“אני קורא בכמה שפות ולכן בשביל לא לשכוח אף אחת מהן, אני קורא כל פעם בשפה אחרת... הספר האוטוביוגרפי הזה של ארתור רופין שנכתב בגרמנית שפת המקור שלו, שהה אצלי זמן רב בספריה והנה בסופו של דבר גם תורו הגיע.
יש בו זיכרונות וקטעי יומן של מי שהיה מנהיג ציוני דגול לדעתי, שבניגוד למנהיגים אחרים שרק דיברו - גם רופין אמנם דיבר אך בעיקר עשה...
אני מודה שהפרקים הראשונים שבו שבו מספר רופין את זיכרונותיו הם שבעי”