» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (23):
T,
ארץ ישראל - הסטוריהבעת החדשה,
לקניה עכשווית,
Ada,
ישראל- ציונות, חברה, היסטוריה, פוליטיקה, מלחמות וצבא למכירה,
ספרים למכירה,
עיון,
ספרי עיון,
אוניברסיטה משודרת,
רוצה לקרוא,
waiting,
האוניברסיטה המשודרת,
צבא ובטחון, ציונות, ישראל והסכסוך, המזרח התיכון למכירה,
ארץ ישראל והיסטוריה יהודית,
היסטוריה למכירה,
פעמיים,
צריך להוסיף תמונה לאתר,
ראשון כחדש שני טוב,
תומחר ,
להוציא עיון,
אישים - ביוגרפיות ותכתובות וזיכרונות ויומנים וסיפורי חיים של דמויות למיניהן, תרתי משמע,
הדרכה ועיון - למבוגרים,
העפלה, חלוציות, עלייה, ציונות,
עוד ...
|
|
1.
|
|
ההיסטוריון יוסף גורני בוחן את יחסם של הזרמים הרעיוניים והפוליטיים השונים בתנועה הציונית אל ערביי ארץ - ישראל בתקופה שבין 1900 ל - 1948, ערב הקמתה של מדינת - ישראל. הספר עוסק בשלוש שאלות מרכזיות: עד כמה היו מודעים בתנועה הציונית בראשיתה לעוצמת ההתנגדות הערבית ולצמיחתה שך תנועה לאומית ערבית פלסטינית? באיזו מידה שמרו האישים והזרמים הפוליטיים בציונות על רציפות יחסם כלפי הערבים לנוכח השינויים המדיניים והחברתיים מרחיקי - הלכת שנתחוללו בארץ - ישראל ובעולם? מה היו בעצם ההבדלים בין הזרמים השונים בהבנת השאלה הערבית, אף - על - פי שעקרונות הציונות היו משותפים לכולם? סקר מקיף ואמיץ של הדרך שעשינו עד הלום, אשר יש בו אולי כדי לשמש רקע להתויתה ופילוסה של דרך אל עתיד טוב יותר ביחסי שני העמים....
|
|
2.
|
|
פרופ` יוסף גורני מהחוג לתולדות עם ישראל באוניברסיטת תל אביב מנתח את מפעל הבנייה של התנועה הציונית בארץ ישראל מראשית ההתיישבות החדשה ועד אחרי קום המדינה. השיחות אינן מתמקדות במדיניות הציונית או במאבקים הפוליטיים בין המפלגות או בין אישים בתוך התנועה הציונית ומוסדותיה, אלא בדרך בניינו של היישוב היהודי בארץ ישראל כמפעל ייחודי בהיסטוריה האנושית. הדיון נערך על רקע ההתפתחות ההיסטורית בתולדות עם ישראל מסוף המאה התשע עשרה ועד ימינו. השיחות דנות, בין השאר, במפעל ההתיישבות על הקרקע, בצמיחתה של האוכלוסייה העירונית היהודית, בהתפתחות הכלכלה הלאומית, במיסודו החברתי והפוליטי של היישוב בארץ ישראל ובחלקה של כל אחת מן העליות במפעל ההתיישבות בכפר ובעיר מן העליה הראשונה ועד העליה ההמונית שלאחר קום המדינה....
|
|
4.
|
|
הקובץ מחברת עבודה לארגון עובדים בא לתאר מקצת מתולדותיה של הסתדרות העובדים, לנתח חלק מן השינויים החברתיים שהתחוללו בה, ולהצביע על מגמות פוליטיות שונות שהתנגשו בתוכה מאז הקמתה ועד המחצית השנייה של שנות התשעים. הוא מיועד לתת לקורא תמונה מהימנה ככל האפשר על פירות המחקר בשאלות אלה, ומאמריו עוסקים הן בימי היישוב והן בימי המדינה. שולבו בו ניתוחים היסטוריים וסוציולוגיים שיוכלו לסייע לקורא לעמוד על מורכבותו של גורם כה מרכזי בהתהוותה של החברה הישראלית....
