`כל הסוסים היפים` שהופיע ב1992-, פילס את דרכו של קורמאק מקארתי אל פיסגת הספרות האמריקנית, העכשווית. מקארתי, יליד 1933, פירסם קודם חמישה סופר-רומאנים, שזכו לשבחי הביקורת, אך הותירוהו בלתי ידוע לקהל הרחב, בבחינת סופר-לסופרים. הוא חי נחבא אל הכלים, לא מתראיין ולא מופיע, בתנאי עוני. `כל הסוסים היפים` הביא לתמורה במעמדו. הספר זכה ב-National Book Award היוקרתי, ובפרס המבקרים; כיכב ברשימת רבי המכר (שמעטים בה בארה``ב ספרים באיכותו), תורגם בלמעלה מעשר ארצות, וגם סרט מופק על פיו. `כל הסוסים היפים` הוא הרומאן הראשון ב`טרילוגיית הגבול` של מקארתי, וגם שני הרומאנים האחרים בטרילוגיה יראו אור ב``ספריה החדשה``. היום מנבאים המבקרים בארה``ב ל`כל הסוסים היפים` מעמד של ספר ``קלאסי``, והביקורת משווה את מקארתי לסופרים ממעלתם של פוקנר, מלוויל ומארק טווין. באנגליה כתבו על הספר כעל ``פיסגת הפרוזה האנגלית בת זמננו`` וה`לה מונד` בצרפת (עם הופעת רומאן אחר של מקארתי בתרגום לצרפתית) יצא בכותרות ``המלך קורמאק`` ואף הוא רואה במקארתי סופר ענק. `כל הסוסים היפים` מתרחש ב1949- בדרום טקסאס ובעיקר בצפון מקסיסו. עלילתו מעבירה אל תחום הרומאן הרציני חומרים אופיינים לספרי הרפתקאות ולסרטי המערב-הפרוע, ההופכים כאן לספר מורכב, פיוטי וחודר. זהו עולם שעל החלומות משלמים בו בדם. גיבור הסרט, ג`ון גריידי קול, הוא נער כבן 16. סבו מת. אביו חזר מן המלחמה אדם אחר משהיה. אמו מתפתחת קריירה של שחקנים בעיר. הוריו מתגרשים. הוא עצמו צעיר מכדי לקבל לידיו את החווה המתמוטטת. יחד עם חברו הוא חוצה על סוס את הגבול למקסיקו. שלא מרצונם מסתפח אל השניים נער מופרע, שמביא עליהם צרות ואף מוסיף לסיפור אספקט קומי. במקסיקו מקבלים שני הנערים עבודה באחוזה גדולה, וג`ון גריידי מתאהב באלחנדרה, בתו של בעל האחוזה. עד מהרה מוצאים עצמם הנערים אסירים בכלא מקסיקני מושחת ואלים, מואשמים ברצח... חציית הגבול למקסיקו היא מעבר לעולם אחר, שבו לכאורה הכל אפשרי, הכל פתוח, מבחינתו של ג`ון גריידי. הספר הופך לספר התבגרות, שבו על ג`ון גריידי לכונן את הערכים הפרטיים שלו, השונים מאלה של ארצו ושל מקסיקו גם יחד, וללמוד להוליך את עולמו הפרטי בסביבה האלימה.

