“לפני עשור בערך התפרסם שבדרום-קוריאה החליטו מיליוני אנשים להקדיש זמן ללימוד התלמוד, זאת בעקבות המסקנה שאליה הגיעו שהחכמה של העם היהודי לדורותיו טמונה בין דפי החיבור הייחודי. התלמוד אינו חיבור אישי, נכון יותר לומר שהוא חיבור של אומה שלמה, אומה שתרבות הלימוד היא נר לרגליה מאז אז היותה לגוי. שותפים היו בו מאות חכמים (האמוראים) שפעלו בתקופה של 350 בערך, ואף שעריכתו הסתיימה במאה ה-5 ככל הנראה, אופן העלא”

“לפני עשור בערך התפרסם שבדרום-קוריאה החליטו מיליוני אנשים להקדיש זמן ללימוד התלמוד, זאת בעקבות המסקנה שאליה הגיעו שהחכמה של העם היהודי לדורותיו טמונה בין דפי החיבור הייחודי. התלמוד אינו חיבור אישי, נכון יותר לומר שהוא חיבור של אומה שלמה, אומה שתרבות הלימוד היא נר לרגליה מאז אז היותה לגוי. שותפים היו בו מאות חכמים (האמוראים) שפעלו בתקופה של 350 בערך, ואף שעריכתו הסתיימה במאה ה-5 ככל הנראה, אופן העלא”