אביעזר רביצקי

אביעזר רביצקי

סופר


1.
"המהפכה הלאומית הציונית הציבה את שלומי אמוני ישראל בפני יצור היסטורי חריג ובלתי צפוי - ריבונות מדינית יהודית, בלבה של ארץ הקודש, קודם לימות המשיח, בהנהגתם של פורקי עול. יתירה מזאת: היא אמרה להשיב את שבות ישראל הרחק ממסכת המושגים המסורתית, התיאולוגית, של גלות ומשיח, של ברית והבטחה, גמול ועונש, חטא וכפרה. אין פלא איפוא, כי היהדות האורתודוכסית לא התייחסה לכל אלה בשוויון נפש: כי כל התמורות הללו חוללו בקרבה תסיסה רעיונית, חידדו מאוד את תגובותיה האידיאולוגיות והתיאולוגיות, וגם הצמיחו מתוכה שורה של מדרשים חדשים על מקורות ישראל... "בחיבורי זה, יצאתי להתחקות על טיבן של יצירה ותסיסה אלה כפי שהן משתקפות בקרב המחנות הדתיים הרדיקליים ביהדות זמננו: החל בזרם המנאץ ומשקץ את המפעל הלאומי וכלה בזרם המקדש את המפעל ומרומם אותו עד לגבהים מטפיסיים..."...

2.
בספר זה כונסו מסות ומחקרים העוסקים בשתי שאלות יסוד בתולדות הרוח של העם היהודי. האחת, בין דברי -הימים לאחרית -הימים: היינו, הפער העמוק המתגלה בין ההוויה ההיסטורית הממשית בגלות ישראל - על תביעותיה וחיוביה הדתיים - לבין הדפוסים האוטופיים של העתיד המשיחי: מלכות, ארץ, משפט, שלום, דעת אלוהים. השנייה, בין "ירושלים" ל"אתונה": היינו, המתח המתמיד המתקיים בין המורשת היהודית ה"פנימית" ומקורותיה לבין המסורת התרבותית ה"חיצונית" ומקורותיה, בין מושגי האמונה והדבקות הדתית לבין מושגי הפילוסופיה וההכרה התבונית. הספר מתרכז בעיקר בתקופת הפריחה של הפילוסופיה היהודית - ביצירתם של יהודי ספרד, פרובאנס ואיטליה בימי הביניים: אולם לעתים קרובות פרץ המחבר את הגבולות הללו ופנה להתחקות אחר גלגוליהם המרוחקים והמאוחרים של הרעיונות הקלאסיים ועל החותם שהטביעו במרוצת הדורות - עד ימינו אלה. אביעזר רביצקי הוא פרופסור לפילוסופיה יהודית וראש המכון למדעי היהדות באוניברסיטה העברית בירושלים....

3.
האם תוכל ארץ הקודש להיות גם ארץ מולדת? האם פיתחה המחשבה הדתית מושג של מלחמה אסורה? כלום תבעה ההגות הפוליטית היהודית איחוד בין דת למדינה? מה בין סערה משיחית לשגשוג היסטורי? מה טיבה של "אורתודוקסיה מודרנית"? האם נדונה החברה הישראלית לצאת למלחמת תרבות? חיבור זה מעלה שאלות של המציאות האקטואלית ומעמיד אותן לדיון בפני המחשבה הדתית הקלאסית. קצת מן השאלות צומח מתוך ההוויה הישראלית ולבטיה הקיומיים וקצתן עולה מתוך התודעה המודרנית ומושגיה הפילוסופיים. אולם הבירור של כולן כאחת נועד לשרטט את תמונתה של המסורת הדתית בצבעים עשירים ומגוונים יותר מן המקובל, ובמקביל לכך להעניק ממד חדש של עומק לדילמות של ההווה. המחבר הוא ראש החוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.מספריו הקודמים: הקץ המגולה ומדינת היהודים: משיחיות, ציונות ורדיקליזם דתי בישראל (תשנ"ג), על דעת המקום (תשנ"א)....

