אורי רם

אורי רם

סופר


» ספרים של אורי רם שנקראים עכשיו:

הגלובליזציה של ישראל : מק'וורלד בתל אביב, ג'יהאד בירושלים
אורי רם

הגלובליזציה של ישראל : מק'וורלד בתל אביב, ג'יהאדבירושלים
אורי רם
1.
הספר הגלובליזציה של ישראל מציע פרספקטיבה סוציולוגית חדשה להבנת החברה הישראלית - פרדיגמת הגלובליזציה. המאה ה - 20 הסתיימה ב - 1989 עם נפילת חומת ברלין. המאה ה - 21 החלה ב - 2001 עם קריסת מגדלי התאומים בניו - יורק. נפילת החומה סימלה את קצו של המשטר הטוטליטרי האחרון של המאה הקודמת והפיחה תקווה למאה חדשה של חירות ושפע, או למה שהוגדר כ"קץ ההיסטוריה". אך מתחת לפני השטח רחשה בעולם המוסלמי התנועה שגרמה בהמשך לקריסת המגדלים ולהצתה של "התנגשות הציוויליזציות". ספר זה מאמץ את נקודת המבט המזהה את הדיאלקטיקה שבין ה"מק'וורלד" הקפיטליסטי לבין ה"ג'יהאד" הפונדמנטליסטי כשני ממדים מתנגשים - משלימים של תהליך הגלובליזציה. הגלובליזציה משנה את סדר היום החברתי, ובעקבותיו גם את סדר היום של מדעי החברה - הפרדיגמה של המודרניזציה ומדינת - הלאום מומרת בפרדיגמת הגלובליזציה והפוסט - לאומיות. הגלובליזציה של ישראל מיישם פרספקטיבה זו לחקר ישראל. החברה הישראלית עוברת מאז שנות ה - 90 שינוי מהותי: היא הופכת מחברה מדינתית ריכוזית לחברת שוק מעמדית, מחברה לאומית מתגבשת למצבור של קהילות עוינות. היא מיטלטלת בין קצוות מנוגדים, מעמדיים וזהותיים - מק'וולרד גלובלי לעומת ג'יהאד לוקלי; ליברליות לעומת לאומנות; פוסט - ציונות לעומת ניאו - ציונות; מעצמת היי - טק ומהפכה חוקתית לעומת עזובה חברתית וכיבוש מדכא; תל אביב מכאן, וירושלים מכאן, וביניהן הדיאלקטיקה העולמקומית בכביש מספר 1. פרקי הספר עוסקים בגלובליזציה, בניאו - ליברליזציה, בפוסט - פורדיזציה, באמריקניזציה, במקדונלדיזציה, בפוסט - מודרניזציה, בפוסט - ציוניזציה ובגלוקליזציה של ישראל. ד"ר אורי רם הוא סוציולוג במחלקה למדעי ההתנהגות באוניברסיטת בן גוריון. בין פרסומיו נמנים הספרים הבאים: החברה הישראלית: היבטים ביקורתיים (עורך, 1993);The Changing Agenda of Israeli Sociology: Theory, Ideology and Identity (1995); שלטון ההון: החברה הישראלית בעידן הגלובלי (עורך, עם ד' פילק, 2004); Israelis in Conflict: Hegemonies, Identities and Challenges (עורך, עם א' קמפ, ד' ניומן וא' יפתחאל, 2004)....

