“כבר סיפרתי מעל דפים אלה על מקומו של הכדורגל בחיי. בפראפראזה על משפט נפלא שאמר שגריר פורטוגל בישראל, אני מרגיש שנכשלתי בחיי כי לא הפכתי לכדורגלן מקצועי.
הייתי שחקן לא רע (אל תגלו, אבל אני מתאמץ להיות צנוע. הייתי שחקן מעולה:) ובמשך כל שנות נעורי ראיתי את עצמי עושה בחיים את מה שעושים גיבורי הספר הזה - חי עבור כדורגל.
אבל ב-1985 הייתי בן 18. ואני קיבוצניק. וצירוף העובדות הללו קבע שאם אתה בריא בנפשך”