ביקורות ספרים על הספר איש ושמו אובה - פרוזה #
|
כשנקלע לידיי הספר הזה חשבתי שבעצם שמו מוכר לי ואז נזכרתי בסרט שראיתי שנעשה מן הסתם על פיו... אבל זה רק הגביר את הסקרנות שלי לגביו
ובכן בספר שהוא טרגי-קומי בסיפור שמתרחש בשוודיה.
מסופר לנו על איש בודד שהוא אלמן
וכלפי חוץ הוא נראה מריר וקשוח ומקפיד על כל מיני תקנות של מקום מגוריו.
והוא ממש "אימת" שכניו ואנשים מבחוץ המגיעים למתחם הזה.
האיש כל כך עצוב עד שנמאס לו מחייו והוא כבר מתכנן להתאבד...
והנה מגיעה לאותו מתחם מגורים משפחה, שבה האישה היא מהגרת עם שתי ילדות קטנות
ואיכשהו האישה שנזקקת להרבה עזרה, כי בעלה" יוצא מכלל פעולה" והיא מצליחה לשבור את הקרח ומ... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
אמנם יש המון ביקורות לטובה על ספר זה. האמת, שקראתי יותר מ- 50 עמודים ולא הבנתי מה רוצים ממני. לא הצלחתי בכלל להתחבר ולפרפקציוניוסט כמוני מאד קשה להפסיק ספר באמצע. אפילו באמצע פרק. התאכזבתי מאד מהספר ומצאתי אותו משעמם. בלי עלילה כלשהי. אולי זה שיעור חשוב עבורי להבין שגם אם אני לא מתחבר לספר אני יכול לא להכריח את עצמי לקרוא ולפנות לספר הבא.
נדב. ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קוראת ושמה רויטל
***
קוראת ושמה רויטל לא מעוניינת לקרוא את הספר "איש ושמו אובה"
רויטל בת 42. יש לה ותק של 37 שנה בקריאת ספרים. הטעם שלה השתנה במשך השנים והתפתח לכיוונים שונים. היא קוראת סוגים שונים של ספרים, לא מקובעת במיוחד על ז'אנר או סגנון. היא לא מתרשמת מרשימות רבי מכר ומספרים פופולריים. כקוראת ותיקה היא יודעת שרוב האנשים בעולם לא מרבים לקרוא מה שאומר שאם ספר הופך לרב מכר יתכן שהוא באמת ספר נהדר ויוצא דופן אבל יתכן גם שמי שהביאו אותו למעמד הזה הם אותם אנשים שלא מרבים לקרוא, לכן הם אולי פחות חשופים לקלישאות ספרותיות, לדגמים שחוזרים על עצמם, ... המשך לקרוא
28 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
איש ושמו אובה
או: "איך לשנוא את שכנך"
אובה, בחור (בן 59, כן?) אנלוגי, בעולם דיגיטלי, לא מוצא את עצמו. אשתו והקשר כמעט היחידי שלו לעולם נפטרה ובנוסף הוא מפוטר מעבודתו, ככה שאין לו יותר מדי סיבות לקום בבוקר. הוא מרגיש קצת כמו קלטת בטא בדור של HD ולכן מחליט להזדכות על הציוד. אלא שתוכניות לחוד ומציאות לחוד וכל פעם החיים מפריעים לו למות. בסוף כל מיזנטרופ יושב סיפור חיים קשה (עם נרגילה?), התעייפתי אחרי 200 עמודים, מחילה מהיוצר, חביב, לא יותר.
... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני לא אוהבת לכתוב ביקורות לא טובות, כי אני מבינה שספר הוא בשר מבשרו של הסופר, ולספר הזה לא מגיעה ביקורת לא טובה.
ובכל זאת, היו קטעים ופרקים שלמים שהשתעממתי. לפעמים עד כדי כך שרציתי לזנוח את הספר או לסמן וי בכך שאצפה בסרט.
הספר כתוב טלאים טלאים, פיסות מן העבר ופיסות מן ההווה, כאשר להווה נכנסות עוד ועוד דמויות שלא תמיד ברור מיד מה מטרתן ולמה בכלל התכנסנו כאן.
ואחרי כל זה הפאזל מסתדר בצורה מפתיעה ונהדרת, והותיר אותי עם חיוך דבילי ועיניים לחות.
אלוהים נמצא בפרטים הקטנים - כנראה האמירה הזאת נכונה לגבי הספר הזה.
הוא לא מטלטל, הוא לא מזיז הרים. הוא ספר על אנ... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לקחתי את הספר כי הוא הוגדר כ"מצחיק". אז נכון, אני צחקתי בעיקר במחצית הראשונה, אבל לא פחות מזה העלילה היא מאוד מרגשת ואנושית.
הספר מספר על אובה, איש מיוחד מאוד עם הסתכלות ייחודית על העולם והחיים. לאובה יש מטרה (שלא אגלה אותה כמובן), הסביבה כמובן מפריעה לו להשיג את אותה מטרה. אותה סביבה מאופיינת בשכנים, פקידים, נערים שונים ומשונים ובנוסף לכל זה מתווסף לו החתול.
יש בספר שפע של תיאורים ואבחנות נפלאים הודות בני האדם שסובבים את אובה, בעיקר הם ממחישים ש"טיפוסים" כאלה ואחרים יש בכל מקום, בכל שכונה ובכל מדינה.
בקיצור, עוד ספר מעולה מתוצרת שוודיה, מומלץ ביותר!
... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כבר כולם קראו את הספר, וכתבו עליו ביקורת, ואני כרגיל מה שנקרא late to the party.
אבל נו טוב, סטורי אוף מיי לייף, אפשר לומר.
אז ככה-
אין לי מושג מה גרם לי לקחת את הספר מהספרייה, זה היה לפני חג הפסח וממש הייתי על סף יציאה, ופתאום הספר היה שם על מדף התצוגה, וידעתי עליו כבר מזמן- ממש שנים, ובהתקף של ספונטניות שאלתי את הספר.
לא מיהרתי לקרוא אותו, הוא היה בבית, באיזה שקית, ואז הגיעה שבת אחת שבה לא היה לי מה לקרוא (כלומר היה, אצלי תמיד יש ערימות של ספרים, אבל לא היה לי מצב רוח אליהם) אז התחלתי אותו- ותקשיבו- היה מקסים.
מקסים ומשעשע, אבל באיזשהו שלב לקראת הסוף אני מגלה שהספר ... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
איש ושמו אובה/ פרדריק בקמן.
