שואה שלנו הוא רומן אוטוביוגרפי ולא אוטוביוגרפי. יש בו אנשים שאיכלסו את ילדותו של המספר: ניצולי שואה טראגיים, מופלאים, ססגוניים: עובדות העולות מן המחקרים, מן העדויות, ותוספות של דמיון: גרמנים רעים וגרמנים טובים, יהודים טובים ויהודים רעים. הוריו של המספר עברו את השואה כילדים. נותר להם כוח ורצון חיים להעניק לילדיהם ילדות משוחרר...

הרומן גשרים של זכוכית פורש סאגה היסטורית רחבת יריעה המשתרעת על פני שלוש יבשות, ובלבה שלושה דורות של נשים בנות משפחה אחת, משפחתה של הלנה. הלנה, סופרת יהודייה-אמריקנית מצליחה, רעיה ואם, עוזבת בסערה את ביתה, את בעלה ואת ילדיה אל שמורת טבע מרוחקת בעקבות משבר משפחתי שפוקד אותה. צללים מעברהּ והצורך להתמודד עמם חושפים אט-אט זיכרונות מוח...

לא קל לדבר על "שואה". יש משהו מאגי בסרט הזה, ומאגיה זו אינה ניתנת להסבר. קראנו, לאחר המלחמה, עדויות רבות על הגטאות, על מחנות ההשמדה: היינו מזעוזעים. אך כאשר אנו צופים כיום בסרטו המיוחד של קלוד לנצמן, אנו חשים כי, למעשה, לא הבנו מאומה. על אף הידיעות שרכשנו, נותרה החוויה הנוראה מרוחקת מאיתנו. כאן, לראשונה, אנו חווים אותה בראשנו, בלבנו, על ב...

חיל (יחיאל) רייכמן היה בן 28 כשנשלח לטרבלינקה באוקטובר 1942. הוא וקומץ יהודים נוספים הופרדו עם רדתם מהרכבת משאר הנוסעים, שהובלו היישר לתאי הגז. חיל רייכמן הועסק בתפקידים של ממיין בגדים, ספּר, סבל גוויות ו"דֶנטיסט". ב־2 באוגוסט 1943 השתתף בהתקוממות במחנה המוות ונמלט. אחרי שבועות רבים של נדודים הסתתר רייכמן אצל חבר בקרבת ורשה. עד שהסתיימ...

"... באותו בוקר דווקא לא כל כך רציתי לצאת. כלל לא רציתי לצאת אותו בוקר. אך צריך היה." ילד בן שמונה בעיר קובנה שבליטא נקלע למערבולת המלחמה שפרצה בבוקר ה - 22 ביוני 1941. המספר - כמבוגר - מגולל את חוויותיו ותלאותיו במסלול מצוקות הגטו והמסתור - מציאות סהרורית בה התערבבו זה בזה אימי אקציות ושירי גטו, חרדה אינסופית וילדות של יום יום. הימלטות ...

שלוש המסות הכלולות בפוסט-ציונות, פוסט-שואה עניינן סוגיה אחת: השימוש בשואת יהודי אירופה כטיעון מרכזי במאבק האידיאולוגי האנטי-ציוני והאנטי-ישראלי. למאבק הזה, טוען המחבר ומסביר, גילויים שונים, אך בעיקרו של דבר, הוא מבקש לערער על הלגיטימיות ההיסטורית, המשפטית, המוסרית והפוליטית של צדקת התביעה למדינה יהודית בארץ ישראל. המסה הראשונה ...

ממזרח לזמן הוא מפגש בין ההיסטוריה לדמיון, בין המציאוּת לחלומוֹת, בין התקוות להתפכחות מהן. הסיפור מגולל שרשרת זיכרונות שמציירים עולם שאבד בלודז' שבפולין בשנים שבין ילדותו של ג'ייקוב ג' רוזנברג לבין עלומיו, תקופה שנפלה קורבן למאורעות האיומים של שנות השלושים והארבעים של המאה העשרים.   ממזרח לזמן הוא עדות אישית מהדהדת, המשקפת את נח...

"לתומי ליום ההולדת השלישי בטרזין, 22 בינואר 1944. הספר הוכן לילד ששמו תומי. תומי, זה אני - מבוגר יותר, עם קרחת, אבל הכי חשוב...אני חי. אבא הכין לי את הספר הזה ואני מקדיש אותו לורה, שלא אשכח לעולם. לרובי, לעדן, ליוליוס, לקטיה, לגיל, לאליה, לטמיר, לעידן ולכל הילדים שבעולם"....

אנחנו יושבות בפונדק דרכים. "שוקו חם," אני מבקשת. מבקשת ישירות ובגלוי. לא בסתר. לא מחכה כמו אז, כשחיכיתי לשובו של אבי מאוחר בלילה. הוא היה נכנס בשקט בשקט, מסיר בפרוזדור את כובעו (כובע לבד של בוגארט), מתקרב למיטתי על בהונותיו, בידו הספל הגדול ובתוכו שוקו. לא סתןם שוקו, משקה שוקולד עשיר וסמיך. אני יונקת את המתיקות הזו אל תוך לשד עצמותי יחד ...

במאי 1933 פרצו אנשי פלוגות הסער לבית ההוצאה של אריך פרייער בברלין, השליכו את ספריו לרחוב והעלו אותם באש בכיכר האופרה. באותו יום עזב אריך את ברלין בדרכו הארוכה לארץ ישראל. במהלכה ניתק מאשתו הנוצרייה הילדה ובתו איבון. כל חייו מאז הם ניסיון נואש ונוגע ללב לשוב ולהתאחד עם שתי אהבותיו. זהו ציר העלילה המרכזי של רחוב הפרחים 22, שבו נשזרים סי...

סיפורו המוזר של "המרשל הצעיר" הסיני-מנצ'ורי יליד 1901 שהתמכר לאופיום אך גבר עליו; שאהד את הפשיזם, אך משזה הרים ראשו בסין בחסדי היפנים, ניסה לחסלו ולו במחיר שיתוף פעולה עם הקומוניסטים; שהעריץ וחמד נשים רבות, אך רק לאחת, יפה וכריזמטית – אשת מפקדו ויריבו – היה מוכן לציית. זהו סיפורו של אדם חזק-חלש, שבשל אופיו היה אסיר עשרות שנים בארצו; בעש...