"סוף סוף, מקץ חיפוש של שעתיים במעלה העמק ובמורדו, בדרכי בוץ עקלקלות, על גשרי אבן צרים, לאורך שבילי עפר, ליד נהרות מתערבלים ונחלים מזרזפים ,דרך אינספור כפרים, חיפוש שהלך ונעשה נואש יותר ויותר, הגעתי לבסוף ליעדי. למראה שלט הנחושת הממורק שעל הדלת, שנשא את הכתובת 'בית הספר בקווטרסתווייט', פלטתי אנחת רווחה אדירה וחשתי ניצחון חלוצי מהסוג שכריסטופר קולומבוס, קפטן קוק וסקוט מאנטרקטיקה ודאי הרגישו כשהגיעו אל יעדם בתום מסעותיהם הקשים." ג'רוויז פין, איש חינוך שניחן במידה יוצאת דופן של רגישות ואהבה לילדום, מתאר בספרו זה את שנתו הראשונה בתפקיד המפקח המחוזי על בתי הספר בצפון יורקשר. עד מהרה הוא לומד שלצפון יורקשר חוקים משלה: הכול אטי יותר, כפרי יותר וציורי יותר. הוא פוגש את הדמויות התיאטרליות המאכלסות את הפינה היפהפייה הזאת באנגליה, אך בעיקר הוא מתאהב בילדי יורקשר, שכנותם ופשטותם כובשות את לבן. ג'רוויז פין עשה שנים רבות בתחום החינוך בבריטניה. יכולתו המופלאה לספר סיפורים עשתה אותו למרצה מבוקש ולאורח קבוע בתוכניות רדיו יוקרתיות. הוא פירסם מחזות, סיפורים ואנתולוגיות שירים. "מספר - סיפורים מלידה" גארדיאן "זיכרונות משעשעים ונוגעים ללב" דיילי אקספרס...