|
|
7.
|
|
מאז השואה - אסונו הנורא של העם היהודי - והקמת מדינת ישראל - הישגו הגדול ביותר מאז ומעולם - מתקיים קשר מוסרי ומתח רעיוני בין אושוויץ לירושלים: שני סמלים-מונחים טעונים זיכרון היסטורי. ספרו המרתק של פרופסור יוסי גורני דן ביחס המורכב בין שני סמלים אלה וחלקם ביצירת התודעה הקיבוצית של העם היהודי בדורנו. המחבר חושף את ההתפתחות ההיסטורית של שני הסמלים הטעונים הללו ומעמיד לבחינה השוואתית את הביטויים שלהם ב"מחשבה הציבורית" - בשיח האינטלקטואלי, התיאולוגי, ההיסטורי. האידיאולוגי והפוליטי שני תחומים עיקריים נבחנים בבדיקה זו רעיוני - היחס בין אידיאולוגיה למיתולוגיה והמעשי - ההבדלים בגישה לסוגיה זו בין ישראל לתפוצות. תרומתו הייחודית של הספר - ניתור מהותו והשלכותיו של הקשר הרוחני בין המדינה לשואה. היא בכך שהוא מאיר סוגיות אחרות, שלכאורה אינן מתחברות. היחסים בין היהודים לסביבתם, בין מדינת ישראל לעמי ערב המקיפים אותה ובין המדינה לתפוצות ישראל. מן הבחינה הזאת, אין זה רק דיון בעבר, אלא גם נסיון לתהות על הצפוי לנו בעתיד. אשר מרכזיותה של השואה דוחה מלב הבימה את מרכזיותה של המדינה בתודעה הלאומית הקיבוצית. יש לתהליך זה השלכות ומשמעויות, שאין לחמוק מהן.
...
|
|
15.
|
|
ספרו של ההיסטוריון יוסף גורני "חלופות נפגשות" הוא מחקר שמעמיד זו מול זו שתי מפלגות לאומיות פוליטיות יריבות בעם היהודי: מפלגת ה'בונד' ותנועת העבודה הציונית. זה מחקר ראשון מסוגו, שבודק את השינויים שחלו בתשעים השנים שמסוף המאה ה - 19 ועד שלהי המאה ה - 20 באידיאולוגיה היהודית הלאומית של שתי התנועות. בשלושה מצבים פוליטיים נבדקים הרצף והשינוי באידיאולוגיות האלה: ברוסיה הצארית עד מלחמת העולם הראשונה, ולעומתה בארץ - ישראל העות'מאנית בימי העלייה השנייה; בפולין הרפובליקנית, ובארץ - ישראל המנדטורית בין שתי מלחמות העולם; בתפוצות ישראל, ובמדינת ישראל אחרי מלחמת העולם השנייה והשואה. מבדיקת שתי התפיסות הלאומיות הקוטביות האלה עולה מערכת של מושגים והלכי רוח משותפים לזו ולזו, כגון 'שלילת הגלות' בתור הוויה נפשית ותרבותית, התפיסות הפוליטיות הדינמיות של הקשר בין המעמד לעם, ומקומה של השפה בעיצוב דמותו הלאומית של העם בעת החדשה. הדיון בנושאים האלה, מתוך הבלטת פירושיהם המשתנים לפי הזמן, הוא פועל יוצא מאופייה ומייחודיותה של ההוויה היהודית הלאומית שמתעוררת בה יריבויות קשות, רבל גם נישות משותפות, ומכאן כורת הספר: "חלופות נפגשות"....
|
|
34.
|
|
יוסף גורני הוא פרופסור אמריטוס להיסטוריה יהודית בת זמננו באוניברסיטת תל אביב. תחום התמחותו – התנועה האתנית והלאומית היהודית במזרח אירופה, בארץ ישראל ובארצות הברית במאות התשע עשרה והעשרים. פרסם מחקרים רבים בארץ ובחוץ לארץ.