פעם, לפני הרבה שנים, נתן לי מורה כלשהו במבחן את הציון 99 למרות שלא הייתה לי טעות אחת. כשתמהתי לפשר העניין, הוא הסביר לי שהשלמות היא רק לאלוהים.
הוא אמר את זה כי הוא מעולם לא קרא את איש ושמו אובה.
הספר מספר את סיפורו של אובה, אדם מבוגר וערירי שמתגעגע לאשתו האהובה ורוצה להצטרף אליה (טריגר התאבדות רציני ביותר) אבל כל התוכניות שלו משתבשות לחלוטין בגלל השכנים החדשים שלו והעובדה שמתחת לחזות הקרה, העוקצנית והזועפת שלו מסתתר לב שרק רוצה לעזור לאחרים.
כמו שכבר ציינתי, הספר הזה מושלם. מה אתם רוצים, לצחוק? יש. לבכות משמחה וגעגועים למ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר יפה, משעשע, מרגש
הספר מגולל את קורותיו של אובה בן 59,איש חם מזג,בעל עקרונות,תמיד מבקש יחס הוגן,פדנט,יתרה מזאת, נדיב ונרתם לעזרת אנשים.
לאחר מות אשתו, ופיטוריו מעבודתו ,הוא מחליט לשים קץ לחייו, אך ניסיונותיו מעלות חרס,כי שכניו החדשים תמיד נעזרים ב-ידע שלו ובניסיון חייו,ומבקשים ממנו להתקין דברים שהתקלקלו.
הוא תמיד מנסה לעשות סדר וארגון בשכונתו, הוא מחזיק את שכונתו ביד ברזל,ולא מרשה בשום אופן לאף אדם להפר את החוקים והסדר בשכונתו.
הוא תיעב חתולים,אבל שמר מכל משמר על "אנדרס"החתול של אשתו,כי בעצם הוא הזיכרון היחיד שנותר מאשתו.
הקשר המיוחד והיוצא מן הכל... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר הזה נגע בי,כמה פשוט ככה מרגש
עם נגיעות הומור
מסביר לך בין השורות איך הדברים שאתה רואה מכאן הם לא מה שרואים משם
ושכל אחד יש לו את הדרך שלו, להשפיע טוב בעולם. אם רק יבחר בכך.
וכמה סבלנות והכלה יכולים לגשר על פערים שנראים בלתי אפשריים.
יש משהו מאד אמיתי בספר ובו זמנית משהו לא מציאותי.
כי האם באמת יכולה להתקיים מציאות כזו?!
הספר מומלץ בחום לאנשים שאוהבים להתרגש. ממילים. ממחשבות. מרגשות. מסיפור פשוט על איש. בודד.... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
⭐️⭐️⭐️1/2
יש לי היכרות אישית עם כמה אנשים שניתן להגדירם כ״מיזנטרופים״ אבל את גיבור ספר זה לא ניתן לסכם בהגדרה זו בלבד. בעצם זהו ספר שמצביע, בהקצנה כמתבקש, על אנשים שנולדו בשנות השישים של המאה ועשרים ושחלקם הגדול אינו מסתגל לשינויים הטכנולוגיים והחברתיים של ימינו... אלא שאובה גיבורינו מתעקש לצאת כנגד הדברים הללו והדבר מוליד אפיזודות מצחיקות, לעיתים מגוחכות ולעיתים מכמירות לב. בסה״כ ספר נחמד מאד לקריאה שמראה לכאורה שמאחורי כל מיזנטרופ יש סיפור חיים וסיבות שגרמו לו להפוך לכזה... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מקסים על איש ושמו אובה, אובה בן 59, נרגן וכעסן, אך יחד עם זאת נדיב וטוב לב.
לאחר שאשתו נפטרה והוא מפוטר מעבודתו הוא מחליט לשים קץ לחייו,
אך נכשל בכל פעם מחדש.
אובה כועס כשאנשים לא נוהגים על פי הכללים,
הוא מנסה לנהל את התנהגותם של השכנים בהתאם לאמות המידה הנוקשות שלו.
בדידותו וגעגועיו לאשתו המנוחה, מובילים אותו פעם אחר פעם למעשי ייאוש.
מפגש עם שכניו החדשים, פטריק, פרוואנה והילדות, משנה אותו ומכניסה טעם לחייו.
ספר מקסים עם מוסר השכל חשוב.
מומלץ בחום.... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר נהדר!!! התמוגגתי.
סיפור המסגרת די עצוב ומדכא, יש שם בדידות, עצבות, חיים קשים, אטימות בעלי הצווארון הלבן והבירוקרטים, אסונות, טרגדיות ומוות, אבל הכתיבה המשעשעת של בקמן, מלאת ההומור, החדה והשובבה. הופכים את הספר למהנה כל כך, חכם, אנושי ומצחיק.
לאט לאט במהלך הסיפור מגלים באובה המריר, קשה היום, המתבודד, חסר הכישורים החברתיים, איש עם לב גדול (כפי שאמר הרופא).
בסוף אפילו הצלחתי לחבב אותו אפילו מאוד.
ספר מענג!!!... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא הייתי מגדיר אותו כספר הטוב ביותר שקראתי אבל יש בו משהו שקשה לי להגדיר.
זה לא ספר שקשה להניח מהיד ולא נגררתי לשעות הקטנות של הלילה, למרות שאני גימלאי ולא חייב לקום מוקדם בבוקר.
הספר כתוב טוב ויש בו הרבה רגש ותובנות מעניינות על החיים. בקטעים רבים ראיתי את עצמי מתעצבן על נהגים שלא מקפידים לחנות בין הקוים בחניונים ותופסים שתי מקומות חנה ועוד דברים דומים על איך נכון לעשות דברים.
התחברתי לצד הרומנטי של הסיפור, אבל את התמונה הכוללת אפשר לדעתי לקבל רק עם סיום הקריאה.
לסיכום, הייתי ממליץ על "איש ושמו אובה" למי שיש סבלנות ואינו מחפש פעילות אינטנסיבית ומהי... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר אנושי מקסים ונוגע ללב.
אני חושב שבכל אחד מאיתנו יש איזשהו אובה או מכיר אחד כזה. לא בהכרח מוקצן כמו בספר אבל מישהו שמספיק דומה לו.
מעניין פעם אחת לעשות zoom in לתוך מישהו כזה ולנסות להבין מה מרכיב אותו. מה מניע אותו. מה הדברים החשובים לו ולמה הוא מתנהג כפי שמתנהג.
ואולי מהצד השני, אותו אובה יוכל להבין קצת גם את הסביבה שלו ומה שמניע אותה ואיך הדברים אולי יוכלו לעבוד יחד.