נמנם בת 42 ישרש	הגב לביקורת ספר טוב לספר הזה היו את כל הסיבות להפוך אצלי לכשלון: הוא איטי מאד, יש בו מעט מאד דיאלוגים וחלקם בספרדית כשהתרגום נמצא בסוף הספר ויש לדפדף כל פעם הלוך ושוב, הוא מרובה תאורי נוף, על חלק מההתרחשויות אנו לומדים רק ברמיזה, במינימליזם, ובכלל הוא סוג של "מערבון"- לא הג'אנר החביב עלי. א ב ל סיימתי לקרוא את כולו ונהנתי. הזדהתי עם הגיבור , רציתי שיהיה לו טוב, חשתי את כאבו ועקבתי בדאגה אחר מסעו גם על גב הסוס וגם מהילדות המאוחרת אל הבגרות שנשאב לתוכה. ספר יפה לבעלי סבלנות.. 3 קוראים אהבו את הביקורת אהבת?
פולי בת 22 תל אביב	הגב לביקורת ספר טוב ספר טוב, קשוח ומגניב. קורמאק מקראתי בנה פה דמות של גבר (נער יותר נכון, למרות שנורא קשה לזכור שהוא רק בן 16) מדהים, אצילי, קשוח ואמיץ. הלוואי שגברים במציאות היו כאלו. אני אוהבת את מקראתי, ואהבתי ת'ספרים הקודמים שלו שקראתי, והספר הזה לא שונה בהרבה. למרות שלעיתים הכתיבה שלו יכולה להיות קצת מעייפת, עם כל הו' האינסופיים והתיאורים. אבל עזבו את זה, הוא עדיין אדיר ממש. 3 קוראים אהבו את הביקורת אהבת?
לייזי בן 32 חיפה	הגב לביקורת ספר מעולה קראתי את הספר ללא ציפיות מיוחדות, לאחר שקראתי את "הדרך" הפופלארי להחריד. לדעתי "כל הסוסים היפים" עולה על "הדרך" בכמה רמות. הספר מרדים אותך מהמציאות שלנו ומעורר אותך למציאות אחרת חדשה ומסעירה. מקארתי מצליח לשרטט את עולמו הפנימי של הנער הגיבור בצורה פשוטה ומנימליסטית, אך ורק דרך הדיאלוגים העוצמתיים עם עצמו ועם האחרים. הספר אכן ויזואלי ביותר, וזה מעצים את החוויה למי שאוהב ונושם טבע. נופיה של מקסיקו הפראית מהווים תפאורה קשוחה ולא סלחנית לדילמות שאיתן נאבקים הגיבורים ולדרמות הגדולות אותן חווים. בגדר הארץ הזאת ראתה כבר הכל ותראה עוד בעתיד.. קורמאק סופר מצויין,בקיצור ממליץ בחום. קורא אחד אהב את הביקורת אהבת?
dushka בת 40 אזור	הגב לביקורת ספר טוב זהו הספר היחיד שקראתי, בינתיים, של קורמאק מקארתי לאחר שהזדמן לי לפגוש אותו בספריה ונזכרתי בביקורות חיוביות על ספריו, כאן, באתר. מצד אחד הוא הזכיר לי 'ספרים של פעם' בתיאורים המפורטים, באלמנטים הגבריים שמזכירים ספרי הרפתקאות ישנים ובהבטים המוסריים של הסיפור. תיאורים מסויימים אפילו קראתי פעמיים (כמו התיאור של אילוף סוסי הבר) כי הם הזכירו לי חוויות קריאה מן הילדות (כמו המוהיקני האחרון, פרש בלי ראש ואי המטמון) אם כי הספר ממש לא עונה לשום הגדרה, ולו הגמישה ביותר, של ספר ילדים. מצד שני,ישנו משהו מודרני- קולנועי בצורת הכתיבה. פרט למשפטים ספורים, שבלטו לי בזרותם, בשום מקום בספר לא כתוב מה הגיבורים חושבים או מרגישים. ההכרות, הדי מעמיקה, של הקורא איתם מתבססת אך ורק על הדיאלוגים בין הדמויות ועל תיאור מעשיהם. התיאורים, כבר ממשפטי הפתיחה, מפורטים ועשירים ויוצרים חוויה כמעט ויזואלית והדיאלוגים די מדהימים באמינותם (שעוברת אפילו תרגום לשפה ולתרבות אחרת). כתוב בגב הספר שהוא בתהליכי הסרטה. אני לא בקיאה בעולם הקולנוע כך שאין לי מושג אם אכן הוסרט (מה גם שכתוב בגב הספר שהוא חלק מטרילוגיה, מה שנכון, ושהיא תתורגם בהמשך, מה שכנראה לא קרה, למרות שחלפו די הרבה שנים מאז 1995).נראה לי שכדי להפוך את הספר לסרט, או לסדרה טלוויזיונית, כמעט ולא נחוץ תסריטאי. לסיכום: ספר מיוחד, מעניין ולעיתים גם מרגש, שגרם לי לרצות לקרוא עוד משל אותו סופר, רק שעדיין לא מצאתי על מדפי הספריה. 2 קוראים אהבו את הביקורת אהבת?

שם הספר
לא ארץ לזקנים
הדרך

דנה קוד:31-2501

שנת הוצאה:2008

עמודים:283

קטגוריה:ספרות »