שמי שמעון רוזנר.
אני יליד 1945, נתניה, מקום בו גדלתי והתבגרתי.
אני נשוי באושר לג'ודי ויש לנו ארבעה ילדים ושניים עשר נכדים.
גרנו בנתניה, חיפה וערד ובשלושים וחמש השנים האחרונות אנחנו גרים בקורנית שבגליל.
עבדתי במפעלים בתעשייה הכימית והפטרוכימית ובתעשיית המזון.
אני מהנדס בגמלאות ומחלק את זמני עם ג'ודי בין ילדינו, נכדינו, בכתיבה וברכיבת אופניים, בשבילים בשטח ועל הכבישים.
כל חיי התגלגלו ומתגלגלים בהתרגשויות וריגושים עד דמעות ומשקלם משחק גם בקבלת החלטות.
כתיבת הספר נבעה מצורך פנימי להצגת מחשבותיי, בעיקר כדי להעלות לדיון ציבורי את מידת האחריות שלנו בכל דור ודור בענין הישארותנו בארץ ושמירתה כבית לאומי לעם היהודי, ללא אפליה.
הפתרונות ידועים, רק הסכמות אנחנו צריכים , קודם בינינו ואחר כך עם שכנינו.

שמי שמעון רוזנר.
אני יליד 1945, נתניה, מקום בו גדלתי והתבגרתי.
אני נשוי באושר לג'ודי ויש לנו ארבעה ילדים ושניים עשר נכדים.
גרנו בנתניה, חיפה וערד ובשלושים וחמש השנים האחרונות אנחנו גרים בקורנית שבגליל.
עבדתי במפעלים בתעשייה הכימית והפטרוכימית ובתעשיית המזון.
אני מהנדס בגמלאות ומחלק את זמני עם ג'ודי בין ילדינו, נכדינו, בכתיבה וברכיבת אופניים, בשבילים בשטח ועל הכבישים.
כל חיי התגלגלו ומתגלגלים בהתרגשויות וריגושים עד דמעות ומשקלם משחק גם בקבלת החלטות.
כתיבת הספר נבעה מצורך פנימי להצגת מחשבותיי, בעיקר כדי להעלות לדיון ציבורי את מידת האחריות שלנו בכל דור ודור בענין הישארותנו בארץ ושמירתה כבית לאומי לעם היהודי, ללא אפליה.
הפתרונות ידועים, רק הסכמות אנחנו צריכים , קודם בינינו ואחר כך עם שכנינו.