כפי שרשמתי ספר קליל, אנושי ומקסים
ואולי, לא כל כך קליל...
ואולי, נותן לנו לחשוב ולהבין עוד כמה דברים גם אחרי שהספר נגמר, נסגר ונחתם...
כתיבה נהדרת. השתדלתי ליהנות מכל פרק בסיפור ול... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
#
#
בכל סיפור יש שני חלקים: 1) המצג – שמות, תיאורים, סיבות, מחשבות, כל מה שאתה צריך כדי להבין את
2) העלילה. מה קרה ואיך זה קרה. לפעמים החלקים מסודרים כרונולוגית - קודם המצג, אחר כך העלילה (נגיד כמו ב"כסא פנוי" הנפלא של רולינג). לפעמים המצג והעלילה מעורבים זה בזה, כמו בספר הזה.
בסיפור הזה המצג נפלא. הוא כתוב בכישרון, מתאר את המניעים והמחשבות של אובה – הנודניק הקשיש שמה שרואים מבחוץ זה רק קוצים. מה שאנחנו יודעים בזכות בקמן הוא שיש לו סיבות טובות להיות נודניק מריר וזועף. פרט ליותר מדי נסיון להצחיק – לעתים באופן מאומץ עד מתיש – המצג של בקמן עושה את העבודה ה... המשך לקרוא
32 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
ספר מדהים!!! לא הפסקתי לצחוק בקול לכל אורך הקריאה. אובה משעשע ברגזנותו וגם מרגש ומכווץ את הלב. נותן תחושה מה החוויות שעוברות על אנשים בגיל הזקנה וכמה קשר טוב וחזק משמעותי עבורם. הגעגועים לאישתו סוניה הכי ריגשו אותי.
בע"ה כמובן שאקרא גם את שאר ספריו של פרדריק בקמן. מומלץ בחום!!!!
... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מופת במלוא מובן המילה. ספר המלמד כיצד לחיות עם עקרונות ולא לוותר כמלוא הנימה. הסופר שנון ופיקח מציג ספור נוגע ללב על אובה. איש שלכאורה אנטי כל דבר חדש ומדוייק כמו שעון שיצרי שבונה חומה אדירה מסביבו על מנת שלא יחדרו זרים לחייו הפרטיים מתגלה כאיש רם המעלה ובעל לב ענק שמעניק את עצמו למען הזולת בכל פרט ופרט. ספר שיכול להיות חלק מתכנית הלימודים בספרות במערכת הלימודים בתיכונים. ספר מוסר גדול.... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הפעם אני אחרוג ממנהגי ואתחיל מהסוף, הספר כתוב בכישרון רב, הוא שנון, מצחיק ומומלץ לקריאה. למרות כל התשבחות הספר קיבל אצלי רק 4 כוכבים, למה?
יש לי חבר שמן או כהגדרתו "מלא במקומות הלא נכונים". הוא אדם חכם ושנון, מאז שאנחנו ילדים היה לו חוש הומור מפותח. הוא תמיד היה מגנט שסביבו כולם התגודדו בכדי לעלות את רמת הסרוטונין במוח. בגיל הנעורים הוא פיתח נטייה לצחוק על משקלו. הבדיחות שלו הן מצחיקות מאוד ומקוריות, כל מי ששמע אותו צחק בהנאה. הוא מהאנשים האלה שלא רק מספר בדיחה, הוא פשוט יודע לספר סיפור. היו פעמים שקיבלתי על עצמי לספר את הבדיחה ששמעתי ממנו במעגל אחר, ע"פ... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני מאד נהנה לקרוא את הספר, אני קורא אותו לאט לאט. הקצב של הסיפור ממש ממחיש את התחושות של הגיבור. מה שמעניין בסיפור הוא יצירת גיבור שחי על עקרונות, לאדם אימפולסיבי כמוני זה ממש בלתי מושג. ממליץ. ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כמו תמיד, ספריו של פרדריק בקמן הם הנאה צרופה. כתיבה קלילה, מהנה ומבדרת. ספרים שמעבירים מסר בצורה ברורה מאוד בלי מניירות ומשחקים.
ספר מקסים שמוכיח לנו את חשיבות הקהילתיות ו"לא טוב היות האדם לבדו".
ממליצה בהחלט. ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר שווה קריאה והפנמה.
גם אם אתה רוצה למות-יש עדיין מליון סיבות למה לא כדאי!!!
אובה מתקשר עם כולם כמעט ללא מילים.אשתו המתה,אביו,השכנים,מנהלי המפעל,אנשי הרשות,גיי,ומי לא.
ההתקשרות היא דרך אופיו המאד לא נוח.הוא ישר כמו סרגל ולא יכול לעגל אף פינה.
אליי הוא מאד מתחבר.ויש בו קטעים טרגי-קומיים שנכתבו בדרך פשוטה שמאד אהבתי.
אובה איש של שכל ישר אבל הסופר מראה לנו שגם השכל הישר "מתעקם" לפעמים בגלל הרגש או יותר נכון רגשות מוסווים מתחת לפני השטח.
איש ושמו אוֹבה הוא הרומן הראשון של פרדריק בקמן. לאחר שבשנת 2013 היה לספר הנמכר ביותר בשוודיה, ארץ מוצאו, הצליח גם ב... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יש לי ידיד נפש כבן 75.
הכרתי אותו בתור לרופא שיניים בדיזינגוף סנטר, ישבתי שם מחכה לתורי ובידי ״פעמון הזכוכית״ של סילביה פלאת.
הוא התיישב לידי, גבוה ומרשים עם תלתלי כסף, לובש חולצה מכופתרת ובה כיס מלא עטים.
נתתי בו מבט קל ומחויך, נדתי בראשי והמשכתי בקריאה.
״שתדעי לך שלא בריא לקרוא את סילביה לפני טיפול״ סח לי.
הדרך המלבבת שבה בחר לומר לי זאת, כאילו היתה אשתו האהובה אך עדיין מודע לדכאונותיה ושמא חלילה ישפיעו עלי, לכדה את תשומת לבי.
אל תדאג, הרגעתי אותו. באתי רק לניקוי.
ומדוע בחורה בגילך (בת כמה את? 30?) קוראת מישהי שבחרה לסיים את חייה באופן טרגי כ״כ? לא ווית... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
שבדיה היא לא רק יצאונית נסתרת של מוזיקת פופ משובחת, וסינדרלה טלוויזיונית שבתוך חמש שנים השתלטה על לוח השידורים, והותירה אותנו עם דרמות מרגשות במבטא של הטבח השבדי מ-'החבובות'. שבדיה היא גם מכרה זהב לספרות מצוינת ו- 'איש ושמו אובה' הוא אחת הדוגמאות המצוינות לספרים נהדרים שיצאו מהמדינה הקפואה הזו.
