מנחם דורמן

מנחם דורמן

סופר


1.
בספר זה נעשה נסיון ראשון להביא בפני הקורא פרקי ביוגרפיה של אלתרמן הצעיר, למן שורשיו המשפחתיים הראשונים בחו``ל ועד להופעת ספרו הראשון ``כוכבים בחוץ``, וזאת בעקבות פרקים ראשונים שראו אור לפני מספר שנים ועוררו ציפיה רבה להמשך. מסיבות אישיות נצבר מדורמן, עורך כתבי אלתרמן והמופקד על עזבונו הספרותי, להשלים את כתיבת הביוגרפיה, והעריכה של הפרקים האחרונים נעשתה בידי פרופ` דבורה גילולה, שהוסיפה להם מבחר ממכתבי אלתרמן (וכן מכתבים אליו) ומבחר ראיונות שערך בשעתו דורמן לצורך כתיבת הביוגרפיה. הפרקים החדשים, המכתבים והראיונות, מביאים בפני הקורא חומרים ביוגרפיים מרתקים. אלה שופכים אור על השנים הראשונות של אלתרמן בארץ לאחר לימודיו, בתקופה המכרעת של התפתחותו האישית והספרותית....

2.
כתבי ברוך שפינוזה, שנכתבו לאחר הרחקתו מקהל ישראל ושלא בעברית, לא עוררו תחילה הד רחב בקרב היהדות. אולם בפולמוסים הגדולים בפילוסופיה הגרמנית במאה ה-18 היו מעורבים הוגים יהודיים שרגליהם בשני העולמות - משה מנדלסון ושלמה מימון, ועצם יהדותם היוותה גורם נכבד בוויכוחים. רק במאה ה-19 נתלבה הויכוח על כלילתה מחדש של מורשת שפינוזה במורשת היהודית - ויכוח שעמדו בו זה מול זה משכילי גליציה מרנ''ק עד שלמה רובים ושמואל דוד לוצאטו (שד''ל) איש איטליה. בכל אלה עוסק הספר שלפנינו, הפותח בויכוח מוקדם סביב דוד נייטו הנחשד ''שפינוזים'' ומסתיים בקריאתו הנרגשת של דוד בן גוריון לתרגום כבתי שפינוזה לעברית. ספר זה מצטרף לשורת מחקריו של מנחם דורמן בהגותם של יהודים שהשיאו רישומם לא רק בקרב בני עמם, החל ביהודה אברנבאל, בעל השיחות על אהבה והמשך במנשה בן ישראל - ספרים המעשירים העשרה חשובה את המדף של ''מחשבת ישראל'' בעברית. התוכן: מבוא דוד נייטו משה מנדלסון שלמה מימון שמואל דוד לוצאטו ומשכילי גאליציה אחרית דבר: קריאתו של בן-גוריון לתקן את המעוות הערות מפתח אישים...

3.
4.
5.
כמעט כל פרקי הספר נכתבו אחרי פטירתו של נתן אלתרמן בכ``ב אדר ב` תש``ל. בחייו, בנוכחותו - ומחמת נוכחות זו שהיתה, לדידי, אינטנסיבית מאוד במשך העשור האחרון של חייו - נבצר ממני לכתוב עליו ועל יצירתו הספרותית, לפי שנדמה היה לי כי עיניו הבוחנות מלוות אותי בלי הפסק בהעלותי את דברי על הכתב. אח``כ, משהוטל עלי לדאוג למורשתו הרוחנית ולהוציא לאור את כתביו, היה לי צורך ללוות את המלאכה הזאת בכתיבה עצמית, מה גם שבכל אותה תקופה שלמן 1970 ואילף היו אלתרמן ומפעל חייו בספרות העברית שנויים במחלוקת, שבה לא הייתי ניטראלי כלל וכלל. אדרבא, ככל שפולמוס אלתרמן נמשך וגם החריף - והוא לא נסתיים עד היום - התברר כי אין זה פולמוס ספרותי גרידא על דרכי ריתמוס ופרוזודיה, וכי ההתמרדות נוסח אלתרמן ושלילתו מבטאות, ביסודו של דבר, שינוי ערכין כללי המתרחש בקרב חלק מסוים של ממשיכי הספרות העברית.בעבודתי כמהדירם של ``כל כתבי אלתרמן`` השתדלתי להציל מן השכחה ``טורים``, ``רגעים``, פזמונים ועוד ובמקביל לכך כתבתי את מרבית הפרקים של המדור ``מן ההיקף אל המרכז`` שבהם נתכוונתי להעמיד את הקורא על הזיקה בין שירת היחיד לשירת הציבור ולהראות איך נתפרנסו זו מזו וצמחו זו מזו ואיך נוצר תוך כדי כך ז`אנר חדש בספרות העברית. דומה שאלתרמן טרח להכביד על כל מי שירצה אי פעם לחבר פרקים ביוגרפיים או ביוגרפיה כוללת עליו. העובדה שאלתרמן נמנע מלספר על עצמו במישרים, אם בעל פה ואם בכתב, ושלא השאיר אחריו אלא תיעוד מועט על מאורעות ילדותו ונעוריו, היתה בעיני סיבה מדרבנת לעשות מאמץ לאיסוף ידיעות על תקופת חייו שבטרם התגלותו כמשורר בחסד עליון. אספתי מה שיכולתי לאסוף במשך עשר שנים, בקירוב, וממה שהעליתי חברתי וערכתי מעין דו``ח על חיי נ``א בשנים 1932-1910. עם זאת מובן מאליו שתוך כדי כתיבתם של ארבעת הפרקים הביוגרפיים, המהווים את המדור הראשון של הספר, לא נמחקו מזכרוני לא אלתרמן האיש כפי שהכרתיו - דיוקנו, קולו, אופני דיבורו ושתיקתו, מחוות התנהגותו וכו` - וכפי שלמדתיו לדעת מכתביו: מצד זה ה``דין וחשבון`` הביוגרפי הוא בכל זאת ``סיפור`` אישי, מבחינת עניינו ומבחינת מחברו....

6.
7.
8.
9.
שיחות אלו, שהתנהלו בצל המלחמה בעודה בעיצומה בלבנון, הקיפו תחומים שונים של חיינו כאן, במדינה ובקיבוצים. מלחמת שלום הגליל, שנהפכה תוך ימים מספר - לא מחמת תקלה או ביש מזל, אלא במכוון ובמחשבה תחילה - למלחמת לבנון חוללה משבר חריף בעורף ובחזית: משבר זה משתקף כיאות בשיחות שלפנינו ועל כן חיוניותן האקטואלית עומדת בעינה, מה גם שהמלחמה טרם נסתיימה, בעצם, היא לא נסתיימה כי צה``ל עודנו מחופר מער לגבולנו הצפוני, ואילו גבולנו הצפוני - שלום הגליל - טרם מובטח. שיחות אלו, ש``יד טבנקין`` היתה יוזמתן ואכסנייתן, היו שיחות חברים במלוא מובן המלה, ללא התנצחות, בכבוד הדדי והקשבת איש לדברי רעהו, מתוך התקווה, שביחד ובמשותף אולי נגיע לשורשי המשבר, שהבנתו עשויה להיות תחילת פתרונו....

