ביקורת ספרותית על דדו - 48 שנה ועוד 20 יום מאת חנוך ברטוב
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 11 במרץ, 2010
ע"י אביב וסתיו


הספר שופך אור על דמותו ההירואית והטראגית של אחד מגיבורינו - דוד אלעזר.
אט אט פוקח ברטוב את עינינו בסיפור חייו המרגש של דדו- מיוגוסלביה דרך ארץ ישראל, הפלמ"ח, קרב קטמון והתקדמותו לאורך השדרה של הפיקוד הצבאי דרך כיבוש רמת הגולן ועד התמנותו לרמטכ"ל.
הוא חושף את מה שקדם למלחמה. את הדרג המדיני שפיקד על הדרג הצבאי. משה דיין שהיה שרוי כולו בקונספציה שמלחמה לא תפרוץ ואי לכך לא אישר את בקשתו של דדו להנחתת מכה מונעת ולגיוס מילואים נרחב יותר.

הפיקוד הצבאי תחת הנהגתו של דדו היה אחראי לאחד הנצחונות הגדולים בהיסטוריה- ממצב שעל סף תבוסה, שאף אימפריות (לדבריו של ינוש בן גל) נפלו בו. הנחה דדו את מפקדיו המבריקים של צה"ל והובילם כ-101 קילומטרים מקהיר וכחמישים קילומטרים מדמשק. (רק התערבות ברית המועצות מנעה ניצחון גדול יותר)

יחד עם זאת - דדו שניהל מלחמה מול ענקים ויכול להם הפסיד במלחמה מול ננסים- אפסים ובמלחמה זו הוכרע ולא קם עוד.

מתוך כל דבריו בעבר מהדהדים באוזניי המשפטים הבאים:

"לא ינשאו עוד נאום מצדה, דבר תל חי ופקודת היום של הגטו. אנו יורשים את ההיסטוריה שלנו, את כולה. את החרפה והקלון ואת התהילה והגאווה.

יהי זכרו ברוך
3 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה



3 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