אני בהחלט יכול לראות איך סופר אמריקאי היה רומס את הפוטנציאל של הספר והופך אותו לקלישאת דיסני על חברות אמיצה בין גבר נרגן למשפחת מהגרים. אבל בקמן פרדריק מצליח לעבור בהצלחה את המדרונות החלקלקים עליהם עוברת עלילת הספר. הדמות של אובה אמינה לאורך כל אורכה למרו... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כמו שמדבר משווע למים ומשחלפו על פניו קליפת הרגבים נסדקת ומבעדה צומחים עשבים מוריקים כזו היא דמותו של אובה. למרות שההתפתחות מאוד צפויה כך גם הספר מבקיע נתיב אל הלב מפני שהוא פורט על אחד משני מיתרים....
המיתר שמתאווה לפרוץ אל לב עטוי שריון של היקרים לנו ואפילו הסובבים אותנו ללא כל קרבה פשוט כי כאלה אנו. מחפשים קרבה
והמיתר השני שמייחל שהשריון שמסביבו ייפרץ ושתינתן לו ההזדמנות לביטוי כל שנאצר בו גם אם אינו מודע לכך. זו יכולה להיות עבודה שנשקיע בה את ליבנו ואלה יכולים להיות האנשים שמסביבנו.
אני ממליץ בחום.
... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
נער ושמו זשל"ב כותב ביקורת על ספר ושמו איש ושמו אובה
אמא שלי תמיד אומרת, שאם כל החיים שלך אתה עצבני, יהיה לך שיער לבן כבר בגיל מוקדם. לא יודע אם זה הוכח מבחינה מדעית, אבל לפחות במקרה של אובה זה כנראה נכון.
על כריכת הספר 'איש ושמו אובה' של פרדריק בקמן, רואים אדם בחליפה שחורה ומהודרת, גבו מופנה אל הקוראים ואת פרצופו לא ניתן לראות, ושיערו לבן. וזאת למרות שהוא רק בן חמישים ותשע. זהו אובה.
ואובה, כמו שניתן להבין ממבט אחד מהיר בשיערותיו הלבנות, הוא אדם די מריר, שבכל יום ויום יש לפחות רגע אחד קטן שבו הוא מתלונן על האנשים שהוא פוגש, על המעשים שהם עושים ו... המשך לקרוא
45 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מענין ורגיש המעלה נושא חברתי כאוב על אנשים עם קשיים חברתיים הרואים את העולם דרך פריזמה מאד צרה , והחברה רואה אותם כמנותקים. ומתברר שהם יכולים ומעונינים לתרום אם וכאשר יודעים כיצד לגשת אליהם וכיצד לפרוץ חלון בחומה שבנו סביבם.
ספר מעולה מסקרן מענין כתוב נהדר. מומלץ.... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
למען האמת עד כמעט אחרי מחצית מהספר לא כ"כ ידעתי מה הגישה שלי כלפי הגיבור... העלילה בנויה בצורה של גילוי עוד ועוד פרטים מעברו של הגיבור שמשליכים גם על ההווה שלו. הגילויים מהעבר הם אלה שגרמו לי להבין את הגיבור ולהאמין בו.
ציטוטים נבחרים :
" קשה להודות שטעית. בייחוד אם הטעות נמשכת זמן רב. סוניה תמיד אמרה שאובה היה מוכן להודות רק בטעות אחת בכל שנות נישואיהם, וזה היה אי-שם בשנות השמונים, כאשר הסכים איתה על משהו שהתגלה אח"כ כמופרך מן היסוד. מובן שאובה בעצמו טען שזה שקר עלוב. הרי היא זו שבעצם טעתה. 'לאהוב מישהו זה כמו להיכנס לגור בבית זר' הייתה סוניה אומרת. 'בה... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
עכשיו סיימתי לקרוא וכולי זחוחה מאושר שזכיתי להנות מהפרוזה הזאת
דמעות, שאגות צחוק וכיף ליוו אותי בכל עלעול בספר
סופים והתחלות חדשות לאורך כל הספר מהולים בגילוי כאב, שיתוף, אהבה ועזרה לאחרים
והדמות של אובה מרגשת ומעוררת הערצה מנצחת על כולן
חובה! חובה! הסופר גאון!!
רוצו לקרוא! ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מבקרת אלינור: איש ושמו אובה ואלינור שכל כך אוהבת את האיש
כתוב בכריכה של הספר "אם היה פרס לספר המקסים ביותר של השנה איש ושמו אובה היה זוכה בו"
מזדהה עם כל מילה פשוט ספר מקסים וכל כך מרגש ועם זאת גרם לי לא פעם במהלך הקריאה לצחוק צחוק גדול.
האיש פשוט מקסים וכל הסיפור שלו נוגע ללב. דרך סיפורי העבר שלו שבאים מדי פעם לאורך הסיפור מבינים איך הפך אובה להיות איש כזה.
מצד אחד הוא אדם מריר כועס זועף ומקלל ומצד שני אי אפשר שלא להתאהב בו, כי לאט לאט הוא חודר לנשמה בגלל האופי המיוחד רק לו,
היה לי קשה שהספר נגמר כי רציתי עוד מאיש הזה כמה שקראתי עליו רציתי לדעת עליו עו... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אהבתי את הספר הזה.
אהבתי אותו קודם כל כי הוא לא מתיימר והוא לא יהיה אף פעם יצירת מופת. הוא ספר צנוע על אנשים רגילים. על השכן של השבדי המצוי.
התיאור של אובה הוא מציאותי עד כאב, דמות ממורמרת ויש לה על מה.
והטיפוס ה"ארצ'י בנקר" הזה כל הזמן רוטן ומלמל כל מיני דברים ועושה בדיוק מה שאומרים לו לעשות.
ושלל הטיפוסים מסביבו והתנהגויותיהן המרגיזות או המצחיקות מלמדות אותך משהו על חיי שכנות בשכונת הפרוור אי שם בשבדיה.
אהבתי את הספר כי הוא הצליח לגעת ברגשותיי - הוא קצת עצבן, קצת הרגיז, הרבה הצחיק ואפילו הצליח קצת לסחוט דמעה.
מומלץ בלי יומרות מיותרות. סתם ספר חביב.
... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
למה לא לקרוא את אובה
כשנודע לי על צאת ספרו של בקמן 'איש ושמו אובה' ויותר מזה- כשראיתי את כריכתו, חשבתי לעצמי- הו הנה עוד ספר על קשיש לבן, שבדי ונרגן שמוצא אור בחיים באמצעות שילוב של בחורה אורבנית צעירה, אדם צבעוני הרוקד ושר, נכה אמיץ על כסא גלגלים וחיית מחמד- כי זה מה שהשבדים יודעים לכתוב (ע"ע 'הזקן בן מאה...') וכמובן שלא טעיתי. טוב, טעיתי בהגדרה 'זקן'- למרות שבקמן מתעקש להגדיר ברנש בן 59 'זקן'.
הספר המטופש הזה נכתב בצורה מאד נוסחתית מבלי לשכוח ללחוץ על בלוטות הסכרין לאורך כל עמוד תוך התייחסות קלת ראש ומעליבה לנושאים כבדים בהם הוא מתיימר לגעת. לא יכול להיות י... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מסופר בו על אובה, איש קשיח אופי, שככל הנראה מצוי על הספקטרום האוטיסטי, מיזנטרופ שאיבד את אשתו האהובה, וחי בבידוד חברתי עם עצמו, ועם שגיונותיו.
חוסר התוחלת הקיומית של חייו גורם לו לקחת החלטה לשים להם קץ.
ומכאן מגיעה שרשרת של צרופי מקרים, שכשכל פעם, שהוא מנסה לשים קץ לחייו, קורה משהו שמונע ממנו לבצע זאת.
ב 50 הדפים הראשונים ממש התאפקתי שלא להעיף את הספר לכל הרוחות, התאור של הזקו הנרגן הזה יחד עם שינאתו הרבה לכל מה שחדש בכלל, ולטכנולוגיה בפרט, גרמו לי לתעב אותו,
רק ההמלצות הרבות ששמעתי על הספר וההמלצה על הכריכה שמציינת, "שאילו היה פרס לספר המקסים ביותר ש... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מה אהבתי בספר?
1. את חוש ההומור הכובש.
2. את ניסיונות ההתאבדות הכושלים. לפעמים זה גם לא קל למות.
3. את העבודה שמוצגת כגורם שנותן סיבה לקום בבוקר.
4. את אהבת האמת של הגיבור ואשתו המנוחה.
5. את השילוב של העלילה בהווה עם אירועים מהעבר.
6. כתיבה קולחת וזורמת
7. את החתול...
מה לא אהבתי בספר?
1. תיאור חד ממדי של נציגי הביורוקרטיה.
2. את השמות של הפרקים. סתם גימיק.
3. כישלון בהתמודדות עם הנושא של בעיית המהגרים. אין תיאור מתבקש של ביטויי גזענות, אלימות, עימותים אמתיים.
בשורה התחתונה: ספר טוב. מומלץ. ... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אמא שלי אוהבת את אחותי יותר מאשר אותי. את זאת כולם יודעים, למרות שהיא לא תודה בכך לעולם.
למרות שאני הייתי הילדה הצייתנית, זו שתמיד עשתה מה שאומרים לה, אמי נהגה בי בקשיחות. בניגוד לאחותי, כן?
בזמן שאני שקעתי בין דפי ספרים בספריה, אמי הסיעה את אחותי לחוגים, אל חברות ולמקומות בילוי. בזמן שהייתי בצבא, אחותי טסה לחו"ל אינספור פעמים עם אמי. ואני? אני שתקתי.
כאשר התחלתי לקרוא את הספר "איש ושמו אובה", גיליתי שבמובן מסויים אובה דומה לי. גם הוא, בתחילת דרכו, נתן לאחרים לדרוך עליו ולא פצה פה. אובה היה אדם שקט, מופנם, ורגוע. עד ש.... ובכן, תצטרכו לקרוא.
לא פעם אנו נתקלי... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אהבתי את הספר בגלל המסרים שבו.
הוא ממחיש מאד כמה מילה טובה או בעיקר התייחסות לאנשים שסביבנו חשובה.
אף אחד לא יכול לדעת עד היכן מעשיו ישפיעו אז שינסה רק חיוך ויחס לשכן מולו או כל אחד אחר.
כי אובה "הרוויח"עוד 4 שנים בזכות השכנים שלא עזבו אותו לרגע ובזכותם היה לו ענין ומשמעות בחייו.
... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
וכרגיל, שונאת את הרגע הזה שאני מסיימת ספר וכבר מתגעגעת לדמויות. הספר הזה מאד מיוחד, אובה הזקן הנרגן כ״כ הצחיק אותי! זה ספר מצחיק, אבל עצוב, ומרגש מאד. אובה רק רוצה למות בשקט, אבל לא נותנים לו, בסדרת עלילות מצחיקה מאד אנחנו מגלים מי זה אובה, מה חשוב לו ומה מייחד אותו.
אובה הוא מהדור של פעם, הוא איש מהוגן, עבד בעבודה מהוגנת, התחתן, קנה בית ורכב עשה הכל לפי הספר. ועכשיו הוא כבר מרגיש שאין לו בשביל מה לחיות, הוא כבר לא נחוץ.
בסופו של דבר בסדרה של אנקדוטות משעשעות היקום מראה לו שכן יש לו בשביל מה לחיות. ספר מאד אופטימי, אובה כ״כ הצחיק אותי עם הדעות שלו והאופי שלו ... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
איש ושמו אובה - פרדריק בקמן – En man som heter Ove (בשבדית)
הוא כבש אותי. מי? הסופר, כמובן. פרדריק בקמן. מתי? איפה? בספרו "איש ושמו אובה". מה כל כך הלהיב אותך? ובכן...
זו הפעם הראשונה שאני נתקלת בדמות ייחודית כל כך. לא שהיא דמות מקסימה שאפשר להתאהב בה, לא איזה מאצ'ו או אביר חלומות של כול אישה. ההיפך הוא הנכון. אני, אישית, שמחתי שאין לי בן זוג כזה, אך מכל הספרים שקראתי, אף סופר לא העלה על דעתו לבחור ולתאר דמות של גבר כפי שהיא מתוארת על ידי בקמן. ועל כך אני מורידה את הכוכב בפני הסופר וחייבת להוסיף "כל הכבוד לסופר". אמנע מלתאר את הדמות, כי הסופר עושה זאת הרבה יותר טוב וכך ... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קראתי וסיימתי אותו ביום כיפור, מה שהתאים מאוד.
והוא כל כך אנושי וחם ומלא תקווה,
אז התעלמתי מהעובדה שאובה בכלל לא נחשב קשיש,
ושהספר צפוי וקצת שקוף ושמאלצי, ונסחפתי עם ה- Feel good book שהוא.
וכמו ששרה הזמרת ג'ול: "In the end, only kindness matters".... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כמה רגשות בספר אחד!
