כיביתי את המחשב.
"את יודעת," אמרתי, "הרגע הבנתי משהו חשוב."
"מה?"
"שלעולם אני לא אצליח להבין נשים. אין סיכוי."
"לא נורא," ניחמה אותי ליאורה, "אתה תמיד יכול להשתמש בי בתור מתורגמנית. אני דוברת שוטף את שתי השפות."
מבחינתי, מכלול העלילה מקופלת בקטעים ששלפתי לצורך ההדגמה - מה קורה כאשר שתי הנשים שבסיפור פשוט "מתחמנות", כל אחת בדרכה.
הסיפור יפה ומותח, מלווה בהומור - שכמובן מוסיף לחוויית הקריאה, הזורמת, כאשר שאלות כמו:
עד כמה יכולים אנו לשלוט על 'גובה הלהבות' בעת 'המשחק באש', לעניינינו - שקרים וסקס.
או, שאלות מעניינות נוספות, והקשורות לבתי המשפט:
האם בחירה בעו"ד ידוע - אשר שמו מתקשר אוטומטית כמגן על פושעים, משפיעה על השופטים במתן גזר הדין, והאם 'על פניו' נוצר הרושם שהנאשם כבר 'חצי אשם' בעצם פנייתו לעו"ד זה?.
ולסיום, סתם שאלה משעשעת מתוך הספר, ויותר 'גשמית': האם החלטות בבית המשפט מקבלות 'זריקת מרץ' ככל שקרבה שעת ארוחת הצוהריים, והאם הסוגיות המעסיקות את השופט קשורות יותר לתפריט במזנון השופטים...?
את השאלות האחרונות הבאתי בהומור קליל, וכמובן שכולנו תקווה שהדבר נאמר בהומור בריא, כיאה למרבית קטעי הסיפור, ושיישאר שם.
לא אומר ש'לא יכולתי להניח את הספר מידי' אך הוא מאד קריא, חביב ובקיצור - נהניתי.
