» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (6):
ספרים שקראתי,
ישראל- ציונות, חברה, היסטוריה, פוליטיקה, מלחמות וצבא למכירה,
ספרים שזכו בפרס יצחק שדה לספרות צבאית,
ספריעד- צבא ואסטרטגיה,
רוצה לקרוא,
עיון,
|
|
1.
|
|
צה"ל פועל במציאות של "שעת דמדומים". הוא מנהל לחימה יומיומית, מתישה ומתמשכת אל מול הפלסטינים והחיזבאללה ונערך לקראת התמודדות עם איומים עתידיים. בה - בעת צה"ל נתפש כ"צבא שלום", הסובל מהידללות של משאביו ומפגיעה ביוקרתו הציבורית ובמעמדו הסמלי. צבא אחר לישראל עוסק בתרבות המיליטריסטית - חומרנית שהתפתחה בחברה הישראלית, מן "המדינה שבדרך" וער לימינו, וממחיש עד כמה היא השפיעה על עיצובו ותיפקודו של צה"ל; בתועלת שהפיקה האליטה המערבית - חילונית מן הסכסוך הישראלי - ערבי ומהתפקיד שמילא הצבא בתהליך זה; ממידת האמת בדימוי של צה"ל כ"כור - היתוך" חברתי ובחלקו של הצבא בהנצחת המבנה הבלתי - שוויוני של החברה הישראלית. צבא אחר לישראל בוחן את הנסיבות לנסיקתו של המיליטריזם החומרני בתקופה שלאחר מלחמת ששת - הימים ואת הגורמים שהביאו להתמתנותו ואף להשתלבותו של צה"ל ב"תהליך אוסלו" ועומד במיוחד על תגובת הנגד לתהליך זה, שהתבטאה בתרומת הצבא להסלמה של "אינתיפאדת אל - אקצה". צבא אחר לישראל מנתח את הרכבו החברתי של הצבא ואת השינויים שחלו בו לאורך השנים, לרבות בשדירת הפיקוד, ומפנה זרקור לשאלה באיזו מידה צה"ל יהפוך, בעשור הנוכחי, לזירה של מאבקים חברתיים. צבא אחר לישראל הנו ספר ראשון מסוגו, מקורי ונועז, המבוסס על מחקר חברתי - פוליטי מקיף. מסקנותיו של ד"ר יגיל לוי הן לא פעם מפתיעות, ולעיתים אף חורגות מה"קונצנזוס הלאומי", אך הן מחייבות התייחסות מעמיקה. צבא אחר לישראל הוא ספר חובה לכל מי שמתעניין בחברה הישראלית וביחסיה עם צבאה היום, אתמול ומחר. צבא אחר לישראל - קטעי ביקורת: "מדובר בספר שהוא בבחינת פריצת דרך של ממש בחקר יחסי צבא - חברה בישראל. ספר שראוי שיקראו לא רק מומחים בתחום, אלא כל אלה המשלמים את מחיר המלחמה - בחורים צעירים בני 18 העומדים להתגייס, אמהות ואבות השולחים בנים אלה לשירות הצבאי ובעצם כל אזרח בישראל המשלם בין ביודעין ובין שלא ביודעין את מחיר המלחמה" דניאל אפרתי, הארץ "קראתי את הספר בנשימה עצורה" "סבר פלוצקר, ידיעות אחרונות "ספר מאתגר ומעניין" ירון לונדון, ערוץ 10 "ספר נועז... מחכים ומסעיר" מאיר שניצר, מעריב "הספר הכה אותי בתדהמה" דב אלבוים, חוצה ישראל - הטלוויזיה החינוכית "ספר זה תורם תרומה חשובה ביותר לוויכוח הציבורי והאקדמי על מהות הקשר בין חברה, פוליטיקה, כלכלה, וצבאיות (מיליטריזם)...