מעטים הספרים שאני בוכה בסופם אבל הספר הזה הוא אחד מהם!
אובה הוא טיפוס... כולנו מכירים לפחות חלקים של אובה בכל מיני אנשים בחיינו. ביום יום אנחנו לא תמיד חושבים דברים חיוביים על טיפוסים כאלה ולרוב הם אפילו מרגיזים אותנו אבל הספר הזה בא להראות את נקודת מבטם על החיים.
אובה הוא הזקן הנרגן שמאס בחיים אבל האובססיביות שלו חזקה מהכל והוא נצמד אליהם כמו שרק הוא יודע.
יש לו הרגלים מעצבנים, יש לו דעות כמעט על כל תחום בחיים , הוא שונא אנשים וגם חיות, הוא עקשן כמו פרד והוא מקסים בדרכו שלו!!!!!!!!!!!!!!
אין דרך לאהוב את אובה בלי לקרוא את כל הספר ולעבור... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מקסים ונוגע ללב. לא יכולתי שלא לראות אנשים שאני מכירה בגיבור הסיפור ולפתע לקבל זווית ראיה חדשה.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
אם הייתי צריכה להשוות את אובה לפרי ירק - הוא מיד היה הופך להיות בצל . כי זה מסוג האנשים שמהרגע הראשון להיכרות הראשונית אתה יודע , פשוט יודע , שיותר מדי טוב לא יכול לצאת ביניכם . או , זהו . שלא . כי הבצל - עטוף בהרבה קליפות . וכשאתה מתחיל לקלף אותן , אתה לא יכול שלא לשמוע בראשך את המשפט הכל כך מדויק: אל תסתכל בקנקן , וכו' וכו'.
ככל שאתה מוריד את הקליפות הדקיקות , ומתגלה לך הירק הנהדר הזה , שכל כך מוסיף טעם , ואיך בכלל אפשר בלעדיו , או אז אתה מבין שדרך החתחתים היתה שווה , ואתה כל כך מופתע , כי אתה מגלה שם אוצרות שלא היו נגלים לך אם היית מוותר .
אז מי זה אובה? אובה הוא ... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר בסדר עם סוף מצויין.
אובה, גבר שוודי בן 59, הוא אדם ישר, איש עקרונות, שאוהב סדר וכללים. הוא תמיד מקפיד לעשות מה שצריך, זה מה שקיבל ולמד מאביו. הספר מתאר את חייו של האדם הבודד ונמבוגר, את השכונה שלו ושכניו, ואת כל מה שהוא נגרר לעשות, לפעמים כמעט נגד רצונו, פשוט כי הוא אובה. רומן רגיש, עם לא מעט הומור, ועם עומק שנמצא מתחת לפני השטח.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ראיתי את זה בהחלפת ספרים באליפלט 23 באירוע הפייסבוקי ביום שישי לא לקחתי ועכשיו סקרנית, ידעתי שהייתי צריכה לקחת, אי אפשר יותר מ2 אני לא מרשה...
קראתי במשך 3 חודשים, נו טוב, כרגיל אצלי הקריאה ניתקעת בבית, אינטרנט פייסבוק וככה זה קרה וקורה אז חופשה באילת מצילה את המצב, והופה גם את הספר הזה חיסלתי עכשיו וואוו תענוג את האמת משעשע, נו חיים לא הכי מאושרים או יותר נכון לא מייטיבים אבל סך הכול בסדר והסוףףף טוב נעים נחמד מוצא נחמה , נהנתי מאוד מחייכת כשקוראת אף על פי שלעיתים מאוד קשה, לעיתים יש ישועה וסיפוק והנאה והמון טוב לב ואמת וחסד וחמלה ואהבה אינסוף ומה שצריך ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מרגש ומצחיק כאחד.
ברגע ששוקעים בו קשה להניחו.
אובה קצת דומה לאבא שלי וככל הנראה גם לאבות רבים מדורו. היתה מן תקופה כזו ש",יצרה" אנשים מזן אחר.
לסיכום, ספר מומלץ מאוד.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר נחמד. סיפור מעניין.
אבל העלילה קצת סובבת סביב עצמה ולא ממש מתפתחת למשהו רציני.
ספר מומלץ לקריאה, אבל קראתי יותר טובים. ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
מילה טובה לאיש ושמו אובה או אולי לאיש ושמו פרדריק בקמן שהצליחו יחד להוציא אותי מתקופת קריאה קצת משברית
זמן רב מדי לא החזקתי ספר טוב ממש.
אז נכון שאני בוויכוח עם אורית, האם הוא מצוין ממש או רק טוב, אבל האמת, כשזה הויכוח, רוצו לקרוא.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אובה הוא איש עקרונות. חרוץ, ישר, מסודר. אתם יכולים לדמיין בדיוק איך יראה הבית שלו, ומה הוא יחשוב על מה שאתם לובשים עכשיו, תוך כדי קריאה בספר שלו. הוא מאד קל לחיזוי. העולם מתחלק לשניים בדיוק: דברים שהם כמו שצריך להיות, ודברים שהם פשוט לא בסדר. ותסמכו עליו שהוא ידע להלחם כמו שצריך על עוולות, החל מאשפה שלא נמצאת בחדר האשפה, וכלה בדברים החשובים יותר, כמו שכן עם מכונית מהסוג הלא נכון.
מה גורם למכונית אחת להיות המכונית "הנכונה", ובכך הופך בהכרח את שאר מכוניות העולם ל"לא נכונות"? מאיש ושמו אובה היינו מצפים שהתשובה תהיה מבוססת על אמינות, בטיחות או יעילות. היינו ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אבא שלי בא לתקן לי את הברז המטפטף. הוא נוסע בשני אוטובוסים, ואז הולך שני קילומטרים ברגל, והוא בא במיוחד בשביל זה. "אמא שלך אמרה שאת לא יודעת לתקן ברזים", הוא אומר לי. בלי שלום. בלי מה נשמע. "אז קניתי את החלק שצריך, כי את בטח תלכי לחנות היקרה, ותשלמי יותר מדי כסף על זה. מברג פיליפס יש לך?". אני מביאה לו מברג פיליפס, והולכת לסגור את השיבר הראשי. הוא מניח את התרמיל הענק שהביא איתו, הוא זועף על החלודה שיש במברג, ועל זה שאני לא יודעת לתחזק את הבית כהלכה, ועל חוסר הסדר הכללי במרפסת השירות. אבל הוא מתקן, והוא בא במיוחד בשביל זה. אז אני שותקת. ורק הולכת כדי לפתוח את השיב... המשך לקרוא
41 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לאיש ששמו אובה, גבר שבדי שנסיבות חיים קשות חישלו אותו, גנבו את העולם כמו שהכיר - עקרונות לאורם חי, עבודה ואישה אהובה. אובה מתמודד עם האבדן המשולש בדרך שבה איש עקרונות (וקבעונות) כמוהו יודע. מולו ניצבת צעירה איראנית מרשימה ומקסימה, לטעמי הדמות המקסימה ביותר באוסף הדמויות המאכלסות את הספר, הנמצאת בחודשים האחרונים להריונה. לשניים הללו מצטרפות דמויות נוספות חלקן כבר בהתחלה וחלקן בהמשך. האם הקואליציה הססגונית הזאת, המסמלת ככל הנראה את שבדיה המודרנית, תגרום לאובה לסטות מדרכו?
