בצומת העולמות הוא 0יפור מ0ע רוחני, המתנהל דרך מפגשים עם דתות, כתות ~אמונות שונות במזרח הרחוק ועד היכרות עם היהדות. המסע המרתק שדוד אביחיל מוליך בו את קוראיו, מרגש ומעורר מחשבה. "... בדרך, באחד המקומות בלב השממה, עמד ג'אנג וכאילו חיכה רק לי... הוא נזיר מתלמד שיצא למסע חיפושים עצמי. בדיוק טוב לי... מאותו רגע הוא היה החורה ואני הייתי התלמיד." "... אושר היקום - איני יודע חה שמו. אני קורא לו טאו, הדרך המוחלטת. ואם אני מכריח את עצמי להעריך אותו, אני אומר שהוא עצום ללא חידות. זה אומר שהוא משתרע וחתפשט, זה אומר שהוא הולך לרחוק ביותר . זה אומר שהוא חוזר..." "... הטוב הוא 0וף כל ה0יבוב העובר על כל הפועל בכל הסיבוב הוא הרצון העליון... - הכלו מתחיל לה0תובב - הטאו, היהדות, הראש..." "...אכלנו בדממה. למרגלותינו נשקף אגם. ג'אנג אמר שזה אגם מאנא0רובאר. הנוף פשוט כובש את כולי, אני חש שהקשר לטבע חשוב לי יותר מכל מיני דתות וכתות. 0תם להיות בטבע וזה בדיוק מה שמפריע לי ביהדות, דת של גטו ובתי - מדרש אפלים..." דוד אביחיל, בעל תואר שני בחינוך ובהיסטוריה יהודית, ר0"ן במיל' ועו0ק בחינוך שנים רבות. במסגרת עבודתו החינוכית נפגש המחבר עם דתות ואמונות שונות ועם דמויות מרתקות מהארץ ומהעולם. על ב0י0 מפגשים אלה, בתו0פת נופך אישי, נכתב 0פר זה. אין להתבסס על תיאור המסע בספר זה כהמלצה לצאת למקומות המוזכרים בו....

עזבתי את כוס התה החמה, וירדתי במהירות . רצתי לכיוון המקום שממנו נשמעה הצעקה . חשוך, אלומת אור הפנס שלי חקרה, בלשה בין העצים . שוב הקול הכואב הזה בזעקה נואשת. מה קורה כאן, מי הצועק?! . ואז ראיתי אותו עומד מולי, פניו לשמים, ושוב הוא צורח . הפעם גם נשמעו מילים, אוי, טאטא, טאטא. משוגע, מה עניין המטאטא באמצע הלילה? . רק זה חסר לי! אדם מטורף, מה הוא עלול לעשות?! . התקרבתי בזהירות. סיפור מסעו האישי, המעשי והרוחני של ג'רי הלוקח את הקוראים בעדינות למעמקי הנפש האישית והכללית, תוך מפגש עם דמויות מיוחדות אשר תורמות כל אחת בתחומה לבניין תמונה עמוקה וכוללת, מאת המחבר. דוד אביחיל ספר המשלב יסודות באמונה ובבניין האדם תוך סיפור חיים מרתק וסוחף, בספר זה מתוודע הקורא לרגשותיו, מחשבותיו והרפתקאותיו של בחור צעיר העובר תהליך התקדמות וצמיחה, תוך גילוי שורשיו היהודיים!...

בצומת העולמות הוא סיפור מסע רוחני, המתנהל דרך מפגשים עם דתות, כתות, ואומנות שונות במזרח הרחוק ועד היכרות עם היהדות. המסע המרתק שדוד אביחיל מוליך בו את קוראיו, מרגש ומעורר מחשבה. "... בדרך, באחד המקומות בלב השממה, עמד ג`אנג וכאילו חיכה רק לי... הוא נזיר מתלמד שיצא למסע חיפושים עצמי. בדיוק טוב לי... מאותו רגע הוא היה המורה ואני הייתי התלמיד". "... אושר היקום- איני יודע מה שמו. אני קורא לו טאו, הדרך המוחלטת. ואם אני מכריח את עצמי להעריך אותו, אני אומר שהוא עצום ללא מידות. זה אומר שהוא משתרע ומתפשט, זה אומר שהוא הולך לרחוק ביותר. זה אומר שהוא חוזר..." "... הטוב הוא סוף כל סיבוב העובר על כל הפועל בכל סיבוב הוא הרצון בעליון...- הכול מתחיל להסתובב- הטאו, היהדות, הראש..." "... אכלנו בדממה. למרגלותינו נשקף אגם. ג`אנג אמר שנה אגם מאנאסרובאר. הנוף פשוט כובש את כולי, אני חש שהקשר לטבע חשוב לי יותר מכל מיני דתות וכתות. סתם להיות בטבע וזה בדיוק מה שמפריע לי ביהדות, דת של גטו ובתי מדרש אפלים..." דוד אביחיל, בעל תואר שני בחינוך ובהיסטוריה יהודית, רס"ן במיל ועוסק בחינוך שנים רבות. במסגרת עבודתו החינוכית נפגש המחבר עם דתות ואמונות שונות ועם דמויות מרתקות מהארץ ומהעולם. על בסיס מפגשים אלה, בתוספת נופך אישי, נכתב ספר זה. אין להתבסס על תיאור המופיע בספר זה כהמלצה לצאת למקומות המוזכרים בו....

"'בדרך, באחד המקומות בלב השממה, עמד ג'אנג וכאילו חכה רק לי ... הוא נזיר מתלמד שיצא למסע חיפושים עצמי. בדיוק טוב לי ... מאותו רגע הוא היה המורה ואני הייתי התלמיד.' 'אושר היקום - איני יודע מה שמו. אני קורא לו - טאו, הדרך המוחלטת. ואם אני מכריח את עצמי להעריך אותו. אני אומר שהוא עצום ללא מידות. זה אומר שהוא משתרע ומתפשט, זה אומר שהוא הולך לרחוק ביותר. זה אומר שהוא חוזר ... גם בספר שלי כתוב שהבורא ברוך הוא רצה להיטיב לנבראים. והטוב המוחלט שהם יכולים לקבל זה הוא עצמו, הוא אושר היקום. והוא האין סופי. הוא נמצא בכל מקום, סובב את הכל וממלא את הכל.' 'הטוב הוא סוף! כל הסיבוב העובר על כל הפועל בכל הסיבוב הוא הרצון העליון ... הכל מתחיל להסתובב - הטאו, היהדות, הראש...'. 'אכלנו בדממה. למרגלותינו נשקף אגם. ג'אנג אמר שזה אגם מאנאסרובאר. הנוף פשוט כובש את כולי. אני חש שהקשר לטבע חשוב לי יותר מכל מיני דתות וכתות. סתם להיות בטבע ..."...