ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שני, 3 במרץ, 2014
ע"י
ע"י
ימים אלו, כדאי לדעת, הם ימי תקופת ה- HIGH SEASON בגרמניה (לא, אין הכוונה למחירי השיא לנופשונים לקראת חופשת הפסח שנמצאים באותה החבילה עם השמש הניקיונות והאובך העונתי) הכוונה, כמובן, לעונת השיא השנתית, לעניין השואה (אלו הימים שבין ה-27 בינואר, יום השואה הבינלאומי ועד לתום יום השואה בישראל במאי) אלו ימים בהם השואה נלמדת, מדוברת, מסופרת – תורי הענק בכניסה למוזיאון היהודי, וביקורי החובה של תלמידי בתי הספר שם - זו רק דוגמה.
כל כך סמלי שבברלין, היא בירת "שיא העונה", בבניין הנציגות הישראלית הממוקמת לא הרחק מ"רציף 17" הקרוב ל"וילה ואנזה" - שם פגשתי בו לראשונה ומייד הוא משך את תשומת לבי, עטוף בכריכה תכולה ועליה תמונת שדרת עצי תמר על רקע נוף חולי מדברי. על הפסטורליה הזו מודבק הכיתוב המצמרר JUDE
מעניין.
בתוך הכריכה התגלה "בנגאזי-ברגן-בלזן" בעיניי מדובר במסמך רב חשיבות השופך (כנראה, לראשונה) אור על שואת יהודי לוב.
הסיפור המתאר את חיי קהילת כמה אלפי יהודי בנגאזי (לוב) בתקופה של לפני מלחה"ע הראשונה. באופן דוקומנטרי למדיי, נקי כמעט מתיאורי פולקלור, הוא מתאר סיפורה של קהילה (מתמקד בסבתו ואמו של המחבר) את אורח החיים היהודי שנשמר שם, את הנשים הדעתניות, את תחרות האגו והיוקרה מול קהילת יהודי טריפולי ה"נחותה", את חיי המסחר והחברה. בהמשך ובעוצמה מתואר סיפור שואת יהודי לוב. אותם האלפים שנלקחו מבתיהם (בחסות האיטלקים) במסע - דרך מדבר הסהרה – אל היבשת הכל כך אחרת, אל אקלים הלא מוכר המוכה בצינה, אל התרבות האחרת, אל המחנות.
עם הגעתם אל המחנות הצטרפו יהודי לוב אל שאר אסירי הגטו. שם, בנוסף לזוועות היות כולם אסירי הגטו על כל המשתמע, הצטרפה עוד תופעה - האפלייה – ה"שחורים" עם התרבות האחרת ודוברי השפה המוזרה, הבאים מלוב, הפכו שם בעיני האסירים היהודים (נמצאו שם גם צוענים ורוסים) - ליהודים סוג ב' או ג'. אחד השיאים היה באירוע אונס שבוצע באחת מהיהודיות סוג ג' ע"י אסירי גטו סוג א' (כנראה ע"י צוענים).
את החיים בגטו, כמו כל תושבי המחנות האחרים, שרדו רק החזקים ששפר עליהם גורלם, היתר מצאו את מותם.
ברכבת הדוהרת בין הרים ובין גבעות בדרך כל כך מוכרת שנמשכת שעות, מברלין מערבה, בחלון: נוף כפור לבן-אפור, חורפי גרמני מוכר, כפרים וכפריים, נהרות ואגמים, יערות עד בלתי נגמרים, טיפות קפואות דבוקות על החלון, וההרהור אותו ההרהור שתמיד חוזר על עצמו, מעניין איפה היה ומה עשה אביו/סבו של האיש הנחמד היושב לצדי בספסל, אז בימים של אותה המלחמה. כמה סמלי, שם, בנסיעה, הכרתי את סיפור חייה של יהדות לוב זו של לפני המלחמה וזו שהייתה שם, חלקה שרדה חלקה נספתה, במחנות - בשואה.
לטעמי, הספר לא כתוב מאוד טוב, אך מצאתי בו מידע שלא מוזכר גם כאן ואפילו לא בימי "שיא העונה". ולו בתיעוד ואפילו קל במוזיאון היהודי, שם כעת תורי הענק ושם נערכים ביקורי החובה – ושוב, זו רק דוגמה.
31 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
נעמי, זו לא את - זה כמעט כולנו. וכמו שציינתי, גם באתרי הזיכרון השונים בגרמניה כמו גם במוזיאון היהודי או באנדרטת ששת המיליונים
אין תיעוד וזו הסיבה העיקרית לחשיבות שאני מוצאת בספר הזה. כמסמך היסטורי, הרבה יותר מאשר כספר איכותי.
|
|
|
נעמי
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
אני נכלמת להודות שלא ידעתי שיהודי לוב נשלחו למחנות!