מדובר בספר חשוב, אולי החשוב ביותר שנכתב עד עתה בנושא זה...קשה לחשוב על דיון עתידי בנושאים אלה שלא יקח בחשבון את התזות המרכזיות של יגיל לוי...זהו מסמך מרכזי בחקר החברה הישראלית בכלל וחקר יחסי צבא - חברה בפרט" פרופסור זאב מעוז כתב העת "פוליטיקה". "בסך הכול פיתח לוי תבנית מחקר מקורית ומקיפה...הוא אינו רק בוחן את תולדות צה"ל כארגון חברתי - תיאור שהוא הישג בפני עצמו - אלא הוא גם מצביע על השילוב בין השינויים שחלו בתוך הצבא לבין התרחשויות בו - זמניות במישורים אזרחיים" פרופסור סטיוארט כהן, כתב העת מערכות". "ספר חדשני ומרתק..המנסה לפרוץ באמצעות ביקורת תיאורטית את גבולות השיח הציבורי על צבאיות ועל יחסי צבא - מדינה" פרופסור גד ברזילי, כתב העת "תיאוריה וביקורת". "ניסיון תאורטי נועז, מקיף ושיטתי להסביר את התפתחותו של הצבא הישראלי מאז ראשית המדינה ועד אינתיפאדת אל - אקצה. ..ספר מרתק העוסק בסוגיות שנוגעות לנושאים שמעבר לצבא הישראלי...הוא יהפוך לאחד מאותם טקסטים מרכזיים בניתוח החברה הישראלית ובהבנתה" פרופסור אייל בן - ארי, כתב העת "מגמות"....
|
|
3.
|
|
בשיח הפוליטי והאקדמי בישראל נשמעת שוב ושוב הטענה שצה"ל זוכה לעוצמת יתר, וכי החשיבה הצבאית קובעת את החשיבה המדינית. בה בעת נשמעת טענה הפוכה, שלפיה הצבא מבוקר יתר על המידה הן על ידי הפוליטיקאים והן על ידי קבוצות אזרחיות כגון ארגוני זכויות אזרח, ארגוני הורים וקבוצות אחרות, ובתוך כך מצטמצם מרחב הפעולה האוטונומי שלו. הייתכן ששתי הטענות צודקות בעת ובעונה אחת? ואם כן, כיצד תוסבר הסתירה ביניהן? בכך עוסק הספר שלפנינו.
במרכז הספר מי שולט על הצבא? מוצעת ההבחנה בין הפיקוח האזרחי על הצבא – הממוקד בתורת הלחימה, במדיניות הגיוס, בתפקוד המבצעי ובהיבטים המשקיים של התנהלות הצבא – ובין הפיקוח על הצבאיות כתרבות פוליטית, המעניקה לגיטימציה לשימוש בכוח ומשקפת את מפלס המיליטריזם בחברה. הטענה המרכזית הנפרסת בספר היא שהפיקוח על הצבא התחזק מאז שנות המדינה הראשונות, ואילו הפיקוח על הצבאיות נחלש, ובין שני תהליכים אלה מתקיימת זיקה של יחס הפוך. אבחנה זו מאפשרת לנתח תופעות רבות שליוו את העיסוק בצה"ל בעשור האחרון....
|
|
4.
|
|
בשיח הציבורי־אקדמי רווחת הטענה על הדתה של הצבא, כלומר התחזקות ההשפעה הדתית בארגון. אך פרופ' יגיל לוי טוען שאת הצבא פוקד תהליך של תאוקרטיזציה. תאוקרטיזציה חורגת מהשפעה תרבותית־דתית, מהדתה, לבדה. תאוקרטיזציה היא חדירה הדרגתית של סמכויות דתיות לתוך הצבא בניסיון להשפיע על תחומי התנהלות, שנורמטיבית מסורים בלעדית לסמכות הצבא ולסמכות הממונים הפוליטיים עליו.
