ביקורת ספרותית על הסמל האבוד מאת דן בראון
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 13 במאי, 2010
ע"י קורנליוס


אני חושב שאת דעתי על הספר ניתן לסכם כך : קראתי ספר של 590 עמודים ב 3 ימים.

הקריאה בספר הייתה לי מאוד קלילה. דן בראון בנה, עבורי לפחות, כמה רגעי מתח וטוויסטים מעניינים.
אני לא חושב שכולם יתחברו אל הספר הזה כיוון שהוא גדוש בעובדות היסטוריות, תיאוריות וסיפורים על הבונים החופשיים, הרוזנקרויץ ובכלל על דתות.
מי שיש לו תפיסה דתית אורתודוקסית, סביר להניח, יטען שהספר הזה הוא גיבוב של שטויות. אני מכיר קצת מהסימבוליקה וההיסטוריה, ובגלל זה גם הספר לא היה לי קשה לקריאה (אפילו פענתי את אחד הצפנים בספר באחת הצורות שהוצעו בהמשך) וגם סיפק לי מקור להנאה.

יחד עם זאת...

דן בראון כותב ספרים להמונים. בגלל זה המון דברים חוזרים על עצמם. בגלל זה העלילה כן איפשהו בנאלית, ומאוד מאוד מוסברת, גם לקורא ה"פשוט" ביותר שלא הבין בפעמים הראשונות.

עצבן אותי גם הסגנון שלו, של הוספת משפטים בכתב נטוי שאמורים לבטא את הלך מחשבתם של הדמויות.
מילא אם זה היה לעתים נדירות, אבל לאורך כל הספר זה מופיע... וזה לדעתי הופך את הספר לקצת יותר נדוש מכפי שצריך.

בכל מה שקשור לבונים החופשיים, לדעתי דן בראון "עשה שיעורי בית" לעומת הספר צופן דה-וינצ'י, שם הבונים החופשיים מוצגים בדיוק כפי שמציגים אותם הדמויות להן הוא לועג בספר - ככת סתרים ששומרת על סוד הרבה יותר גשמי.
בספר הזה, לעומת זאת, הוצגו הבונים החופשיים בתיאור מדוייק עד כדי מטריד, שכן רבים מן הטקסים והאלמנטים המסתוריים של הבונים החופשיים מוצגים בספר הזה בצורה דיי חופשית, דבר שגורם לתהות - מי ספר לו את הכל.

לסיכום... סך הכל חמוד.
ספרי מסתורין וכתות יש בלי סוף, אבל בספר הזה, לכל הפחות, דן בראון בהחלט עשה עבודה מרשימה ויסודית.
2 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
רחלי (לפני 15 שנים ו-5 חודשים)
יפה! עכשיו אני באמת בהתלבטות אם זה יהיה הספר הבא שלי או שהוא יחכה עוד קצת זמן על המדף...



2 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