» יש כפילויות בתוצאות החיפוש? דווח לנו
גלילה רון-פדר-עמית

גלילה רון-פדר-עמית

         גלילה רון פדר עמית נולדה ב-12 באוקטובר 1949, היא סופרת ישראלית אשר פירסמה כשלוש מאות ספרים, מרביתם לילדים ולבני נוער. היא למדה בבית הספר הריאלי, שירתה בנח"ל והיא בוגרת האוניברסיטה העברית בירושלים במקרא, עברית וספרות.... המשך לקרוא     
1.
החלום שלי זה לכתוב ספר ולהתפרסם. להיות סלב, להתנקם בנופר. אני ממש רואה את התמונה: הנה אני, הסופר המפורסם אביתר שנלר. בכל העיתונים, בעמודים הראשונים, מופיעה התמונה שלי; התקשורת כולה רודפת אחריי, כולם מדברים עלי. כשאני מופיע באיזשהו מקום לחתום על הספר שכתבתי, משתרכים תורים ארוכים של אנשים שממתינים להחליף איתי כמה מילים ושאחתום להם על ...

2.
די קל להגיד לי שאני שווה, שאני מוצלחת, שאני יפה – אבל אני יודעת יפה מאוד שאלה רק דיבורים.אני לא אוהבת איך שאני נראית, ואני לא מרגישה חופשי עם בנים, ואני מרגישה לבד כשאני לא נמצאת עם נופר, החברה הכי טובה שלי. ונופר כמובן יפה, ומבוקשת ובטוחה בעצמה, ויחד עם זאת היא לא מפסיקה לרדת עלי, כך שבעצם אני מרגישה לבד גם כשאני איתה.ואני בכלל לא בטוח...

3.
להיות בת יחידה זה אומר שההורים שלי מפנים את כל תשומת הלב אלי. זה אומר שהם מכירים את החברים שלי ואת המורים שלי, ומלווים את השיכבה בטיולים. לפעמים אני מרגישה שהם ממש יושבים לי על הווריד ולא נותנים לי לנשום. ואז בא לי להכניס את היד לגרון ולהקיא את כל המתוק הזה. כך למדתי שכדי להשיג מה שאני רוצה, אפשר לשחק קצת עם האנשים. אני יכולה להיות ח...

4.
עברתי לבית-ספר תיכון אחר כדי לא לסחוב איתי את התגיות שהדביקו לי בחטיבה לקחתי מאמן אישי ירדתי במשקל התחלתי לרוץ ועשיתי מהלכים במטרה לעבור מן השוליים למרכז אבל החיים במרכז כל כך מתישים אותי גם הקטע עם הבנות ממש לא כמו שחשבתי ובשיכבה הזאת הכול משתנה הכול רוחש מתחת לפני השטח ומעל פני השטח ואני מגיע למקומות שבכלל לא רציתי להיות בהם אמ...

5.
ככל שמצבי הבריאותי השתפר, נראה שהחיים שלי הלכו והסתבכו. אני מתכוון, גם בבית, בחיים עם אמא חד־הורית מצליחה, וגם בשיכבה, שם פתאום הבנתי שכמה שאני מנסה להבין מה הולך, אני פחות מבין את ההתנהלות. תאמינו לי, בלגאן. כל החיים ניסיתי להתרחק ולהסתכל מהצד, וכשאני מתקרב – טראח, אני חוטף על הראש! ועוד טראח! ועוד אחד! הבנתי גם שהתקשורת יכולה לחולל פ...

6.
עם כל השליחויות של הוריי בעולם, אני מרגישה "חדשה סדרתית". בכל פעם אני צריכה להכיר אנשים חדשים, ללמוד מה יחסי הכוחות ביניהם, להבין מי נגד מי, ואל מי כדאי להצטרף. וכך, אחרי שאני סוף סוף מתחילה להיות בעניינים, אנחנו שוב אורזים ועוברים לארץ אחרת, לשיכבה אחרת. לשיכבה בירושלים חזרתי אחרי ארבע שנים שבהן גרתי באוסטרליה. הכול השתנה לגמרי, אבל ...

7.
אני יודע שאני נראה מגניב עם השיער הארוך והשרוואלים שאני לובש. אני רואה את המבטים שהבנות נועצות בי. אבל אני יודע שזה רק חיצוני, והצד הפנימי... טוב, הצד הפנימי הוא הצד הרוחני, ואצלנו במשפחה זה קשור לקבוצה של צמרת. בגלל הקבוצה של צמרת עברנו לירושלים, וניסיתי לגייס לקבוצה הזאת את האנשים מהשיכבה שלי. השתמשתי בכל מיני אמצעים, כמו שלמדתי ...

8.
אני חייב כספים. תמיד הייתי חייב, ככה אני מתנהל. אני לווה מזה ולווה מההוא ולפעמים מחזיר. בדרך כלל אני מקווה שהאנשים פשוט ישכחו. הכול היה בסדר, עד שלוויתי מהאנשים הלא־נכונים. פתאום הסתחררתי במערבולת שהקיפה אותי מכל הכיוונים, וסיבכה אותי יותר ויותר. אני מוכרח להגיד, שאני חושב שאנשים חושפים צד שונה מאוד בהתנהגות שלהם כשזה נוגע בכסף. הם ...

