ב-3 ביוני 1945 עזבה קבוצה של ששה-עשר ניצולים את מחנה הריכוז בוכנוולד עם חלום משותף: להקים קיבוץ בארץ ישראל. הם קראו לעצמם ׳קיבוץ בוכנוולד׳ ועברו להכשרה בחווה חקלאית בגרמניה. הקבוצה הלכה וגדלה, חבריה העפילו בהדרגה לישראל, וביוני 1948 הקימו את קיבוץ נצר סרני. חברי הקבוצה ניהלו יומן משותף, תחילה ביידיש ובהמשך בעברית. בלשון פיוטית, בהומור ובכנות נדירה, הם תיעדו ביומן את חייהם, חלומותיהם והתלבטויותיהם בתהליך השיקום והבנייה מחדש. שמונים שנה לאחר כתיבתו, היומן רואה כאן אור לראשונה בשלמותו בתרגום לעברית. ד״ר לילך ניישטט ערכה את המהדורה, הוסיפה מבואות, הערות היסטוריות וקריאות ספרותיות, המעניקות ליומן מבט פרספקטיבי עכשווי ומדגישות את חשיבות הכתיבה הקולקטיבית כמעשה של תיקון, תקווה וערבות הדדית – אז וגם היום. חלקו הראשון של היומן מוצג בספר והיומן במלואו נגיש בארכיון הדיגיטלי.  ״מדובר בפנינה נדירה, צוהר ייחודי למוחם ולליבם של יהודים ניצולי מחנות ריכוז, עדות לנחישותם ואמונתם העמוקה כי עתיד טוב יותר טמון בידיהם, וכי עתיד זה צפון להם במולדת אבותיו של העם היהודי. מסמך יוצא דופן זה הינו יומן קולקטיבי, בו כל אחד מחברי הקיבוץ היה חופשי לכתוב את אשר על ליבו ומנעד הנושאים בו מרתק ביותר.״(שטפן זייברט, שגריר הרפובליקה הפדרלית של גרמניה בישראל) ״בימים אלה, בהם התנועה הקיבוצית מתאוששת ממתקפת השבעה באוקטובר, פרסום יומן קיבוץ בוכנוולד מקבל משנה תוקף. נדמה שכמו אז, גם היום, עלינו להמשיך במסע ולהניף את דגל הערבות ההדדית, ובדיוק כמו חברי קיבוץ בוכנוולד — למצוא את הכוח לזקוף קומה וללכת לאור האידיאלים.״(ליאור שמחה, מזכ"ל התנועה הקיבוצית) ד״ר לילך ניישטט היא חוקרת ספרות, מרצה בכירה במכללת סמינר הקיבוצים וחוקרת אורחת במכון כץ באוניברסיטת פנסילבניה. פרסמה חמישה ספרים, ביניהם היהודיה שלהם: מותר ואסור בעדויות על השואה (הוצאת מכון מופ״ת והאוניברסיטה העברית) ו-מי מפחד מקריסטבל? סיפורה של קבוצת קריאה (הוצאת גמא והקיבוץ המאוחד). ספרה קולרידג׳ והעברית עומד לראות אור בהוצאת אוניברסיטת אינדיאנה. ...

בראשית היה השבר. גן העדן אבד, ומאז – אבל וגעגועים, שברים, קרעים ושאריות. פרגמנטים. לראשונה בעברית, ספר זה מציע מחקר מקיף בתופעת הפרגמנט – בשירה, בפילוסופיה ובאסתטיקה. המחשבה הרומנטית והפרגמנט הומצאו סימולטנית בסוף המאה ה-18, במסגרת שתי קבוצות יוצרים חלוציות: בגרמניה על ידי האחים אוגוסט ופרידריך שלגל אשר בראש קבוצת ה"אתניאום", ובאנגליה על ידי השותפים-יריבים ויליאם וורדסוורת' וסמואל טיילור קולרידג' מקבוצת "משוררי האגמים". הספר מציג את הפרגמנטים הרומנטיים האוונגרדיים כמקרי מבחן העומדים על הגבול הדק בין אמנות לתאונה, תיעוד ובדיון, פרוזה ושירה. בחינה ראשונה של תיאוריות קריאה ממאה השנים האחרונות מגלה שבאופן מפתיע הן דנות הלכה למעשה בפרגמנט. יתר על כן, הספר חושף את הקשר העמוק בין הפרגמנט לקבוצה ומגלה שפרגמנטים נוצרו מתוך קבוצות יוצרים ושימשו מושא אובססיבי של דיונים קבוצתיים לאורך ההיסטוריה. לאור זאת מוצעת כאן קריאה חדשה של "שיר השירים", קריאה המציגה את הסתירות והמעקשים בו כמפתח לפענוח סוד הקסם שהוא מהלך על קוראים וכותבים כבר יותר מאלפיים שנה. לאחר המחקר והתרגום הראשון לעברית של הפרגמנט הרומנטי "קריסטבל", ובהמשך להצגת הפרשנות שטוותה סביבו קבוצת קריאה ישראלית פופולרית, ספר זה הוא בבחינת שלב נוסף במחקרה הבין-תרבותי של לילך ניישטט בורנשטיין. הגשר הנועז בין "שיר השירים" לפרגמנט הרומנטי קושר בין ספרות אנגלית, גרמנית ועברית, רומנטיקה ושירה מקראית, טראומה וקריאה בקבוצה – בין הספרות לבין החיים. ד"ר לילך ניישטט בורנשטיין מלמדת במכללת סמינר הקיבוצים וחוקרת אורחת במחלקה לספרות השוואתית באוניברסיטת הרווארד (2019-2020). פרסמה את הספרים ״מי מפחד מקריסטבל? סיפורה של קבוצת קריאה״ (גמא והקיבוץ המאוחד, 2017); ״היהודיה שלהם: מותר ואסור בעדויות על השואה״ (האוניברסיטה העברית ומכון מופ״ת, 2016); "קריסטבל" לס"ט קולרידג' (תרגום, מבואות ואיורים. אבן חושן, 2011)....

