכנו הרחק עד הנה" (מוסד ביאליק, 2012) ו"ממתינים לזאב" (קשב לשירה, 2016), ושני רומנים: "בשבחי הבדידות" (הוצאת ידיעות, 2016) ו"תיק דרום" (הוצאת ידיעות, 2018).
ערן ויזל הוא קיבוצניק, חילוני, בוגר עשר שנות לימוד ובמקום תיכון עבד ברפת והתגייס ליחידה מובחרת. אבל ערן הוא גם פרופסור מן המניין במחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בן גוריון, ואחד המומחים הגדולים בעולם לפרשנות מקרא רבנית אורתודוקסית ושמרנית.
הביוגרפיה הזו, שיש בה ניגודים לכאורה, באה לידי ביטוי בעוצמה מתפרצת ובכתיבה רבת כישרון במבוא לקולולוגיה, שהוא מותח אבל גם מצחיק, גרוטסקי אבל רציני מאוד. זהו ספר על אנשים שמתחננים להשליט סדר וחוקיות בעולם של אי-סדר, ומשתוקקים לאמונה גואלת כשאי-אפשר להאמין....
|
|
