“לפני שנתיים וחצי חגגנו לסבתא פנינה יום הולדת 95. חדה כתער, היא הזמינה את ראשונות המברכות: שתי אחיותיה הגדולות, שרה ורוז'י, בנות 99 ו-97, בהתאמה. הן סיפרו כמה קינאו בה, הקטנה והחכמה, על שמכל הילדים רק לה אבא קנה תיק לספרים לביה"ס. היא לא נשארה חייבת והזכירה להן איך בלילות החורף הקרים בהונגריה הן היו מכריחות אותה, האחות הקטנה, להיכנס למיטות שלהן לפניהן, כדי לחמם להן את המיטה.
עד ל-15-20 השנים האחרו”