4.
5.
דת ומדינה במחשבת ישראל: דגמים של איחוד, הפרדה, התנגשות או כפיפות שאלת הדת והמדינה היא מן השאלות הנוקבות בחייה הפוליטיים והתרבותיים של החברה הישראלית. היא תופסת מקום מרכזי בכל דיון ציבורי על דבר החוקה, המשפט וזכויות האזרח. היא מטביעה חותם מכריע על יחסי ישראל והתפוצות. השיח הישראלי בשאלה זו מניח מראש כיצד תופסת "הדת" היהודית את "המדינה" היהודית. ראשית, ישנה נטייה ברורה לצבוע את תפיסותיה המדיניות של המסורת הדתית בצבעים אידיאליים ואוטופיים. במקביל לכך, תורת המדינה היהודית מוצגת בדרך כלל לאורו של דגם שליט אחד, הלא הוא הדגם המחבר את הדת עם המדינה או אף מאחד אותן באיחוד מלא. בחיבור זה חולק המחבר על שתי ההנחות הללו ומציג כנגדן הנחות אחרות. ראשית, המחשבה המדינית היהודית הקלסית לא התרכזה רק בממלכה האידיאלית אלא גם במדינה הריאלית, בדפוסים היסטוריים ממשיים של עימות ומשבר. שנית, הדגם המקובל חתר אמנם ליצור חיבור או מיזוג מלא של הדת עם המדינה, אך הוא לא היה הדגם היחיד. יש מי שהעמידו את הדת והמדינה זו בצד זו, ויצרו ביניהן יחס של הפרדה משפטית וכפילות מוסדית: יש מי שהעמידו אותן זו תחת זו, וקבעו ביניהן יחס אינסטרומנטלי של תלות וכפיפות: והיו מי שהרחיקו לכת והציבו אותן זו כנגד זו, ביחסים של סתירה עקרונית והתנגשות חזיתית. כדי לשרטט תמונה עשירה ומגוונת זו, בוחר המחבר לפנות אל תקופת הזוהר של הפילוסופיה היהודית: היינו, אל המחשבה המדינית שצמחה בקרב התרבות היהודית הספרדית - החל מזמנו של הרמב"ם ועד לאחר גירוש היהודים מספרד ומפורטוגל ומביא בפני הקוראים מבחר מייצג ממקורות אלה....

6.
7.
ספר הבוחן מחדש את עולמם הפילוספי של הרמב"ם ותלמידיו לגבי שתי סוגיות יסוד: שאלת היחס בין הגות, מנהיגות וקהילה, ושאלת היחס בין תיאולוגיה, מדע וטבע. פרופ` רביצקי הוא חתן פרס ישראל בחקר מחשבת ישראל וראש החוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים. במחקריו הרבים תרם תרומה חשובה לחקר המחשבה היהודית בימי הביניים ובעת החדשה....