גם אם לא יהיה אף אדם בעולם שירצה לזכור - אנחנו נזכור, כמו שאנחנו זוכרים את עמלק כבר מאות שנים (השבת הקרובה היא שבת זכור) |
|
|
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
תודה, שילה. אורן, הרצאה ? עכשיו ?! זה יתפוס מקום שמור... יסבך.. אסתבך, שלא נדע :)
יהיו צרות... :)))
|
|
|
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
מעניין. תתני קצת יותר על הרבדים הללו? איזה שוני ניכר בין ברלין (מלבד הפופולריות שלה) לשאר המדינה ?
|
|
|
shila1973
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
בהחלט נשמע מעניין
ארכוש אותו בביקורי הבא בישראל.
תודה לך, אוקי |
|
|
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
חני, תודה על התגובות.. אגב, הגרמנים שמגיעים / הגיעו לישראל לטיול או למידה או עבודה (בקיבוצים, למשל) ודאי שיציגו גישה אוהדת :)
יש גם סיפורים אמתיים ומרתקים על "חוזרים בתשובה" אמתיים.
והנה, לא ביקרת, אז אני מציעה לך תמונת חורף כפי שנשקפת מחלון ביתי :) אגב, כמובן, שכל השיח הזה אגבי והוא רק בשולי ההיכרות החשובה והמשמעותית עם שואת יהודי לוב שנכתבה לראשונה. |
|
|
חני
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
כמובן "אוקי" את רואה את התהליכים מקרוב ויכולה לספר לנו על כך. אני לא הייתי אף פעם בגרמניה
רק פגשתי גרמנים נחמדים שסיפרו לי על תחושותיהם במהלך חיי.
אני לא מצליחה מכאן לזהות את ההבדל בין ברלין לשאר המדינה? מרתק כל העניין:) תודה |
|
|
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
חני, אני לא חושבת שמה שנעשה בגרמניה של היום, נעשה מתוך בושה דווקא. המניעים הם
אחרים והם רבים. ואפשר לשמוע הכול - מה שנעים לנו, כיהודים וישראלים לשמוע, ובאמת ובתמים דברים כנים ובעקבותיהם פעולות כנות. מה שלא נעים. וכמובן, המון, שלא צריך להיות גאון כדי להבין שנאמר/נעשה מן הפה אל החוץ. ויש לציין שיש הבדל גדול בין ברלין לשאר המדינה, ומה שקורה בברלין - זהו תהליך מרתק, לאו דווקא טוב, כשלעצמו. ובין היתר, בגלל כל האמור, זוהי סיטואציה מאתגרת למדיי, לעבוד את המדינה, דווקא מפה.
|
|
|
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
אורן, תודות :) שמחה שאהבת. לגבי השגרה, אז זה מאוד מורכב. כל החיים פה מרובדים ברבדים.
|
|
|
יערה
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
אופ אתם מעיפים ביותר בכול השאלות
אז היא סיפרה על הרכבת וגרמניה ולמה להמשיך שאלות ושאלות
כי היא כבר סיבכה את הסיבוכים שלה |
|
|
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
התזכורות הללו מקורן במראות? במחשבות ?
|
|
|
חני
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
"אוקי" בדרך כלל לא מספרים על יהדות לוב בהקשר של השואה.זה לכשלעצמו
בלבד "מאיר". אני כבר מזמן הבנתי שהגרמנים כנראה יתביישו על מורשת אבותם תמיד בלי יכולת לעשות כלום חוץ מלהמשיך ולספר על מה שהיה לדור הצעיר.
|
|
|
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
רץ, תודה. תמיד נשלחות תזכורות יותר ופחות מעוררות..
|
|
|
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
אוקי, סקירה מופלאה ! מלאת אמירה ורגש !
ואני סברתי לתומי שמתרגלים. שיש דברים שכבר לא רואים ופחות מרגישים, עם הזמן.
|
|
|
רץ
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
כתוב מרתק למי שכותבת מאותם מקומות שעדיין מעוררים בנו זיכרונות כואבים.
|
|
|
יערה
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
אפילו שסיבכת עוד הפעם בגלל שכתבת על כל כך עצוב אז כן
והיכלל למה להולנדית לנסוע כל הזמן ברכבת בגרמניה ביכלל אם זה עצוב?
|
|
|
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
ליאור... :) :) !
ו.. כן, ברור שיודעת. כאן במדינת היהודים, כמו גם בכל מקום אחר.
|
|
|
ליאור
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
לכתוב על השואה מתוך רכבת דוהרת בין הרים וגבעות בגרמניה, יפה לך.
את יודעת משהו? כאן, במדינת היהודים, אין ממש הרבה צוענים, אבל יהודיות נאנסות יום יום. |
31 הקוראים שאהבו את הביקורת
