סיפור האספה בשכם (יהו` כד, א-כח) הוא יצירה ייחודית, חידתית, שעוררה את סקרנותם של חוקרי המקרא מתחילת המחקר. יצירה ספרותית מובהקת יש כאן, שחוברה על סמך כתובים מקראיים קודמים בהשפעת התפיסות והמציאות של זמנו של המחבר. בעל החיבור פונה אל החברה שידעה את עונש הגלות, חברה שמקצתה עובדת אלילים, והיא חולמת לשוב ולרשת את הארץ המובטחת. הדעת נותנת שהיצירה נתחברה בתקופת הגלות או לאחריה. יש בידינו סימנים ברורים שהמחבר אמנם הכיר את ההבטחות לאבות ואת תפקידו של משה בסיפור יציאת מצרים וברית סיני, אבל התעלם מהם. אין לו עניין אלא ביהושע, ועל כן הוא מייחס לו את הברית בשכם, שבה התחייב העם בפעם הראשונה לעבוד את ה` בלבד. יהושע הוא שנותן לעם חוקים וכותב אותם ב`ספר תורת אלוהים`. שני דברים בא המחבר להשמיע בסיפורו: האחד נוגע להשקפתו על ההיסטוריה העתיקה של ישראל, והאחר מיועד לדורו שלו, הנקרא להסיק את המסקנות מתולדות עברו. המחבר קרוב ברוחו, בסגנונו וברעיונותיו לאסכולה המשנה-תורתית, וייתכן שהוא נמנה עם אחרוניה. לאחר שייחסה האסכולה המשנה-תורתית ליהושע את כיבוש הארץ - כיבוש `אידיאולוגי` שאין לו ביסוס היסטורי - בא סופר הפרשה שלנו והרחיק לכת עוד, והעמיד את יהושע במקום משה: לא `משה` שני, אלא `משה` ראשון!...

על אורחות החיים בתקופת המקרא אנו למדים מן המקרא ומתעודות חיצוניות. אחד המקורות הראשונים במעלה לחקר המקרא וההיסטוריה של תקופת המקרא הוא ארכיון העיר מארי, שעל הפרת התיכון, מן המאה הי"ח לפסה"נ. היום אי-אפשר לדון בנבואה המקראית, בבריתות במקרא או בחברה השבטית המתוארת במקרא בלי להיזקק לחומר העשיר המשוקע בתעודות מארי, שהן עניינו של ספר זה. סיפורי המקרא אינם מסמכים היסטוריים, אבל הם ארוגים מחוטי מציאות לקוחים מעולמם של הסופרים העתיקים, וכמעט אין תחום מתחומי החיים שאיננו יכולים להעמיד בו את הדברים כמו שנראו 'באמת', על סמך תעודות מארי, לעומת הלבוש הספרותי שהם עוטים במקרא. על אף מרחק של יותר מאלף שנים בין סיפורי המקרא לתעודות שבארכיון מארי, מאפשרת לנו ההשוואה הזאת להיטיב להבין את שתי התרבויות העתיקות, הזורעות אור זו על זו. עדכונים ותוספות לספר ניתן למצוא באתר האינטרנט של פרופ' ענבר באוניברסיטת תל אביב בכתובת הבאה: http://humanities.tau.ac.il/segel/manbar.html ...

מה טיבם של עפצים, אותם "גידולים מוזרים" הנראים על צמחים שונים? חרקים הגורמים לצמח ליצור עפצים הם למעשה הדרך האינטימית ביותר שבה בעלי חיים ניזונים מצמחים. בלשון מדעית אך שווה לכל נפש, ספר זה חושף למתעניינים ולחובבי הטבע והארץ את אחת הקבוצות המרשימות והבולטות ביותר מקרב יוצרי העפצים: כנימות עפצי האֵלָה. עפצי הכנימות הנישאים על האלות במשך חודשים ארוכים הם ביטוי דומם למערכת מורכבת ודינמית הכוללת פתוגנים, מתחרים, טפילים וטורפים. חלקו הראשון של הספר מתאר את המידע הרב-תחומי על הביולוגיה והאקולוגיה של מערכת העפץ מבחינה מולקולרית, אנטומית, פיזיולוגית, ביוכימית, התנהגותית, ביו-גיאוגרפית ואבולוציונית. בהמשך מובא מדריך מצולם של האלות ועפצי הכנימות המתפתחים עליהן. "החשיבות העיקרית של הספר נובעת מכך שאין מדובר רק בסקירה או בסיכום מדעי אלא בביטוי ישיר של מעורבות מדעית עמוקה באחד מתחומי עיסוקו של המחבר במשך שנים רבות. יש בו מענה איכותי לשאלות מסקרנות ומעוררות עניין הקשורות לתופעה מבחינה מדעית וגם קשר ישיר לטבע ולנוף בכל אזורי הארץ. זהו ספר חשוב שיש לו מקום של כבוד על שולחנם של כל הסטודנטים לזואולוגיה, מדעי הצמח ואבולוציה והחוקרים במדעי החיים." - ד"ר דני סימון, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב...