אסופת מאמרים זאת נלווית לספר משפחות בראייה סוציולוגית ואנתרופולוגית, ומאפשרת גישה ישירה למספר נכבד של מאמרים שנכתבו לאחרונה בסוציולוגיה ובאנתרופולוגיה של המשפחה. את המאמרים כתבו סוציולוגים, סוציולוגים-של-המשפט, אנתרופולוגים, אנתרופולוגים-של-ההיסטוריה, דמוגרפים, זואולוגים ואחרים. הם מייצגים את שיטות המחקר המגוונות בתתחום, בהן סקר, תצפית, תצפית משתתפת, חקר השיח ורבות אחרות ומדגימים את הגישות התיאורטיות המרכזיות בו. המאמרים עוסקים בסוגיות הנדונות בספר אך מרחיבים את הדיון בסוגיות אלו. חלק גדול יחסית של המאמרים נכתב בידי חוקרות וחוקרים ישראלים. מספרם הגדול של חוקרות וחוקרים אלו הוא עדות לקיומו ולחיוניותו של תחום מחקר זה אצלנו, אף שהוראת הסוציולוגיה של המשפחה מקבלת רק לאחרונה תנופה באקדמיה הישראלית, והוא עוסק ברובו הגדול במשפחות או ביחסי משפחה מסוימים בישראל, בקהילות ישראל ובתרבות היהודית. חלק אחר של המאמרים עוסק במשפחות בעולם: בארצות הברית, ביפן ובמקומות אחרים, ומאמר אחד עוסק ביחסים מעין-משפחתיים אצל קופים....

המשפחה היא רכיב מרכזי בניסיונו של כל אחד מאיתנו עם זאת, בבואנו לפענח את הרכיב הזה אנו מגלים שהבלתי מובן רב מן המובן. עובדה זו נובעת ממורכבות היחסים המשפחתיים: הם כוללים אהבה ואלימות, קרבה ובדידות, שגרת עבודה וטקסים; הם שייכים לתחום הפרטי אך גם לתחום הציבורי; הם זוכים להערכה ציבורית אך גם לביקורת. הממסדים למיניהם מגלים במשפחה עניין רב, אולם רוקמים עמה יחסים מנוגדים: מחזקים אותה כדי לגייסה למטרותיהם, חוששים ממנה ומנסים להחלישה, ולעיתים אף "מתחפשים" בעצמם למשפחה. הספר מציג ודן דיון ביקורתי בתופעה המורכבת הזאת: מתוארים בו יחסים משפחתיים מגוונים באזורים שונים בעולם ובתקופות שונות בהיסטוריה (מקום גדול יחסית מוקדש למשפחות בישראל ולמשפחות של יהודים) בזיקה להקשרים החברתיים השונים שבם נוצרו (ביניהם דתות, לאומים, מדינות, כלכלות, מעמדות וגזעים). יחסים אלו מוסברים בעזרת גישות תיאורטיות מתחום הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה ומתחומים קרובים, בהם היסטוריה ודמוגרפיה. לסיום עולה גם שאלת המשותף המסתתר מאחורי הגיוון המאפיין את היחסים המשפחתיים ונבחן ההסבר הסוציו-ביולוגי ליחסים אלו. הספר כולל שישה פרקים: בפרק הראשון נבחנות הגישות התיאורטיות המרכזיות למשפחה ולשארות,ההקשרים ההיסטוריים שבהם הן גובשו ושיטות המחקר בתחום. בפרק השני מוצגים טיפוסים שונים שלמשפחות וטיפוסים שונים של יחסי מין, אהבה ונישואים, יחסי הורות, יחסי אחאות, יחסים בין סבים וסבות לנכדים ועוד. פרק זה כולל גם דיון בהיסטוריה החברתית של המשפחה המערבית. הפרק השלישי עוסק בקשרים שבין משפחות לשלושה משתנים דמוגרפיים מרכזיים: פריון, תמותה והגירה. הפרק הרביעי מוקדש לדיון ביחסי משפחות וכלכלה ונידונים בו שני נושאים: הקשר בין יחסי עוצמה לארגון הרכוש והעבודה במגוון של כלכלות היסטוריות ומודרניות, והקשר בין התיעוש לעלייתה של המשפחה הגרעינית. הפרק החמישי בוחן את היחסים שבין המשפחות למדינות הרווחה. בפרק השישי מוצג ונבחן ניסיונה של הגישה הסוציו-ביולוגית להסביר את האוניברסלי ביחסי השארות. ד"ר מתת אדר-בוניס היא אנתרופולוגית העוסקת בחקר המשפחה. למדה באוניברסיטה העברית בירושלים ועובדת באוניברסיטה הפתוחה. עבודת הדוקטורט שלה עוסקת ביחסי נשים, משפחות וקהילה עירונית חדשה....