בספרו תעודת זהות כלולים סיפור אישיֿאוטוביוגרפי של המחבר ואסופה של מאמרים בנושאים לאומיים. חלקו הראשון של הספר מספר את סיפורו של גורני כילד בר מזל שהוגלה עם הוריו מפולין אל מעמקי רוסיה הסובייטית. כך זכה המחבר להינצל מגורל אכזר של שבי ורצח בידי השלטון הנאצי וגם להגיע עם הוריו לאחר המלחמה אל ארץ ישראל. הספר מתאר את דרכם הנפתלת ארצה באניית מעפילים ואת הקליטה בחברה החדשה, מדינת ישראל בשנותיה הראשונות. בחלקו השני של הספר מקובצים מאמריו של גורני בעיתונות היומית. המאמרים דנים בשאלות לאומיות בתחום החברתי והמדיני: העימות הלאומי הממושך בין יהודים וערבים; המתח העדתי הפנימי המתפרץ לסירוגין; החיכוך המתמשך בין מדינת ישראל לתפוצה היהודית, במיוחד זו שבארצות הברית. שאלות אלה, המעסיקות את הציבור הישראלי, אוצרות בחובן את מורכבות הזיכרון וההגות הבאים לידי ביטוי בשני חלקי הספר, והם שני נושאים הקשורים זה בזה לבלי הפרד באישיותו ובחווייתו של המחבר....
|
|
37.
|
|
'רֵאליזם אוטופי' – הייתכן?מושג זה שטבע יוסף גורני ונמצא בלבו של הספר מורכב מצירוף של ניגודים, אך הוא־הוא המפתח לפענוח הדחפים של האישים והתנועות שהטביעו את חותמם על ההיסטוריה הציונית. הראליזם האוטופי תורגם לשיטה מדינית וחברתית שעיקרה הוא 'פשרה מקדמת', ובכוחה צמחו ופעלו בתנועה הציונית רעיונות ואידיאלים מגוונים ואף נוגדים זה את זה: לאומיות היסטורית דתית ומודרנית חופשית, רומנטיקה רגשית, ליברליזם דמוקרטי וסוציאליזם מעמדי או עממי רווי בנטיות אוטופיות. כל אלה הניעו מערכת של אישים ומוסדות, ואף שנוצרו בתוכה ניגודים רעיוניים, פוליטיים וארגוניים, היו אלה ניגודים משלימים. האידיאלים היו לתמרורי הדרכה והכוונה, והותאמו למציאות המשתנה שבתוכה פעלו. על כן קרויים הם 'אנשי כאן ועכשיו': התפיסה האוטופית והאידיאלים הנחו אותם בלא שיכָּפו על התהליך ההיסטורי ובלא שיראו בהם צו עליון מוחלט. הססמה 'כאן ועכשיו' היתה ציווי קטגורי אישי ולאומי, פוליטי ומוסרי, מוחלט ויחסי כאחד.עם הקמת המדינה התפרק הראליזם האוטופי, הצרכים החברתיים והמדיניים דחקו את הנטיות האוטופיות מן הזירה הציבורית, ולא נמצא עוד כוח פוליטי שיהיה מסוגל לשמור על האיזון בין השיקול הראלי לנטייה האוטופית. מלחמת ששת הימים מציינת שלב נוסף בהתפרקות המערכת רבת־הניגודים המשלימים הזאת. בעקבותיה נפרדו דרכיהם של בעלי הנטיות האוטופיות הלאומיות: המאמינים בארץ ישראל השלמה – מזה, ואלה המאמינים באפשרות של הסדר שלום מדיני – מזה.התנועה הציונית אינה משכילה עוד לשלב בין כוחם של מנהיגים מדיניים, חברתיים ומורי הוראה רוחניים ובין המוסדות והארגונים שנוסדו בראשית הציונות. הדבר ניכר במיוחד בתחום המדיני. תהפוכות פוליטיות חוללו שינוי בציונות כולה. היא נעשית אוטופיה משיחית ומעמידה בסכנה את עצם קיומה היהודי הציוני של מדינת ישראל....
|
|