המחולל המרכזי של התאוקרטיזציה הוא התמודדות תחרותית בין הרשתות של ישיבות ההסדר למכינות הדתיות ובינן ובין הרשתות החרדיות. רשתות ההסדר והמכינות חותרות ליישב את הסתירה בין צבא לדת כדי להצדיק את האופי הייחודי של המסלול שכל אחת מהן בחרה לעומת הבחירה של האחרת ושל הרשתות החרדיות. התחרות מיתרגמת למאמץ לעצב מחדש את התנהלות הצבא ואת תרבותו. הצבא משלים עם ההשפעה הדתית בשל הבנתו כי הוא תלוי במגויסים הדתיים, שנוכחותם בו גברה, ובשל חיפושו מקורות לגיטימיוּת חדשים להקרבה צבאית.
התאוקרטיזציה משתקפת בעיקר בשלוש זירות: פריסתו של הצבא במשימות שיטור ברצועת עזה ובגדה המערבית; שילובן של נשים ביחידות השדה; והחִברוּת הדתי, בעיקר באמצעות העצמתה של הרבנות הצבאית....
|
|
8.
|
|
השלטון המקומי בעידן המודרני הוא מוסד, בדרך כלל רשמי,
אשר מגלם את הסמכות המוענקת לתושבים לנהל את ענייניהם הציבוריים המקומיים באזור מוגבל ומוגדר, בפיקוחה של המדינה.
השלטון המקומי מתפקד בעת ובעונה אחת במספר זירות.
הוא גוף ממשלי, שהמדינה, באמצעות מוסדותיה השלטוניים, מעצבת את תפקודו במישרין ובעקיפין,
ומשתמשת בו כזרוע ארוכה למילוי תפקידים שלטוניים שונים.
בה בעת זה גם ממשל עצמי מקומי, אשר משמש כלי ביטוי של הקהילה המקומית, ומנסה לבטא את השונות המקומית.
נוסף על כך, השלטון המקומי הוא גם שחקן חשוב בכלכלת השוק:
הוא מספק שירותים, מעצב את פניה של הכלכלה המקומית, משתלב במגמות גלובליות, וגם מושפע מהן.
תפקידו זה מעצב לא אחת את זהות התושבים כצרכנים או כלקוחות, הרואים בשלטון המקומי ספק שירותים.
הספר שלפנינו הוא חלק מקורס יסוד ללימוד השלטון המקומי.
הוא דן במושגי היסוד הכלליים במטרה להציג תמונה רחבה של השלטון המקומי בישראל,
ועומד על עקרונותיו המבניים ועל התמורות שחלו בו מאז ראשית עיצובו ועד לעשור הראשון של שנות ה-2000,
בכך מבקש הספר להקנות לקוראיו - סטודנטים, עובדי השלטון המקומי, עובדי מדינה העוסקים בשלטון המקומי,
ועובדי תאגידים הקשורים אליו - כלים עדכניים להבנת המציאות המורכבת של השלטון המקומי בישראל.
פרופ' יגיל לוי הוא חבר סגל בכיר באוניברסיטה הפתוחה, ועומד בראש התוכניות למדיניות ציבורית של האוניברסיטה.
הוא חוקר את משולש היחסים צבא-חברה-פוליטיקה.
ד"ר אתי שריג היא חוקרת ומרצה בתחום השלטון המקומי והכלכלה הפוליטית באוניברסיטה הפתוחה.
מחקריה עוסקים בהפרטה ובשותפויות עסקיות של הרשויות המקומיות עם המיגזר העסקי וההתנדבותי. ...
|
|
10.
|
|
סוגיית השירות האזרחי זוכה לתשומת לב גוברת בשיח הציבורי בישראל. השירות האזרחי מוצג כמנגנון שבאמצעותו אפשר לרפא את מה שמצטייר כאי־שוויון בחלוקת הנטל של השירות הצבאי לאור הקושי לשלב בשירות צבאי רגיל את אזרחי ישראל הערבים, את החרדים וחלק מן הנשים. לפיכך מועלות הצעות שונות להעמיק את השירות האזרחי, ואף נידונה האפשרות כי הוא יוטל כחובה על כל מי שלא יגויס לצבא. למהלך זה השלכות מרחיקות לכת, שבדרך כלל אינן זוכות לביטוי מפורש בשיח הציבורי. כתרומה לשיח זה ניסינו לברר השלכות אלו במסגרת של תרחיש.
