“מי לא קיבל את הספר הזה כמתנת בר מצווה בשנות ה-70
שיקום על רגליו!
אני קיבלתי, ולא אחד, כנראה הם לא היו מתואמים.
ספרו של ידין, יותר נכון להגיד ספריו , כי היה גם סופר פורה במיוחד,
נתפס בעיני הישראלים אז כמסורת ציונית, כמעט דתית שכ-ו-ל-ם, ממש כולם
החזיקו לפחות את אחד מספריו, כאשר ספריו האחרים עמדו בתור או לקניה
או לקריאה בסיפריה העירונית, כי ספריו יצאו בהוצאה מפוארת ויקרה, ולא כולם
יכלו להרשות”