1. |
"פירוש חדש בס"ד" הוא קובץ השירים השישי של אדמיאל קוסמן, והוא מהווה, מצד אחד, המשך ל"מחקר" הפנימי של ההוויה הרליגיוזית - אירוטית שבו עסקו ספריו האחרונים: אולם מצד שני, ניכרים ברבים משירי ספר זה - בניגוד לשיאי ההתרסה והאנרכיה של הספר הקודם "הגענו לאלוהים" - גם נימות אחרות של השלמה ופיוס.
יחד עם שירים מורכבים ומפותלים, ה"מצלמים" מזוויו...
|
2. |
ספר השירים הראשון של שירה סתיו, לשון אטית, ראה אור ב־2012 וזכה בפרס ברנשטיין לשירה....
|
3. |
אֵיךְ זְמַן נוֹטֶה לָמוּת
אֵיךְ זְמַן נוֹטֶה לִזְמַן
אֵיךְ אַתְּ נוֹטֶלֶת זְמַן
מָה בִּי נוֹטֶה לָמוּת
עַל חֲרָטַת עֵינֵךְ
מָה שֶׁנֶּחְרַט לֹא שָׁב
אֵיךְ כְּשֶׁאֵינֵךְ אֵינֵךְ
אֵיךְ כְּשֶׁאֵינֵךְ עַכְשָׁו
כֹּה מִתְחַמְּקִים עוֹרְבִים
שֶׁל מַחְלְצוֹת בְּשָׂרֵךְ
אֵיךְ כְּשֶׁאֵינֵךְ אֲוִיר
אֵיךְ כְּשֶׁאֵי...
|
4. |
5. |
אַתְּ תַּעַמְדִי מִחוּץ לְדֶלֶת בֵּיתֵךְ
וּכְשֶׁתִּכָּנְסִי –
כַּדּוּרִית טַבָּק בּוֹעֶרֶת תִּקְנֶה שְׁבִיתָה
עַל יְרֵכֵךְ. כָּעֵת הִיא גַּל אֵפֶר. אִם תְּלַחְלְחִי קְצֵה
אֶצְבַּע בְּדִמְעָה, תּוּכְלִי לְהָרִימָהּ בַּעֲדִינוּת
בִּשְׁלֵמוּתָהּ.
סדק יהלום, ספר הביכורים של המשוררת גיתית דהן (1986), מציע יותר משכלול לשוני ...
|
6. |
פינצ'יק, ספר שיריו החדש של ישראל אלירז, ספרו השלושים במספר. מספר זה עולה קול אחר בשירה הישראלית העכשווית. אלירז משלים פנייתו אל עבר עולמו הביוגרפי (ילדות,אב/אם, מוות, אהבה וכו'. "כל מה שיש לומר על הילד/הילד הוא שיאמר אותו")
מספר לספר, בהעמקה הולכת וגוברת, מעמיד אלירז מבנה גדול ורב-פנים של שירה- מול-מציאות. ספריו נובעים האחד מן השני כמו "...
|
7. |
מתכון להסרת דאגה
לִפְרֹס אֶת הַיּוֹם לִפְרוּסוֹת:
לָלֶכֶת רַק עַל הַקַּוִּים.
לָלֶכֶת רַק עַל הַחַיִּים.
פְּרוּסַת שַׁחֲרִית:
לֹא לְהִבָּהֵל מִצִּלְצוּל הַשָּׁעוֹן בַּבֹּקֶר.
הַיְלָדִים אֶצְלִי? אֶצְלוֹ? אֶצְלִי.
לְהוֹצִיא אֶת הַכֶּלֶב, לְהַאֲכִיל אֶת הֶחָתוּל,
לִשְׁטֹף פָּנִים, לִבְחֹר בְּגָדִים לִי וְלַיְלָדִים, לְ...
|
8. |
אֲנִי מְעוֹרֶרֶת בְּעָתָה כִּמְצוּלוֹת הַיָּם בְּאִישׁוֹן לַיְלָה,
רָפָה כְּפַרְפַּר בְּלֵב לֶהָבָה,
פִּרְאִית כִּלְבִיאָה חַמָּה וּמְיֻחֶמֶת,
שְׁבִירָה כְּמַרְאָה,
קָשָׁה כְּאַלּוֹן,
רַכָּה כְּמַנְגִּינַת לַיְלָה.