סָמוּךְ לִקְצֵה הָעֵץמַמָּשׁ עַל יַד הָאֲוִירעוֹמֶדֶת צִפּוֹר וּמַבִּיטָה בִּי –כַּנִּרְאֶה זֶה דְּרוֹר דרור בורשטיין, 'אלה כרגע חיי', 2018 כמו החיבור שבין העץ, הציפור והאדם המתבונן בשירו של בורשטיין, הספר שלפנינו מציע גישה אקו־הומניסטית הקושרת בין מדעי הרוח, מדעי הטבע והאומנויות, ומזמין אנשי חינוך להתנסות בשהייה, התבוננות והרהור. 'פדגוגיה מתבוננת ותיקון עולם' אוגד מבחר מאמרים של נשות ואנשי חינוך על התבוננות בהוראה. הספר פורש קשת של פרקטיקות מקוריות, המיישמות במעשה החינוכי מיינדפולנס, יוגה, קשב, דיאלוג ומדיטציה. המאמרים ממחישים את היתרונות הצומחים מתוך למידה המפעילה את הגוף, את החושים, את הרגש, את הדמיון ואת הרוח. לילך ניישטט־בורנשטיין היא חוקרת שירה, היסטוריה ואמנות, מלמדת במכללת סמינר הקיבוצים. מקימה שותפה של המרכז לפדגוגיה מתבוננת וראש קבוצת המחקר בנושא. נטע בר יוסף־פז היא חוקרת ספרות ותרבות, מלמדת במכללת סמינר הקיבוצים. מנחת מיינדפולנס ו"שפת הקשב" לעבודה עם ילדים ונוער. מנהלת המרכז לפדגוגיה מתבוננת (2018 – 2020)....

חוקרת ספרות צעירה נקלעת למשבר. לאחר שעסקה במשך עשרים שנה בקריסטבל, פואמה מאנגליה במפנה המאה ה־19, כל מה שהיא קוראת נדמה לה משעמם ולא שייך. בייאושה היא עוזבת את האוניברסיטה ומגיעה לקבוצת קריאה ביבליותרפית. לאחר שנתיים של עבודה משותפת היא מציעה להביא את קריסטבל לקבוצה, והצעתה מתקבלת. ספר זה מגולל את תהליך התנפצותה של הפואמה האניגמטית אל תוך קבוצת הנשים הישראליות, המנסות להתחבר ליצירה רחוקה מעולמן, המובאת אליהן בתרגום לעברית. בתהליך אמיץ ויוצא דופן, המשלב בין מחקר ספרותי למחקר אוטו-אתנוגרפי, חושפת לילך ניישטט בורנשטיין את ההתחוללות המסתורית בקבוצה, ובתוך כך מגלה מחדש מדוע נצמדה כה בעוז אל קריסטבל שלה. הספר, המתחקה אחר הדרכים המעמיקות והסמויות בהן מהדהדת יצירת ספרות בנפש ובקבוצה, הוא עדות מפעימה לכוחה של הספרות.   ד"ר לילך ניישטט בורנשטיין חוקרת שירה, אמנות והיסטוריה. מלמדת במכללת סמינר הקיבוצים ועמיתת פוסט־דוקטורט במכון מופ"ת.  בין פרסומיה: תרגום קריסטבל  לעברית (אבן חושן, 2011), היהודיה שלהם: מותר ואסור בעדויות על השואה (האוניברסיטה העברית ומכון מופ"ת, 2016), הפואטיקה של הפרגמנט (רסלינג, בדפוס)....