תומס וולף

תומס וולף

סופר


תומס וולף, נולד בהאשוויל שבנורת' קרוליינה בשנת 1900. הוא נחשב לאחד מגדולי הסופרים האמריקאים של המאה העשרים. וולף הותיר אחריו יצירות מופת בלתי נשכחות כגון הבט הביתה, מלאך (1929), על הזמן והנהר (1935), You Can’t Go Home Again(1940). הנובלה הנער האבוד הרואה אור בעברית בהוצאת זיקית בפעם ראשונה מאז פרסומה בשנת 1937, היא לדברי רבים פסגת יצירתו של וולף. סופרים רבים העריכו את תומס וולף והושפעו מכתיבתו. אם נזכיר רק כמה מהם נציין את בטי סמית', ג'ק קרואק, פיליפ רות וריי ברדבורי. ויליאם פוקנר החשיב את וולף "הסופר הטוב בדורו". סינקלייר לואיס ציטט אותו כאשר קיבל את פרס הנובל לספרות. ואולם, מותו של וולף ב-1938 בבולטימור והוא רק בן 38, פגע במעמדו בהשוואה לסופרים בני דורו כגון המינגוואי ודוס-פאסוס, והשכיח את יצירתו. וולף כתב רומנים גדולים, סיפורים קצרים ונובלות. סוגה אחרונה זו הובאה על ידי וולף לשיא חדש של יופי צורני ואסתטי. בכוונתנו להגיש כמה מהיצירות הללו לקורא העברי.
1.
ספק רב אם מחברי היצירות המקובצות בספר הזה היו נהנים לשבת יחדיו לשיחה. אפשר לשער שאף סביב בקבוק ויסקי, גלוני בירה, ספלי תה וכוסות יין היה פורץ ביניהם ויכוח ספרותי סוער, והם היו נוטשים את המפגש ומתרחקים בכיוונים ההפוכים. אך הספר שלפנינו נועד להעניק לנו חוויית קריאה מגוונת. זוהי מעין פסגה ספרותית דמיונית, שתוצאתה פסיפס של סיפורים ושל עולמות מקבילים.   במרחק צנוע של ארבעה עשורים, ארבעה סופרים ענקיים – תומס וולף, כריסטופר מורלי, ג'ק לונדון, ה"ג' ולס –  הותירו לנו סיפורים נדירים באיכותם אך רחוקים שנות אור זה מזה בסגנונם, בשפתם ובעלילותיהם. הראשון בעל פרוזה פיוטית נדירה בעוצמתה הרגשית, השני הוא אמן החמלה, האנושיות ושמחת החיים בכל מחיר, אצל השלישי הספרות היא כלי להבעת עמדה חברתית, והרביעי הוא מלך הבדיון והפנטזיה.   ב"קרקס עם שחר" מאת תומס וולף, שני אחים מנורת' קרוליינה נוסעים אל תחנת רכבת בשולי העיירה כדי ליהנות מהאטרקציה השנתית: הקרקס שבא העירה.   ב"עצות לשבורי לב" מאת כריסטופר מורלי, סיפור אהבה מלא חן ותמימות מתפתח במערכת עיתון בלבה של ניו יורק.   ב"חתיכת בשר" וב"המקסיקאי" מאת ג'ק לונדון, מתאגרף מבוגר מנסה לשמור על מעמדו, פרנסתו ומשפחתו בסיפור הראשון, ומתאגרף צעיר מנסה להרוויח כסף למען המהפכה בסיפור השני, אלא ששניהם פועלים בדרך היחידה העומדת לרשותם לשמור על צלם אנוש.    ב"בארץ העיוורים" מאת ה"ג' ולס, מטפס הרים מאקוודור נקלע לצד לא נודע של הר, ופוגש שם כפר מבודד שכל תושביו עיוורים, שאינם מכירים את מושג הראייה.   זוהי הזמנה לתענוגות לקוראים סקרנים, אספנים, אוהבי הרפתקאות ופרוזה משובחת!...






©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