“ספר שקראתי בהמלצתו של בני, בכורי, הטבח.
כבת של בעל מסעדה לשעבר, וכאם לטבח בהווה, מצאתי את עצמי מחייכת לנוכח התיאורים המאוד קיצוניים של הנעשה במטבח המקצועי. תיאורים, שיש בהם מן האמת, אבל בסופו של דבר מציגים את הבחירה במקצוע כסוג של מחלת נפש צבעונית ויוקרתית ואת הכישורים הנדרשים לשף כשילוב של כישורי רופא בכיר, מצביא דגול, עבריין צמרת, דיקטטור ודוגמנית על.
זאת לא ממש פנינת ספרות אבל בהחלט ספר חמוד”