פרדריק בקמן, שבבורותי כי רבה אינני יודע עליו דבר, מספר סיפור מריר-מתוק, לעי... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אם היה אפשר להגיד על ספר "חמוד" זה היה הספר הזה.
לא מצאתי שום פגם והתבנית משעשעת.
קליק ומבדר.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר מקסים!
קצת מריר, קצת מתוק, משעשע וקצת כתוב כמו סרט.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בתחילת שנות השבעים של המאה הקודמת שהיתי במחיצתם של אנשים שוודים ויצא לי להיות מקורבת לתרבותם. ראיתי כמה וכמה סרטים שוודים טיפוסים, רובם קומדיות שתיארו להפליא את חיי היום יום ונחרטו עמוק בזיכרוני. התחלתי לקרוא את הספר אצל רופא השיניים ושאלתי את עצמי היכן כאן השוודיות? אבל כשחזרתי לקרוא בבית עד מהרה מצאתי אותה, כן הספר מאוד אופייני לאותה סוגה. ייתכן שהסופר פשוט גדל על ברכי אותה תקופה, מה שמסביר איך הצליח למכור 5 מיליון עותקים... אני בטוחה שעד מהרה יעשו סרט גם מזה, איני בטוחה שסרט יכול להצליח להתחרות במילה הכתובה, השולחת אותך לחפש בנבכי נשמתו של "הגיבור... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לכל אחד מאיתנו יש שכן כזה: זקן, נרגן, נודניק, טרחן מעצבן שמתערב בעניינים שלא שלו ומנסה לחנך אל כל העולם.
אובה הוא השכן של כולנו. כשאנחנו מתחילים בקריאת הספר האינסטינקט הראשוני שלנו הוא להיאנח ולגלגל עיניים לאור התיאורים המשעשעים. אך כאשר אנו מתקדמים בקריאה אנו מבינים משהו – למרות שהספר מנסה להיות מצחיק ומשעשע, הוא למעשה די עצוב. אפילו מאוד עצוב.
נקודות החזקה של הספר הוא בחלקיו העצובים, בהסתכלות הנוסטלגית של אובה על חייו בעבר. ברגעים אלו נחשפת דמותו של אובה ומוצגת כרגישה להפליא, מתחשבת ומסורה – בניגוד לדמותו בהווה, המוצגת כנמצאת על הספקטרום האו... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר שונה ומיוחד. לפעמים רוצים לקרא משהו אחר ושונה. אוהבי הספר יבינו לרוחי. איש ושמו אובה,איש עקרונות מחוספס , נוקשה, איש מוסר, לא זורם וכ"ל. עם זאת מקסים, תמים, הגון וטוב לב. רומן מרגש וחכם, לא יומרני ומיוחד. דמות אנושית שנוגעת בך.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
אחד המקרים הבודדים שבהם הביקורת המהללת על הכריכה היא מוצדקת. זה באמת אחד הספרים המקסימים של השנה. איש נרגן שאם היה השכן שלכם הייתם מקללים אותו בוודאי, שמתנהל בעולם עם חוש צדק מופרז ויושרה אישית שמצד אחד אין בה הרבה מעבר לשכל הישר, אבל מצד שני היא כבר כל כך לא מצויה בימינו שהיא נראית חריגה. חובבי חתולים יתענגו במיוחד על האופן שבו המחבר מתאר את הקשר הנרקם בין אובה לבין חתול רחוב מסוים, ויותר מזה אי אפשר להגיד. התעלומה היחידה בעיני היא איך בן-אדם שנולד רק בשנת 1981 מצליח להיכנס כל כך טוב לנפשו של אדם כמו אובה, שגילו כמעט פי שתיים משלו. פשוט תקראו. תענוג ושמו... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אין ספק שהסגנון חדשני ביותר אך לאחר קריאה חלקית ממצים את העניין וההנאה יורדת.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בפינה קטנה בנפש שלי יש אובה. יש עיניים שרואות רק שחור ולבן, רק נכון וצודק מול טועה ולא נכון ויש ייאוש מהכוון אליו צועדת החברה שלנו. אבל מעבר לזקן הנרגן והמחוספס שעל פני השטח, הספר הזה חושף לאט לאט נאמנות ונדיבות אין קץ, לב ענק, נתינה ואהבה מהסוג שכבר לא ממש רואים. איש ושמו אובה גרם לי לחבק בחום את הפיסה הזו שבי ולהבין אותה הרבה יותר כשאני מזהה אותה מבליחה באנשים שסביבי. מומלץ בחום :)... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כמעט לכל אחד מאיתנו יש את השכן המבוגר הזה שמבלה את זמנו הפנוי בעיסוקים שונים ומשונים כמו לבדוק את תקינות דלת חדר הזבל, הקפדה על שילוט נכון בחניה וזעם לא פרופורציונלי על כל קרטון שנזרק החוצה ביום שבו לא אוספים את הקרטונים.
בספר הזה יש לנו הזדמנות להציץ פנימה אל נפשו של איש שכזה ולגלות סיבות אפשריות להתנהגות כזו, שמוסברת בספר עם המון חמלה והומור.
יש ספרים שבהם נדמה שהתרגום גורע במשהו מהסיפור, אך לא כאן -עבודת התרגום מעולה.
העלילה נבנית לאט לאט וכל פעם עוברת בין חוויות העבר של הגיבור, אובה, לבין שגרת יומו הנוכחית. עם כל פרק יורדת עוד ועוד קליפה מאישיו... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ההתחלה שלי עם הספרות הנורדית לא הייתה טובה. קראתי איזה ספר של הנינג מנקל ופשוט לא הבנתי מה האיש הזה רוצה ממני. לא הבנתי את הסיפור. הוא נראה לי מבולבל, לא קוהרנטי ובעיקר משעמם. למשך תקופה לא התקרבתי יותר לכל הסופרים האלה עם השמות הבלתי קריאים מהצפון הקר. יש לכם את הנשים הכי יפות בעולם. עזבו אתכם מלכתוב. בואו תתרכזו בדברים שאתם טובים בהם.
