עליית שכרם של עובדים עבור השכלה נוספת היא תופעה בין-לאומית. באיזו מידה משקף תגמול על תוספת השכלה את תרומת הלימודים לפריון העבודה? באיזו מידה ניתן תגמול על התעודה בלי קשר לתוכן הלימודים? האם יש צורך כלכלי להגדיל את השכבה של בעלי השכלה אקדמית, או אולי יש בשוק העבודה עודף בבעלי השכלה אקדמית? מדוע נדרשים אנשים שלא למדו ולא ילמדו במוסד אקדמי לממן את לימודיהם של מי שלומדים בו? שאלות אלו ודומות להן נידונות בחלק הראשון של הספר, הן בחתך בין-לאומי, הן מנקודת מבט ישראלית.

חלקו השני של הספר דן במבנה הארגוני והכלכלי של מערכת החינוך. חוקרים מתחום הכלכלה ומתחומי מדע אחרים העוסקים במערכת החינוך מתקשים למצוא קשר שיטתי כין כמות המשאבים הכספיים שהמערכת מקבלת לבין התוצאות הלימודיות והחינוכיות, במיוחד במדינות מפותחות. האם קיים קשר, אבל כלי הניתוח הסטטיסטיים המקובלים לקויים, ולכן איננו צופים אותו? אולי הקשר חלש כי השימוש שבתי הספר ומשרדי החינוך עושים במשאבים איננו יעיל? כיצד ניתן להשתמש במשאבים באופן שישפר את התוצאות החינוכיות והלימודיות? אלו מקצת הסוגיות שתידונה בחלק זה.

הספר מיועד למתעניינים במדיניות חינוך בתחום הכלכלי והארגוני, שאין להם השכלה בסיסית בכלכלה.

רות קלינוב היא פרופסור אמריטוס בחוג לכלכלה באוניברסיטת העברית, המתמחה בתחומים של כלכלת חינוך וכלכלת שוק העבודה. נוסף על עבודותיה המחקריות היא שימשה, בין השאר, יועצת לכמה שרי חינוך ויועצת לבנק העולמי בתחומים של שוק העבודה ומערכות חינוך.