» יש כפילויות בתוצאות החיפוש? דווח לנו
1.
2.
ויקטור הוגו היה בן שש עשרה כשכתב לראשונה את "בוגז'רגל", ובן עשרים ושלוש כאשר חזר וכתבו מחדש. להט הנעורים אכן ניכר בעלילה המופלאה והמרתקת, החושפת עם זאת התבוננות מעמיקה בצפונות נפש האדם. האי סנטו דומינגו הוא מעין גן - עדן בפוריותו ובאקלימו, אבל למאות אלפי העבדים השחורים שהתענו ומתו בו היה כגיהנום. בשורת הרעיונות בדבר חרות ושויון הגב...

3.
שני נערים כבני חמש-עשרה – ג'ימי לבן-העור וידידו האינדיאני אואסין – נלוו לחבורת ציידים שיצאה אל הצפון הקנדי הרחוק, תעו בדרך ואבדו בישימון-הקרח, מרוחקים מאות קילומטרים מן הישוב הקרוב ביותר. תחילה נפלה עליהם אימת-מוות, אבל הם החליטו להאבק בכוחות משותפים באין-ספור הסכנות המאיימות עליהם – ולצאת מנצחים! הם הקימו לעצמם בקתה קטנה, יצאו ל...

4.
שיר-הקנטה זה היו ילדי הכתה שרים באוזינה של קיזי; שכן, "דידאקוי" הוא כינוי גנאי למי שהוא צועני-למחצה, וקיזי בת השבע היתה בת-בלי-בית צועניה-למחצה. כיוון שהיתה 'דידאקוי' יחידה בכיתה של אנגלים בני טובים, נקל להבין מה רבים היו הייסורים שסבלה משך ימים ושבועות וחודשים, עד אותו מפנה מפתיע ומרגש. קיזי בת הצוענים היא הדמות המרכזית בסיור מפעי...

5.
6.
שתי הילדות, שנמצאו במעבר-הסתרים אשר בטירה, הצמידו את עיניהן אל נקב-ההצצה. מראה מפחיד נתגלה לעיניהן: האומנת החדשה והאורח המוזר עמדו ליד האח הבוערת; מר גרימשאו הגביר את האש, והעלמה סליקרפ הושיטה לו תעודת-קלף גדולה. "שרוף את הצוואה הזאת," אמרה לו, "אחר כך נזייף צוואה אחרת, שעל פיה יעבור הרכוש כולו לידי!" עתה לא היה עוד ספק: האומנת הנוכלת ה...

7.
אלמת אור ירח, חרב כסופה של אור, חדרה אל אפלת המאורה מעבר לכלבת הדינגו האם. באור זה נתגלה גוף שמנמן, לבנבן מערפל. הראש התרומם ונראו ינים, שהיו עצומות עד אותו יום ועתה זהרו אליה: הן היו אדמות כדם. מראהו המוזר של פאלארי גרם לתחושת סכנה וחרדה אצל הוריו ושאר בני מינו, עיניו הרגישות לאור וחוש הריח הרדום של הגור הלבקן הקשו עד מאוד על החיים ...

8.
9.
כשהחלה חופשת הקיץ, החליטו זג`יסלב, זנובי וזבישק לצאת למסע ברחבי פולין מולדתם, ולקחת איתם את הכלב אפש. שלושת החברים שונים מאוד זה מזה, ורק החברות האמיצה, חוש הצדק והחמלה כלפי החלש מחברים אותם יחד. בצד הרפתקאות מסמרות שיער אך גם מבדחות - בבית רדוף שדים, בנהר שממנו הצילו ילדה טובעת, באיטליז שבו גנב הכלב תרנגולת - מופיעות בספר שלל דמויות ...

10.
11.
12.
כשמתה דודה רבקה, היו פיטר וסנטה אמורים להישלח לבית-יתומים. השניים החליטו לברוח אל הדוד גאס, קרוב המשפחה היחיד שנותר להם. כשהגיעו ליעדם, מצאו פיטר וסנטה את עצמם בקרקס. בהדרגה התיידדו עם הסוסים, אריות-הים והכלבים – וכמובן, עם האנשים שטיפלו בהם. הם הכירו את הליצנים, הלוליינים ואמני הטרפז, בני אומות וארצות שונות, ושהו במחיצתם כשהם באיפ...

13.
14.
צ'יאה היתה חמקנית עד להדהים, נעלמת כחלום וכמוהו אף בלתי-ממשית. מאז היתה חתולת-הבר לאם, נתחדדו חושיה עד מאוד, והיערן נאלץ לדחות את מרדפו אחריה. עם לילה – לאחר יום-הציד, היתה צ'יאה מצטנפת סביב גוריה ושומרת עליהם. זריזותה ותבונתה הבטיחו את גידולם עד ליום שבו יוכלו להתמודד לבדם עם העולם המקיף אותם. היא ליקקה את 'אפור' המכורבל לצידה, ליטפה...

15.
מרק, הילד האמצעי במשפחה של חמישה ילדים, חש עצמו תמיד מפגר אחרי אחיו הנבונים והמבריקים ממנו. הוא היה ביישן, מתבודד וכבד-לשון, אך נכסף להוכיח לאחרים, ובעיקר לאביו, כי אין הוא עלוב ומשעמם כל כך כפי שחשבוהו. אילו רק נמצא לו מישהו שיסייע בידו. והנה, באחד הימים, הופיע הנמר "מקסם", יצור מלכותי ורב-כוח, שהיה שלו בלבד. בחברתו של "מקסם" השתנו חייו ...

16.
17.
18.
בשעה שהעלמה ביאנקה נמצאה הרחק מן הבית, מצא ידידה הנאמן ברנרד את עצמו מול משימת-הצלת-אסיר הנועזת ביותר בחייו. העלמה טומסינה, היורשת היתומה של אחוזת שלושת הנהרות, נחטפה ממש ערב יום הולדתה השמונה-עשר. אם לא תגיע לבית המשפט עד יום זה כדי לתבוע את ירושתה – תיפול האחוזה לידיו החמדניות של אפוטרופסה. בימים כתיקונם היה ברנרד פונה מיד אל העל...

19.
בכל סיפורי העלמה ביאנקה נודע מקום של כבוד גם לברנרד, ידידה המסור והמזכיר הנצחי של החברה-לעזרת-האסיר. ואולם מעולם לא נדרש להוכיח את אומץ לבו כפי שקרה לו כשיצא למשימת ריגול בתוככי אולם הוועידות של העכברושים, כדי לסכל את מזימתם האיומה לזרוע מגפות בבניין השגרירות. גם אחרי שחדר למפקדתם הנתעבת וחשף את תכניתם הרצחנית, ידעו העכברים שהלכו...

20.
 


©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