“איחוי שברים כמשמעות חיים
מהו האדם, שאלו סופרים רבים וניסו להעניק לכך תשובות שונות ומגוונות, כל אחד בדרכו שלו.
טשרניחובסקי, קבע הגדרה נצחית שהשתרשה בתודעה העברית, כי האדם הוא תבנית נוף מולדתו. עמיהוד גלעד, בספרו מכיתות, מבקש להבין את ההגדרה עצמה. מהי תבנית נוף המולדת, ומהו האופן בו היא פועלת על בני האדם כיחידים?
בכדי לתת מענה לשאלה, גלעד לוקח את דרור גיבור העלילה ובוחן באמצאתו את הנחת היס”