כְּבַת נְחָשִׁים הַנּוֹאֶקֶת וְעָסִיס נוֹטֵף מִפִּיהָ
אֲנִי גּוֹנַחַת לִקְרַאת הַשִּׂיא,
שׁוֹלֶפֶת ט...
|
9. |
הבית נמלא מרכבות של אש.
הגיעו סוסים חדשים של אש.
על השטיח מטיל ענק של אש.
ומעלינו הפיחו עננים לבנים,
רכים, צמריים, כרית קטנה, להבת אש.
רק אז התמרה מעלינו צמרת.
גל ענק, ענן לבן, נקי, צח כסדין, של אש.
אחר כך ישבנו, אשתי, לסעודה של אש.
על הצלחת, כמו האדם הראשון ואשתו,
הצתנו, ביחד, נרגשים מאד,
עמוד קטן, עדין, של אש.
אדמיאל קוסמן הוא משורר יש...
|
10. |
בקובץ השירים החמישי של אסתר אטינגר, לילה ויום, יש הווה מפוכח ומעשי, הווה של נשים המתגייס לעשייה, להכנת חצילים או קילוף רימון. הווה המתפנה לזולת או מצווה על עצמו את ההתפנות אל העצמי. אולם נדמה שהזמן, העולה מתוך אותם רגעים חגיגיים של נפש מתרוננת, רגעים יומיומיים של מטבח או רחצה, או דווקא חשוכים של לילה, הוא זמן הווה שמקופל בו עתיד ועב...
|
11. |
אם סוֹעֵר הַלֵּב יֵשׁ לַיִל לֶאֱחֹז בּוֹ
וְקָצֵהוּ לִבְנַת הָדָר.
וְאִם נִסְעָר הַלֵּיל יֵשׁ לֵב לְהִסָּמֵךְ בּוֹ
וְקָצֵהוּ בִּלְעָם וְעִקְבוֹתָיו.
וְרֹאשׁ הַשָּׁנָה מִתְקָרֵב לוֹ
כְּרוּךְ סֶרֶט עִם מִסְפְּרֵי סִלְסוּל
כְּדֵי לוֹמַר
קַבֵּל אוֹתִי כְּמוֹ שֶׁאֲנִי
וְסַלְסִלַּת דְּבַשׁ מַחֲלִיקָה מִתְגַּלָּה.
לאה אילו...
|
12. |
הַמּוֹרֶה לְעִנְיְנֵי רוּחַ אוֹמֵר שֶׁצָּרִיךְ לִפְתֹּחַ אֶת הַגּוּף,
שֶׁצָּרִיךְ לִנְשֹׁף, לְהַרְחִיב אֶת הַלֵּב, לְהַרְפּוֹת
אֶת הַגֵּו, לַעֲצֹם עֵינַיִם וְלִנְשֹׁם, לֹא לִדְאֹג.
רוּחוֹת נוֹשְׁבוֹת בְּתוֹכוֹ וּמוֹסְרוֹת מֵידָע אֲוִירִי,
הָרִפּוּי אֶפְשָׁרִי.
מוֹרֵה הָרוּחַ אוֹמֵר שֶׁיֵּשׁ דְּבָרִים שֶׁרַק הוּא שׁוֹ...
|
13. |
14. |
15. |
16. |
בשלד זהות מבותר לחלקים יוצא דוד (ניאו) בוחבוט אל אישון ליל הנצח של השירה, והוא יוצא אליו חמוש ומוכן.
שירי "באישון ליל נצח" הם ביטױ של חירות מחשבתית ּ ושל אומץ, של יכולת טכנית ולשונית מרשימה, של עומק הגותי יוצא דופן ושל חוש חריף לפרפורמנס.
בוחבוט מתבונן במבט מרגש בנדבכיה השונים של זהותו:
מיהו בעצם האדם הכותב את השירים האלה?
האם זהו ...
|
17. |
18. |