את הספר הדקיק הזה קראתי בישיבה אחת בספרייה העירונית. האמת שרציתי לעשות עוד משהו במקום אחר בעיר, אבל הספר כל כך ריתק אותי שוויתרתי על כך, ונשארתי בספרייה עד שסיימתי אותו.
הספר מתחיל בשתי הקדמות די מרגשות על אודות המספר כאן. רפאל בבאי ז"ל היה סוחר יהודי מאזור אספהאן שנולד בתחילת שנות ה20, עלה לארץ בשנות ה50 וחי כאן חיי חקלאות במושב מסלול. הוא נהרג בתאונת דרכים בסוף שנות ה70.
ההקדמה הראשונה היא של פרופסור שעסק בתיעוד סיפורי עם יהודיים, והיא מליצית ומקסימה.
ההקדמה השנייה נכתבה על ידי בתו של בבאי, עדנה, שרשמה מפיו את הסיפורים שמופיעים כאן. היא מתארת בקצרה את חיי אביה בסגנון כתיבה יפה ומרגש.
הסיפורים הם סיפורי עם מלאים במלכים, נסיכות, חיות מדברות, אירועים על טבעיים וחוכמה עממית. לפעמים הם הרבה פחות מתוחכמים או מעניינים ממה שאני מרגיש שהם מנסים להיות, וכמובן שהם יכולים להיות רחוקים מעולם הערכים שלנו, אבל לרוב הם די מרתקים, גם בגלל שעקב פורמט הסיפור בעל פה אין בהם יותר מדי שומן, גם בגלל הפיתולים הרבים בחלק היותר טוב של הסיפורים, גם בגלל הפנטזיה וההצצה לתרבות וזמן אחרים. זו חוויה אנתרופולוגית נהדרת למי שכמוני, סקרן לגבי תרבויות היסטוריות.
חוץ מזה, בתור צאצא ליהודי פרס, יש לי עניין מיוחד ורגשי בתרבות הזו.
נראה לי שזו תחילתה של ידידות מופלאה שלי עם אוספי סיפורי העם היהודים שאנשים טובים ליקטו ואספו כאן במשך עשרות שנים, מכל קהילה יהודית בכל קצוות הארץ.