נקודת המוצא לדיון הייתה האפשרות כי השירות האזרחי יוטל כשירות חובה מלא. "תרחיש קצה" זה מסייע, כתרגיל חשיבה, לעמוד על מכלול ההשלכות הנובעות מן המהלך של הפיכת השירות האזרחי משירות התנדבותי לשירות חובה. על בסיס זה התבקשו חוקרים ממגוון תחומים לבנות תרחיש. הם התבקשו להעריך מה יהיו ההשלכות של מימוש התרחיש על מעמד הצבא, עתידו של גיוס החובה, שוק העבודה, מעמדן של קבוצות מיעוט וכדומה. התוצר המשותף לכל המאמרים המוצגים בקובץ זה הוא הצבעה על ההשלכות השליליות ועל הסיכונים הטמונים בהרחבה ניכרת של השירות האזרחי ובוודאי החלתו כחובה. הוא יְקבֵּע את שירות החובה, ישחק את הלגיטימיות והאוניברסליות של גיוס החובה, יעמיד את הצבא ואת מוסדות המדינה בקונפליקט קשה עם הקהילה החרדית ועם הקהילה הערבית ויציף את שוק העבודה בעשרות אלפי עובדים שאין בהם צורך.
פרופ' יגיל לוי הוא חבר סגל בכיר באוניברסיטה הפתוחה וחוקר של משולש היחסים צבא-חברה-פוליטיקה.
...
|
|
11.
|
|
מאז האינתיפאדה השנייה הלכה והתפתחה בישראל מיליטריזציה חדשה, שמקורה בפרדוקס: ככל שישראל מתמודדת עם הגבלות בין־לאומיות רבות יותר על שימוש בכוח צבאי, וככל שצצות לו חלופות מדיניוֹת וצומחת כאן חברת שוק המעמעמת את הילת שדה הקרב, כך מוסדות המדינה והכוחות התומכים בה מתאמצים עוד יותר לחזק את הלגיטימציה הציבורית להפעלת כוח ולהקרבה צבאית. התוצאה היא מיליטריזציה מסוג חדש.
יורים ולא בוכים: המיליטריזציה החדשה של ישראל בשנות האלפיים, ספרו המאתגר ביותר של חוקר יחסי צבא-חברה פרופ' יגיל לוי, מציע מיפוי רחב ומקורי של מאפייני התופעה, שלא זכו עד היום לדיון ממוקד בספרות הישראלית. בין השאר, הוא בוחן כיצד התפתח שיח אלימות חדש של הצבא, "מלמעלה למטה", המתפאר בהפעלת כוח; על איזה רקע הקבוצות החברתיות המאיישות את הצבא טיפחו, "מלמטה למעלה", שיח אלימות דתי־לאומני, המתגאה בהפעלת אלימות; וכן כיצד משתמשים מוסדות המדינה דווקא בתופעות ליברליות, דוגמת רגישות לחללים, פמיניזם ואפילו שיח זכויות האדם כדי לבצר את הלגיטימציה להפעלת כוח.
יורים ולא בוכים גם מציע תשובה מקורית וחדשנית לשאלה כיצד מצליחה ישראל לשמר במשך עשרות שנים את שליטתה בפלסטינים, ואינו מסתפק בקביעה הנדושה השכיחה בשיח הציבורי, כי ההקצנה לימין היא ההסבר להתמשכות שליטה זו.
הספר מיועד לחיילים ולחיילות בהווה ובעתיד, לבני משפחותיהם ולציבור כולו. הוא מבקש לבאר את המשמעות המלאה של מהלכים מורכבים שנוקטים המדינה והצבא, מהלכים שלעתים מוסתרים מהעין הציבורית תחת מעטה הקונצנזוס של אהבת המולדת. ...
|
|