9.
בגלל המבט שלו, בפעם הראשונה שנפגשנו, הרגשתי שאני נמסה. מה נמסה? שלולית. והמילים שהוא אמר אז, וטון הדיבור שלו, בכלל... מי תיאר לעצמו שזה יכול להיות מחנך הכיתה שלנו? כן, רובי מולכו. אין דברים כאלה, אני אומרת לכם. פתאום כל העולם התמלא בו, במה שהוא אומר, בפרשנות על מה שהוא אומר, במה שהוא רוצה להגיד, ובמה שהוא לא יכול להגיד. אני אומרת לכם, אכלתי...

10.
זהו, אז יש לי חבר. תומר, אתם אולי כבר מכירים אותו. אבל האם זה מגדיר אותי? האם זה כל מה שאני: נעמה נאור החברה של תומר ברזילי? האם אני אוהבת אותו בכלל, או שאני איתו רק כדי שהסטאטוס שלי יהיה שיש לי חבר? האם בלעדיו אני יכולה לעמוד ברשות עצמי, או שאני רק סמרטוט שכולם יכולים לקבוע אם הוא מתאים לי או לא? אז זהו, תחשבו בבקשה מסלול מחדש, ותשנו את כ...

11.
אני לא אחד המקובלים בכיתה. אין לי חברים, ואני אוהב להישאר בבית ולקרוא ספרים. טוב לי כך. אבל ההורים שלי מבואסים מזה לגמרי. הם תמיד מוקפים בחברים, והם לוקחים דוגמה מאחי איתמר, שהוא מקובל ואהוב. אמא ממש מלחיצה לפעמים, ואפילו קנתה לי בגדים כדי שאיראה אחרת, מקובל יותר. אמא קנתה לי בגדים, בחיי... הסדרה `להתגבר` מלווה את בני הנוער בבעיות שונו...

12.
אפשר לומר, ששום דבר אצלי לא באמת כמו שהוא נראה. אני יודעת, אני יפה, אני מקובלת, בנים מחזרים אחרי, וכל החבר'ה בשיכבה חושבים שאני שולטת בעניינים של כולם. בשיכבה חושבים שאני שולטת בעניינים של כולם. אבל מאחורי החזות הזאת משהו מתפורר, ואין לי שליטה על מה שקורה. הכול רוחש וגועש ומתפרק. מי שחושב שאני חברה שלו, לא יודע מי אני באמת. ומי שיודע מי ...

13.
כן,אני עומד התווך בשיכבה. הכי מקובל. החבר'ה מסתכלים עלי בהפסקות לראות מה אני עושה ועם מי אני מסתובב, ואחרי שאני אומר משהו, כולם מדברים על זה. אבל את הדברים החשובים ביותר אני מסתיר. לפעמים אני שואל את עצמי, איך זה יכול להיות שאף אחד לא יודע. אפילו לנופר, שהיתה החברה שלי שלוש פעמים, אין מושג. כשאתה מחליט להסתיר דברים, מתגלים אצלך כישרונו...

14.
כן, אני משחקת כדורגל. וממש לא אכפת לי מה אומרים על זה. לא אימא שלי, שממש דוחפת אותי להכיר בנים; ולא בשיכבה, שם בטוחים שאני לסבית. אני משחקת כדורגל, אני אוהבת כדורגל, ואני רואה את העתיד שלי בתחום הכדורגל. התרגלתי להיות יוצאת דופן, ובהפסקות הסתובבתי עם אביתר שהוא לא מקובל אצלנו. אבל רק אני ידעתי מה הרגשתי אליו באמת. ואז הכול הסתובב וה...

15.
רציתי להוכיח עצמאות, להראות שאני לא נגרר אחרי דין בכל דבר. רציתי להוכיח שאני גבר גבר כמו אבא שלי. אז בהתחלה לקחתי לו סיגריה אחת מחפיסת ה’קאמל’, ואחר כך כבר קניתי לי את הסיגריות בעצמי. אפילו היה לי חבר לעישון בסתר בגן הציבורי, ויחד היינו מסלסלים לנו עשן ומדברים על מה שהולך בשיכבה. אבל ככל שעישנתי יותר, פחדתי יותר שאהיה כמו אבא שלי. שי...

16.
מישהו מפעיל אותי. מישהו מוסר לי מידע כדי שאפיץ אותו. מישהו מושך בחוטים שלי, ואני עושה מה שהוא רוצה. מישהו מצותת לשיחות שלי, עוקב אחרי, שותל לי במוח מידע. מישהו... אני חייבת לרוץ לרחוץ ידיים. מייד. ושוב. ושוב. כולי מכוסה זיעה, אני בקושי נושמת, אני... אני חייבת להפיץ את המידע הזה. אבל אסור לי להגיד מי זה. אסור לי לחשוף אותו, אחרת הוא יתנקם בי....

17.
קיראו לי חפרן, קיראו לי מחונן, אבל אני תופס עמדה בצד וסוקר את השיכבה. כן, זה המחקר שלי. התהליכים בשיכבה שלנו, מה מניע את האנשים ומה מתרחש ביניהם. אז כמו מדען שסוקר את מה שמתרחש במעבדה, אני סוקר את מה שקורה בשיכבה שלנו, ומתכונן להציג את המחקר. טוב, לא ממש. אני גם מנסה ליצור תהליכים, ולראות איך האנשים יגיבו להם. ולשם כך אני מפעיל כל מיני ד...

 


©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