8.
שאלת הדת והמדינה היא מן השאלות הנוקבות ביותר בחייה התרבותיים והפוליטיים של החברה הישראלית. היא מייסדת מפלגות, מכוננת קואליציות ומפילה ממשלות. היא תופסת מקום בכל דיון ציבורי על דבר החוקה, המשפט וזכויות האזרחים. היא עומדת במוקד הוויכוח בשאלות הזהות והתרבות הלאומית והיא טובעת חותם מכריע על יחסי ישראל והתפוצות. יש לשער כי גם בעתיד הקרוב והרחוק תהווה שאלת היחסים בין דת ומדינה ציר מובהק של עניין ופולמוס במישור הקהילתי, המשפטי, הרעיוני והקיומי. ספר זה רואה אור בעקבותיו של חיבור קודם פרי עטו של העורך: דת ומדינה במחשבת ישראל - דגמים של איחוד, הפרדה, התנגשות או כפיפות (המכון הישראלי לדמוקרטיה, ירושלים תשנ"ח). החיבור הקודם התרכז בשיטות מכוננות של המחשבה המדינית שפותחו בעיקרן בימי הביניים, ואילו ספר זה מתרכז בהגות אקטואלית שנתחברה ברובה לנוכח המפעל הציוני ומדינת ישראל: לפיכך הקובץ הנוכחי אינו מתמקד רק בשאלות עיוניות אלא גם בשאלות מעשיות וקונקרטיות שהתעוררו בשל המציאות הלאומית המודרנית. עם זאת מצאנו לנכון לייחד מקום לשיטותיהם של ברוך שפינוזה ושל משה מנדלסון, בהיותן מצע הכרחי לבירור שאלת הדת והמדינה בדורות המאוחרים. הספר מתרכז ביצירתם של הוגים מדיניים יהודיים בני זרמים רעיוניים שונים ובני ארצות שונות. הוא נפתח בבירור תמטי של שאלות יסוד בסוגיית הדת והמדינה, חלקו הארי מוקדש לדיון בחיבוריהם ובהשקפותיהם של הוגים מרכזיים, והוא נחתם בהרהורים על מקומה של היהדות במדינה יהודית ודמוקרטית....

9.
10.
11.
12.
שאלת הדת והמדינה היא מן השאלות הנוקבות בחייה הפוליטיים והתרבותיים של החברה הישראלית. היא תופסת מקום מרכזי בכל דיון ציבורי על דבר החוקה, המשפט וזכויות האזרח, היא מטביעה חותם מכריע על יחסי ישראל והתפוצות. השיח הישראלי בשאלה זו מניח מראש כיצד תופסת ``הדת`` היהודית את ``המדינה`` היהודית. ראשית, ישנה נטייה ברורה לצבוע את תפיסותיה המדיניות של המסורת הדתית בצבעים אידיאליים ואוטופיים. במקביל לכך, תורת המדינה היהודית מוצגת בדרך כלל לאורו של דגם שליט אחד, הלא הוא הדגם המחבר את הדת עם המדינה או אף מאחד אותן באיחוד מלא. בחיבור זה חולק המחבר על שתי ההנחות הללו ומציג כנגדן הנחות אחרות. ראשית, המחשבה המדינית היהודית הקלסית לא התרכזה רק בממלכה האידיאלית אלא גם במדינה הריאלית, בדפוסים היסטוריים ממשיים של עימות ומשבר. שנית, הדגם המקובל חתר אמנם ליצור חיבור או מיזוג מלא של הדת עם המדינה, אך הוא לא היה הדגם היחיד. יש מי שהעמידו את הדת והמדינה זו בזד זו, ויצרו ביניהן יחס של הפרדה משפטית וכפילות מוסדית; יש מי שהעמידו אותן זו תחת זו, וקבעו ביניהן יחס אינסטרומנטלי של תלות וכפיפות; והיו מי שהרחיקו לכת והציבו אותן זו כנגד זו, ביחסים של סתירה עקרונית והתנגשות חזיתית. כדי לשרט תמונה עשירה ומגוונת זו, בוחר המחבר לפנות אל תקופת הזוהר של הפילוסופיה היהודית; היינו, אל המחשבה המדינית שצמחה בקרב התרבות היהודית הספרדית - החל מזמנו של הרמב``ם ועד לאחר גירוש היהודים מספרד ומפורטוגל ומביא בפני הקוראים מבחר מייצג ממקורות אלה. אביעזר רביצקי הוא פרופסור לפילוסופיה יהודית, ראש החוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית ירושלים ועמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה....

13.
14.
15.
16.
17.
18.
בספר זה נעשה ניסיון להתחקות אחר השורשים ההיסטוריים של התנועה, לעמוד על התסיסה התרבותית הרוחשת תחתיה ולהדגיש את מקומם של מוטיבים רעיוניים ודימויים עצמיים בעולמם של מנהיגי ש"ס ושל תומכיהם....

19.
20.
21.
22.
23.
24.
25.
26.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