ואז הגיע יו נסבו וגרם לי להתאהב. ואחריו קמילה לקברג הנהדרת, לארס קפלר המצמרר(ים), ועוד ועוד. אז אמרתי, טוב, נו. ספרי מתח הם יודעים לכתוב. ואז הגיע "הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם" של יונס יונסן שהצחיק אותי כמו שאף ספר לא הצח... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אז מה זה החיים האלו. שגורמים לבכות, ולצחוק. ולכאוב.
איזה מין מסלול אנחנו עוברים. מי משפיע עלינו. מה משפיע עלינו.
ובמה אנחנו בוחרים. בטוב. ברע. במכוער.
מה אנחנו לוקחים, מה אנחנו זורקים. מה אנחנו סוחבים.
למי אנחנו נותנים להיכנס, למי רק להציץ. את מי אנחנו דוחפים החוצה.
על מה אנחנו נלחמים. ועל מה מוותרים.
...
אולי לקחתי את הספר הזה לכיוון עמוק מידי. אבל ככה אני. בספרים שנחשבים לקלילים, אני מוצאת מליון משמעויות.
אולי כי הם נכנסים ללב בשקט, בלי לעשות עסק מעצמם.
ואובה נכנס לי ללב, התיישב שם, וסיפר לי שיש חיים אחרי המוות. כל מיני סוגים של מוות.
אז תודה, אובה.... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
איזה מקסים. כל כך נוגע ללב, כזה מרגש ונפלא – פשוט ספר מדהים שלא תוכלו להוריד מהיד.
אובה הוא אדם בגיל העמידה ואם שופטים אותו רק לפי התנהגותו הוא מה שאפשר לכנות היום 'זקן ממורמר', בלשון המעטה. אובה הוא אדם בעל כללים נוקשים מאד, לא ממש אוהב חברת אנשים ומתעצבן במהירות רבה מכל דבר שהדור של היום מציע. הוא פשוט היה מעדיף שהכל יהיה אחרת.
אובה לא מבקש יותר מידי, הוא רק רוצה להתאבד מבלי שיפריעו לו. מהיום שאישתו נפטרה ממחלה הוא לא מוצא סיבה טובה אחת להמשיך את חייו והגיע ליום שבו הוא שילם את כל חובותיו לחברה ומצא מס' דרכים לסיים את חייו. הבעיה היחידה שעומדת בפניו ה... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר נפלא.
מספר על אדם מבוגר , מר נפש כזה, עקשן ו "מרובע" שמתמודד עם חיים לא פשוטים ועם סביבה מודרנית
כל מילה מיותרת
שווה קריאה... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מקסים ומשעשע. צריך רק לגרד את קליפת הנרגנות של הזקנים ומגלים ניצוצות אנושיים עם לב זהב. המוכנים לתרום מכל הלב,
עם קוד ברור של הגינות.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מקסים ומיוחד. מומלץ בחום לקרוא אותו ולהתענג על כל משפט ועל כל דימוי.
לכאורה, זהו סיפור עצוב. הגיבור-אובה התייתם מהוריו בגיל צעיר, סבל מבדידות ומעלילת שווא שטפלו עליו בעבודתו. אשתו האהובה נפצעה בתאונה, חלתה ונפטרה והוא מתגעגע אליה קשות. הוא מתכנן לשים קץ לחייו.
אך למרות זאת, הסיפור מצחיק, לא מדכא ומרתק כי אובה הוא אדם מיוחד במינו- הוא אוהב הרגלים, שיגרה, ציות לחוקים ושונא ביורוקרטיה, קידמה, מחשבים ואלקטרוניקה, וכתוצאה מכך הוא רב עם השכנים ועם כל הסובבים אותו, ונוצרות סיטואציות מאוד משעשעות.
זהו אחד מהספרים הטובים שקראתי בחיי עד כה.
... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ובה היא השכן הזקן והנרגן שיש לכם. היא האיש מהדור הישן שיש בו בבית ארגז עם דברים-שכדאי-שיהיו-בבית ורצון שהחוקים יישמרו והכל יסתדר לפי הכללים. אבל, כמו שאתם יכולים להבין, החיים לא מתנהלים בדיוק כך. גם אם לא מבינים, וגם אם לא מדברים יפה, בכל זאת דברים טובים מתרחשים ומסתבר שלאנשים יש לב רחב יותר ממה שאולי היה נדמה בהתחלה.
זה באמת מעליב כשמפטרים אותך מהעבודה בגיל 59 אחרי שעבדת שם 35 שנים, ועוד משתמשים בתירוץ עלוב ש:לא רוצים להרוס לך את הסופשבוע. אז אובה מחליט לעשות משהו בנדון, ובאמת מתכנן הכל, כי אובה הוא איש שיודע לתכנן, ויודע לארגן דברים. ואבל אז מגיעים השכ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחד הספרים המקסימים ביותר שקראתי. מצאתי את עצמי צוחקת בקול רם, מחוייכת ואז דומעת מהתרגשות... את העמוד האחרון הייתי צריכה לקרוא כמה פעמים בגלל הדמעות שנקוו בעיני...
ספר מקסים. משלב את הזקן בן ה100 שיצא מהחלון ונעלם, את ג'ורג'י מלך הצרות וכדמות מעניינת, מרתקת, מחוספסת וטובת לב בפני עצמו.
גם אני הייתי רוצה שכן כמו אובה!
ממליצה בחום רב!
... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
את הספר קיבלתי במסגרת היותי חברה בקהילת הקוראים המשפיעים של ידיעות אחרונות ולדעתי זה אחד הספרים הכי מיוחדים שקיבלתי. פשוט ממתק!
מסופר על איש בשם אובה, אדם זקן ונרגן שחי בשכונה ממוצעת בשבדיה. אשתו נפטרה לא מזמן והוא רק רוצה שיניחו לו למות בשקט. אך השכנים בשכונה לא מניחים לו, הם מפריעים לו בהתנהגויותיהם. משאירים אוכל לחתולים בגינה שלו, מחנים עקום את המכונית, מדליקים אורות בלי חשבון,מבקשים עזרה בהסעות, נוסעים במכוניות מהסוג שהוא לא אוהב ומחממים עם התנורים בבזבוז. גם החתולים מפריעים לו ובייחוד חתול אחד שרודף אחריו והופך לחלק מחייו. אובה הוא אדם שמאמין... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
