ביקורת ספרותית על מירכתי צפון - מלחמת הישרדות של צעירה יהודייה מליטא על גדות אוקיינוס הקרח הצפוני מאת גיטה לנגלבן-קליבנסקי
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 19 במאי, 2013
ע"י בן-ציון


על גב הספר נכתב: "מירכתי צפון" הוא סיפור קורותיה של נערה יהודייה, תלמידת הגימנסיה העברית בקובנה שבליטא, שהוגלתה מביתה בידי השלטון הסובייטי שבוע ימים לפני פלישת הנאצים לברית המועצות. עם עוד 1500 בני אדם ובהם כ-180 יהודים היא התגלגלה אל חצי-אי שומם, בּיקוֹב-מיס, על גדות אוקיינוס הקרח הצפוני. בקצה עולם זה היא נאלצה להיאבק פעמים רבות בשר-המוות...

אמנם "אין הנחתום מעיד על עיסתו", אבל כעורך הספר אני בכל זאת חש שמותר לי לכתוב משהו על ספר זה, ולחלוק עם הקוראים מעט מסודות עריכתו. אז קודם כול גילוי נאות - את הספר כתבה אמי בשנת 2004, ואני התפניתי לערוך אותו בסוף שנת 2012. ומה כוונתי במילה "לערוך"?

ראשית, היה עליי לסדר את הפרקים בסדר לוגי מסוים. ואכן, היו לי הרבה מאוד התלבטויות כיצד לסדר אותם - האם להתחיל מאבות אבותיה של אמי ולהתקדם ברצף כרונולוגי, אך אז היה חשש שהקוראים יירדמו במעלה הדרך; או אולי להתחיל מיד בשיא העלילה - הגירוש מהבית שבוע ימים לפני שהנאצים נכנסים לליטא וההובלה בקרונות-משא לסיביר, אבל אז זה היה מסבך מאוד את מבנה הספר. לבסוף בחרתי בדרך ביניים - להתחיל מילדותה של אמי בקובנה שבליטא, דרך לימודיה בגימנסיה עברית (אין זו טעות - גימנסיה עברית בדיוק כמו גימנסיה הרצליה, דהיינו לימודים בעברית של כל המקצועות) ועד להצטרפותה למחתרת בעת הכיבוש הסובייטי בן השנה של ליטא, ורק אז להתחיל בסיפור האמִתי שבו מתגלגלת אמי לחוג הקוטב הצפוני - למקום הצפוני ביותר בעולם שרגל אדם דרכה בו.

שנית, עריכה לשונית. אני "ייקה" די חולני, ועברתי על הכתוב פעמים רבות, תוך שינוי ושיפור העברית ותוך היעזרות במכרה שהיא מומחית גדולה לענייני לשון, וממנה למדתי את כל התורה. אין זה אומר שלא תימצאנה שגיאות; הן קיימות אבל אני מאמין שהן מעטות מאוד.

שלישית, כהיסטוריון במקצועי לא יכולתי להתאפק מלהוסיף הערות היסטוריות לכל מיני מושגים, שמות ואירועים הנזכרים בספר. רובם אינם מוכרים לקורא המצוי, ומצאתי לנכון להרחיב את היריעה לפני המתעניינים. זאת ועוד, בנספח לספר הוספתי מאמר מקצועי פרי עטי, ובו תיאור היסטורי של ההתפתחויות שקדמו לגירוש, תוך הסתמכות על מסמכים מקוריים של הבולשת הסובייטית, שאותם מצאתי בארכיון בווילנה. בהזדמנות זו גם תרגמתי מרוסית את פקודת הגירוש הרשמית (שסווגה כסודית ביותר), אשר חרצה את גורלם של כמה אלפי יהודים, ובדיעבד אנחנו יודעים שחרצה את גורלם לחסד (ובגלל זה אני יכול לכתוב עכשיו את דבריי אלה...).

ולבסוף, כדי "לצ'פר" את הקורא, הוספתי עוד חלק נחמד ומרתק לספר, אבל זה כבר סוד שיגלו רק אלה שיקראו אותו.

הואיל והסעיף כאן הוא חוות דעת על הספר של אמי, לדעתי העלילה שבזיכרונותיה מרתקת, וכידוע החיים מזמנים לעִתים עלילות מעניינות יותר ממה שהדמיון הפרוע ביותר יכול להמציא. באשר לעריכת הספר, רק אציין כי עשיתי כמיטב יכולתי שהספר יהיה מעניין. אבל השיפוט האמתי הוא עכשיו בידי הקוראים.
6 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
ראובן (לפני 12 שנים)
תגובה לאחר קריאת הספר "מירכתי צפון" שלום בנצי
אישית, עבורי, היה זה סיפור משפחתי מרתק ומרגש
המחקר/הסיפור המתואר בספר זה פתח בפניי תקופה אפילה נוספת של השלטון הסובייטי בגילגוליו השונים והשפעתו על חיי היהודים בארצות הבלטיות ובמזרח אירופה
מדהים וקשה היה לקרוא על מסע הגירוש האכזרי של משפחות הוריך למחוזות בהם כושר השרידות הוא מאוד בעייתי: תנאי המגורים, האקלים, התזונה, העבודה הקשה, שמירת הזהות היהודית, מחלות ופגעי טבע ועוד!
אולם נצח ישראל לא ישקר! זו דוגמה אחת מני רבות על נצחיותו של עמנו, השגחה פרטית בעולמו של היושב במרומים!
מאוד נהניתי והתרשמתי מעריכתך, כתיבתך, מחקריך, הצבת העובדות כהוויתן, סגנון הכתיבה העשיר והקולח...
גם מצאתי בהערת שוליים מקום שביקרתי בו בהיותי חניך המכללה לביטחון לאומי ב-2001: "האקדמיה הצבאית הרוסית בפרונזה" (אקדמיה מיושנת ומוזנחת ביחס למקובל בארצנו הקטנטונת...) וגם ביקרתי בבורות פונאר ובווילנה, ההכרות הראשונית עם ליטא עזרה לי להבין את האווירה המתוארת בספר חשוב
ספר זה חשוב להכרה ושימור של ההיסטוריה של העם היהודי, מודה כי מאורעות אלה של גירוש היהודים, ניתוקם והגלייתם היה פחות מוכר לי
עלה והצלח במפעלך,
ראובן
בן-ציון (לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
חמדת, קיבלתי את שתי הערותייך בשמחה. תיקנתי את הכתוב, ואני מקווה שהתוצאה תשביע את רצונך וגם את רצונם של הקוראים האחרים. אבל עכשיו הם כבר ייאלצו ללכת לחדר כושר כדי לרזות...
חמדת (לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
שתי הערות בונות : האחת - הייתה צריך לרשום בשני משפטים על מה הספר ,כי כאשר רציתי לדעת על מה בדיוק ולא בערך בהקשר לשואה ,אז נאלצתי לחפש את התקציר על הספר , לא שרזיתי מכך ,אבל אפשר להקל על קוראים יותר עצלנים ממני .הערה השנייה : כאשר אתה כותב חווד או במקרה הזה דברים אודות הספר -יותר קל לעין הקורא לפסק את הכתוב לפסקאות ולא לכתוב כבלוג אחד ,לעין קשה יותר לקלוט באופן הזה .

יפה שיש לאמך בן שכמותך ,אחפש את הספר .



6 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