10.
11.
12.
13.
מנחם דורמן (1994-1909) היה מן האנשים הרבגוניים ביותר בדורו, וכתיבתו, מחשבתו ופעילותו הקיפו תחומים רבים ושונים להפליא. בילדותו חלם להיות רב, ונמשך אל הסביבה החסידית; כנער הצטרף לתנועה החלוצית ועלה ארצה, לגבעת ברנר, כחבר קבוצת ``חירות``. בגבעת ברנר חי עד יומו האחרון, חרף טלטולים פיסיים ורוחניים לא מעטים, המשתקפים בכתיבתו. רוחב היריעה משתקף כבר מעמודיה הראשונים של רשימת הספרים בביבליוגרפיה זו: היסטוריה, פוליטיקה, ספרות, פילוסופיה, קיבוץ, בכולם עסק, ודומה שכולם ``עסקו בו`` והטרידוהו יומם ולילה. רשימת פרסומיו של דורמן משתרעת על פני כ65- שנה וראשיתה בגרמניה, בהיותו עלם כבן עשרים. הביבליוגרפיה שלפנינו כוללת את פרסומיו של דורמן, ובהם ספרי מקור, ספרים שתירגם ועשרות ספרים שערך במסגרת הוצאת הקיבוץ המאוחד, שהיה בין מייסדיה. מספר מאמריו ורשימותיו של דורמן עולה על חמש מאות, ורובם עוסקים בנושאים שעל סדר היום הציבורי והמדיני. עם זאת יש בהם עומק הגותי ורוחב אופקים, בצד דחף עמוק לקחת חלק פעיל בעיצוב המציאות....

14.
15.
16.
17.
18.
19.
20.
21.
22.
23.
24.
25.
26.
עוד מימי נעוריו בגרמניה החל מנחם דורמן לנהל יומן, והוא התמיד בכך במשך יותר מששים שנה, מ1926 עד 1988. המחבר מתגלה ביומניו כאיש הקצוות, הנתון בטלטלה מתמדת: בין כמיהה לבית לבין יצר נדודים, בין תשוקת חיים עזה לבין מגבלות של חולי, בין ספרות לפוליטיקה, בין השקפות עולם מנוגדות, בין הכרה קיבוצית לאופי אינדיווידואליסטי שאינו מניח לו להתמזג בשלמותתחומי ההגות והעשייה המעסיקים את דורמן מזכירים את עולמו של איש הרנסנס: פילוסופיה כללית ויהודית, מחזאות, שירה, מאמרים ופולמוסים מענייני השעה; ייצוג ה`שמאל` הישראלי בכנסים בינלאומיים, השתתפות בפורומים פוליטיים, מעורבות פעילה בוויכוחים סביב ``פרשת לבון``, הקמת הוצאת הקיבוץ המאוחד, ועם פטירתו של נתן אלתרמן - הקמת ``מוסד אלתרמן`` וניהולו ועוד....

27.
28.
29.
30.
31.
עוד מימי נעוריו בגרמניה החל מנחם דורמן לנהל יומן, והוא התמיד בכך במשך יותר מששים שנה, מ1926 עד 1988.המחבר מתגלה ביומניו כאיש הקצוות, הנתון בטלטלה מתמדת: בין כמיהה לבית לבין יצר נדודים, בין תשוקת חיים עזה לבין מגבלות של חולי, בין ספרות לפוליטיקה, בין השקפות עולם מנוגדות, בין הכרה קיבוצית לאופי אינדיווידואליסטי שאינו מניח לו להתמזג בשלמותתחומי ההגות והעשייה המעסיקים את דורמן מזכירים את עולמו של איש הרנסנס: פילוסופיה כללית ויהודית, מחזאות, שירה, מאמרים ופולמוסים מענייני השעה; ייצוג ה`שמאל` הישראלי בכנסים בינלאומיים, השתתפות בפורומים פוליטיים, מעורבות פעילה בוויכוחים סביב ``פרשת לבון``, הקמת הוצאת הקיבוץ המאוחד, ועם פטירתו של נתן אלתרמן - הקמת ``מוסד אלתרמן`` וניהולו ועוד....

32.
33.
34.
35.
36.
37.
38.
39.
40.
41.
42.
43.
44.
45.
46.
47.
48.
49.
50.
51.
52.
53.
54.
55.
56.
57.
58.
59.
60.
61.
62.
63.
64.
65.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