2.
3.
4.
הספר הזמן של ה´פוסט´: לאומיות והפוליטיקה של הידע בישראל עוסק בלאומיות היהודית והישראלית במדינת ישראל, בשיח האינטלקטואלי והציבורי המעבד לאומיות זו, ובזרמים החדשים והביקורתיים אשר ב"זמן של הפוסט" מבקרים את הלאומיות הזאת. הספר דן בשאלות מה וכיצד אנו יודעים על "הלאום שלנו"? כיצד נוצר הידע על ה"אנחנו" הקולקטיבי, מה מקורותיו, תולדותיו ואף הטיותיו של ידע זה? מה הוא מגלה ומה הוא מסתיר? את מי הוא משרת ואת מי הוא מקפח? בספר ארבעה פרקים. הפרק הראשון עוסק באופן שבו כתיבת ההיסטוריה הדומיננטית "ממציאה" את הישות הלאומית ותולדותיה – "העם היהודי" – ובאופן שבו ההיסטוריה החדשה פורמת את הנרטיב ההיסטורי הזה. הפרק השני בוחן כיצד המחקר הסוציולוגי הממסדי משקף את התפיסה הרווחת של ישות לאומית מלוכדת ומגובשת סביב זהות נתונה – "החברה הישראלית" – וכיצד הסוציולוגיה הביקורתית מערערת תפיסה זו. הפרק השלישי עוסק בפילוסופיה של הידע בישראל, ובוחן את המחלוקת באקדמיה הישראלית ביחס לשאלה אם הידע מבוסס על שיטה מדעית מוחלטת נטולת הקשר או על שיטה פרשנית ויחסית להקשרה. הפרק החותם את הספר עוסק בתרבות הפוליטית בישראל ומתמקד באופן שבו שיח הזהות מגדיר את היחס בין לאום ומדינה ובין קהילה לאזרחות, תוך כדי מתח מתעצם בין הגישה הלאומית המקובלת והגישה הניאו-לאומית האתנו-דתית לבין הגישה החלופית הפוסט-לאומית, אשר הנה חוקתית ואזרחנית. אורי רם מבצע בספר זה ניתוח המשלב סוציולוגיה של הידע עם סוציולוגיה של הפוליטיקה. מתוך נקודת מבט ביקורתית על החברה בישראל ועל תודעתה העצמית, הוא מספק מעין "מפת דרכים" המבהירה את כיווני ההתפתחות של החברה ואת החלופות האפשריות לעתידה....

5.
6.
7.
הספר הזמן של ה'פוסט': לאומיות והפוליטיקה של הידע בישראל עוסק בלאומיות היהודית והישראלית במדינת ישראל, בשיח האינטלקטואלי והציבורי המעבד לאומיות זו, ובזרמים החדשים והביקורתיים אשר ב"זמן של הפוסט" מבקרים את הלאומיות הזאת. הספר דן בשאלות מה וכיצד אנו יודעים על "הלאום שלנו"? כיצד נוצר הידע על ה"אנחנו" הקולקטיבי, מה מקורותיו, תולדותיו ואף הטיותיו של ידע זה? מה הוא מגלה ומה הוא מסתיר? את מי הוא משרת ואת מי הוא מקפח? בספר ארבעה פרקים. הפרק הראשון עוסק באופן שבו כתיבת ההיסטוריה הדומיננטית "ממציאה" את הישות הלאומית ותולדותיה – "העם היהודי" – ובאופן שבו ההיסטוריה החדשה פורמת את הנרטיב ההיסטורי הזה. הפרק השני בוחן כיצד המחקר הסוציולוגי הממסדי משקף את התפיסה הרווחת של ישות לאומית מלוכדת ומגובשת סביב זהות נתונה – "החברה הישראלית" – וכיצד הסוציולוגיה הביקורתית מערערת תפיסה זו. הפרק השלישי עוסק בפילוסופיה של הידע בישראל, ובוחן את המחלוקת באקדמיה הישראלית ביחס לשאלה אם הידע מבוסס על שיטה מדעית מוחלטת נטולת הקשר או על שיטה פרשנית ויחסית להקשרה. הפרק החותם את הספר עוסק בתרבות הפוליטית בישראל ומתמקד באופן שבו שיח הזהות מגדיר את היחס בין לאום ומדינה ובין קהילה לאזרחות, תוך כדי מתח מתעצם בין הגישה הלאומית המקובלת והגישה הניאו-לאומית האתנו-דתית לבין הגישה החלופית הפוסט-לאומית, אשר הנה חוקתית ואזרחנית. אורי רם מבצע בספר זה ניתוח המשלב סוציולוגיה של הידע עם סוציולוגיה של הפוליטיקה. מתוך נקודת מבט ביקורתית על החברה בישראל ועל תודעתה העצמית, הוא מספק מעין "מפת דרכים" המבהירה את כיווני ההתפתחות של החברה ואת החלופות האפשריות לעתידה. ...

8.
9.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