ד"ר יואל שלום פרץ, לימד פולקלור באוניברסיטת בן-גוריון, סופר, מתרגם, ומספר סיפורים, חקר במשך שנים רבות את המורשת הנרטיבית של שבטי הבדווים בגליל.
הכל התחיל בשנות השמונים של המאה הקודמת, בעת שעבד בשדות הפרחים של מושב יודפת. עבדו איתו פועלים ופועלות בדווים משבט אל חג'יראת, אחד מהגדולים בשבטי הגליל. באחד הימים שאל את אחת הפועלות אם היא מכירה סיפורי עם. להפתעתו סיפרה לו סיפור בשם "פריט רומאן" (גרגר-רימון), שהיה גירסה מופלאה ושונה מאד של סיפור שלגייה, כפי שמופיע במעשיות שאספו האחים גרים באירופה.
מאז, ניצל יואל את הפסקות האוכל כדי להקליט סיפורים מפיהן של שתיים מן הפועלות הבדוויות שעבדו איתו, תלג'ה מוסא וסבחה עבוד. (רבים מן הסיפורים המופיעים בספר שמע מפיהן). בהמשך עבר משבט לשבט בין שבטי הגליל, והקליט סיפורי מעשיות, בעיקר מפי נשים, דבר שאיש לא עשה לפניו במיגזר זה.

ד"ר יואל שלום פרץ, לימד פולקלור באוניברסיטת בן-גוריון, סופר, מתרגם, ומספר סיפורים, חקר במשך שנים רבות את המורשת הנרטיבית של שבטי הבדווים בגליל.
הכל התחיל בשנות השמונים של המאה הקודמת, בעת שעבד בשדות הפרחים של מושב יודפת. עבדו איתו פועלים ופועלות בדווים משבט אל חג'יראת, אחד מהגדולים בשבטי הגליל. באחד הימים שאל את אחת הפועלות אם היא מכירה סיפורי עם. להפתעתו סיפרה לו סיפור בשם "פריט רומאן" (גרגר-רימון), שהיה גירסה מופלאה ושונה מאד של סיפור שלגייה, כפי שמופיע במעשיות שאספו האחים גרים באירופה.
מאז, ניצל יואל את הפסקות האוכל כדי להקליט סיפורים מפיהן של שתיים מן הפועלות הבדוויות שעבדו איתו, תלג'ה מוסא וסבחה עבוד. (רבים מן הסיפורים המופיעים בספר שמע מפיהן). בהמשך עבר משבט לשבט בין שבטי הגליל, והקליט סיפורי מעשיות, בעיקר מפי נשים, דבר שאיש לא עשה לפניו במיגזר זה.