ביקורת ספרותית על המוות, רילקה ואני מאת מריאן רבינוביץ
הביקורת נכתבה ביום שני, 25 ביוני, 2012
ע"י אהוד בן פורת


אחת לכמה זמן אני נתקף בגעגועים לסופרים שמזמן לא שמעתי עליהם, והבוקר מצאתי את עצמי נתקף געגועים למריאן רבינוביץ, אמרתי שאני מוכרח לכתוב עליו את המעט שיש לי לומר עליו באחד הספרים שלו שקראתי ואני שמח לומר שקראתי את כולם, באמת אחד-אחד אספתי את כולם לספריה שלי. היו שהתפלאו מה לבחור צעיר כמוני לקרוא ספרים של רופא מומחה בגריאטריה אבל נעזוב את זה שנהייתי רגיל בהרמת גבות גם בספרים אחרים שאני קורא, הספרים שלו עניינו אותי מאוד.

באמצע שנות ה-90' בהזמנת חבר קרוב נכחתי בהרצאה בה נאמר בין השאר, על ידי מרצה שאת שמו אני לא זוכר שאנחנו צריכים ללמוד לחיות על מנת שנדע איך למות, ואנחנו עושים את זה דרך הרחבת השכלתנו (גם אם ואולי במיוחד בדרך האוטודידקטית) מאז יצא לי לשמוע על זה בעוד כמה מקומות, ואם אני מזכיר את העניין הזה זאת בגלל העובדה שלדעתי אין ספרים שאפשר ללמוד מהם יותר מהספרים הנפלאים שרבינוביץ כתב - איך לא לפחד מהזיקנה ועוד... ויאמר לזכותו שלמרות מומחיותו הוא עשה זאת בצנעה רבה.

נכון שבשם הספר מוזכר שמו של רילקה אבל הספר הזה הוא גם לאלו מאיתנו שלא נמנים בין הקוראים שלו אלא פשוט אוהבים להעשיר את עצמם דרך קריאה. אם במקרה קראתם את הספר "בית קיץ עם בריכה" (של הרמן קוך) ואהבתם במיוחד את ההתחלה שלו, לראות את העולם בעיניו של רופא אז אין לי כל ספק שאתם תאהבו את ספריו של רבינוביץ.

כפי שפתחתי את דבריי רציתי לכתוב עליו משהו וחשבתי לפתוח את זה במילים "מעניין שמזמן לא שמעתי עליו" אבל משום מה אתר "סימניה" לא עלה אז בינתיים החלטתי להתעדכן מה חדש אצלו דרך האינטרנט, כפי שאני עושה בדרך כלל עם סופרים אחרים ולצערי הרב גיליתי שהוא הלך לעולמו לפני כשנתיים. אני לא זוכר אם ידעתי על כך עוד קודם או לא אבל עכשיו נתקפתי בצער, אני מקווה שימשיכו לקרוא בדבריו של מי שאני בטוח שקנה לעצמו מעריצים במשך השנים ולוא דווקא בקרב תלמידיו, שלבטח היו לו לא מעט. יהי זכרו ברוך.

בסוף דבריי אני בוחר להביא קישור לדבריו של אורי דרומי הנפרד ממריאן רבינוביץ.
23 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
נינה (לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
ברוך הבא ולו לזמן קצר... ראשית אני שמחה ששלומך טוב יותר.
מקווה שהשארת את החולי מאחוריך.
בעניין האתר אני מבינה לליבך ומזדהה
שהחיסרון העיקרי שלו שאינו מתחדש
ואינו מתפתח וגדל כפי שראוי היה.
טוב שבאת לבקר.
חמדת (לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
אב"פ -יופי שחזרתך .
אנקה (לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
ביקורת מצויינת שמכבדת את כותבה. שלום לבן ה"אובד" ברוך שובך הביתה. ישנם כאן שינויים ולא תמיד נעימים לגולשים אבל זה מה שנהיה מהאתר. לכן רבים וטובים מדירים רגליהם מכאן.
חשבתי שוויתרת סופית על כולנו :)
אהוד בן פורת (לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
בכייף נינה, אני לצערי ממעט לבקר באתר בגלל כל מיני סיבות, נעזוב את זה שתקופה ארוכה הייתי חולה.
מה נהיה מהאתר הזה? פשוט כואב, אבל אני שמח על התגובה שלך ומקווה באמת שכשקראת את הספר נהנת ממנו.
נינה (לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
רכשתי את הספר היום . שמו של הספר משך אותי ואתה הרחבת וסיקרנת אותי בנוגע לתוכן שלו.
תודה
אהוד בן פורת (לפני 13 שנים ו-3 חודשים)
נוריקוסאן, כרגע סיימתי יום מייגע ואני מודה לך מקרב לב. מי שמכיר אותי ועוקב אחר הביקורות שאני כותב יודע שאני מוצא בדרך הזאת סוג של הוקרה משלי לאותם אנשים יקרים שקראתי מספריהם ואם אני מוצא לשמור על היצירות שלהם זה לא סתם כי הם נכנסו לי ללב, ברגע שאני אוכל לכתוב על כולם או לפחות על רובם לא יהיה מאושר ממני וכמובן תודה לכל אחת ואחד שנותן לייק ו/או מגיב.
נוריקוסאן (לפני 13 שנים ו-3 חודשים)
תודה על שהזכרת לנו את קיומו של אדם ורופא כמוהו, שהשיב את האמון בטבע האדם ובמקצוע הרפואה על צדדיהם היפים.
עולם (לפני 13 שנים ו-3 חודשים)
היה איש יקר, שמעתי אותו מספר פעמים ברדיו והתרשמתי מאד מן האופי והאינטלקט.
אהוד בן פורת (לפני 13 שנים ו-3 חודשים)
שמעון, נראה לי כך עד כמה שידוע לי לא היה גדול ממנו בתחום הזה, מספיק לקרוא את הביוגרפיה שלו (אני רוצה להאמין שגם מתישהו תצא לאור גם ספר שיביא מסיפור חייו) שהיו לו הישגים מרשימים מאוד. אומנם לא זכיתי להכיר אותו באופן אישי אבל מצורת ההבעה שלו אפשר להתוודע לכך שהוא איש יקר, איש משכמו ומעלה. תודה לכל מי שנתן לייק לדברים שכתבתי, ינחם אותי מאוד אם תקראו את הספרים שלו.
שמעון שלוש (לפני 13 שנים ו-3 חודשים)
נכון שזה אותו אחד שקשור למחקר על דימנצייה?
אהוד בן פורת (לפני 13 שנים ו-3 חודשים)
שין שין ומירב, אני מודה לכן ומקווה שבאמת תקראו בספריו של מריאן רבינוביץ ותמצאו בהם עניין.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