![]() |
אלנה פרנטהאֶלֶנָה פֶרַנטֶה (באיטלקית: Elena Ferrante) הוא שם העט של סופרת איטלקייה ידועה, שאיננה מוכנה לחשוף את זהותה או תמונתה בפומבי. הסיפור סביבה מכונה בעיתונות האיטלקית "תעלומת אלנה פרנטה". לפי השערות שונות היא ילידת 1950 בערך, חיה ומלמדת פילולוגיה קלאסית בטורינו,[1] ההערצה הציבורית כלפיה רבה, והעיתון האיטלקי קוֹרִייֶרֶה דֶלָה סֶרָה כתב על פר... המשך לקרוא |
1. |
מהדורה חדשה עם צאת סרטה של מגי ג'ילנהול לפי הספר.
לֶדָה, ילידת נפולי, מרצה לספרות אנגלית באוניברסיטה של פירנצה, חשה את עצמה כבפתח חיים חדשים, חופשית לתשוקות ולחלומות, לאחר ששתי בנותיה הבוגרות עברו להתגורר עם אביהן בקנדה. סוף-כל-סוף גמרה להביא אותן לָעולם; אף-אחד כבר לא תלוי בהשגחתה, ואפילו היא-עצמה כבר לא לטורח עליה.
באופטימיות הז...
|
2. |
'ג'אז' הוא הרומאן השישי של טוני מוריסון, אחד מפסגותיה. הוא ראה אור לראשונה ב־1992, חמש שנים אחרי 'חמדת' ושנה לפני שמוריסון הוכתרה ככלת פרס נובל לספרות.
ג'ו טרייס – סוכן של מוצרי יופי מדלת־אל־דלת, בעל מסור, בן למעלה מחמישים – "נדלק על בחורה בת שמונה־עשרה במין אהבה תהומית ושֵׁדית, שעשתה אותו כזה עצוב ושמח, שהוא ירה בה רק בשביל שהרגש יימש...
|
3. |
"חיי נישואים" - חריג זנוח בדרך-המלך של הספרות העברית כשנדפס לראשונה ב-1929-30;
אחד הספרים המרכזיים של הפרוזה העברית המודרנית כשנדפס בנוסח חדש ב-1986 - מוגש עתה, שוב, לדור קוראים חדש.
כשהופיע הספר ב-1986 (ולמעשה, היתה זו כניסתו הראשונה הממשית לספרות העברית), נכתב על העטיפה שהופעתו יהיה בה "כדי לקבוע את מקומו של פוגל כפרוזאיקון שחשיבותו אינה ...
|
4. |
שיחת טלפון של דרור בורשטיין עם מנחם פרי התגלגלה לסיפור ששמע בורשטיין מפי אלמנתו של אהרן אפלפלד: בתחילת שנות החמישים היה אפלפלד בן העשרים נוסע לנתניה כדי לנהל שם קורס לריקודים סלוניים לניצולי שואה. פרי נדלק: "אתה חייב לכתוב על זה סיפור, ואני אפרסם". בורשטיין היה סקפטי אך התיישב לכתוב, ועד מהרה הורחבה הנובלה "אפלפלד בנתניה" לטריפטיכו...
|
5. |
השירים של ענת קוריאל החלו להיכתב ב־1995, לאחר שאחיה שם קץ לחייו, ונפרשׂוּ לאורך השנים אל ההווה של ההסתייפות הנחושה שלה עם הפרקינסון. בין שתי הדרמות הללו נצברו רגעים שיריים הנאחזים דווקא בפואטיקה של צניעות, אלה "שירים ארוגים במלאכת־יד עדינה ומורכבים מתמונות מאופקות עשויות היטב" (יובל גלעד).
ההתבוננויות של קוריאל הן הזדמנויות להזר...
|
6. |
חנן חבר ומשה רון בחרו והרכיבו אנתולוגיה של 50 סיפורים קצרצרים, כולם ישראלים, לרגל יובל ה-50 של המדינה.
'50 ישראלים קצרים' מציע קוקטייל של הוותיק עם החדש והחדשני, של המוּכּר עם המוזר לכאורה או הדחוק לשוליים, קוקטייל שאפשר ללגום ממנו טיפין-טיפין ולהתעכב על תחושת טעמיו המתחלפים, או לבלוע אותו ברצף כדי לקבל רושם שונה ורענן על מגוון החווי...
|
7. |
המספר של 'זה הדברים' ביקש חופשה של שבוע מעבודתו לצורך משימה שיושבת אצלו "כמו פגיון מחושב ודוקרני" המכוּון אל אמו. לשם כך הוא לוקח את אמו החולה, ילידת מרוקו, מבית-האבות שבו היא נמצאת כבר ארבע שנים וכולא אותה, פשוטו-כמשמעו, בביתה הישן, הנטוש – בית "עמידר" זעיר, בקצה הרחוב האחרון של מושבה בלב הארץ, שבו הוא חי כל ילדותו רק איתה, "בלי זיכרון ...
|
8. |
איש קם פתאום משולחן ארוחת-הערב שלו, נפרד מאשתו, אחרי שחמש שנים שתקו את "הלילה ההוא", ויוצא לדרך ל"שם", לחפש את בנו המת.
מיום ליום מתעצמת הליכתו העיקשת במעגלים סביב העיר ויוצרת מעין שדה מגנטי שפועל על העיר כולה. נסחפים אל ההלך אלה מאנשי העיר שאולי רק חיכו שיקום איש כמוהו, אשר בכוח המשאלה הגדולה שלו יעז לקרוא תיגר על הגבול שבין כאן לבין ...
|
9. |
נאנא בת ה־18, בתם של שיכור וכובסת, שגדלה ברחובות העוני ועל מדרכות פאריז, מלוהקת בהעזה של מנהל תיאטרון לתפקיד ונוס באופרטה ההופכת ללהיט של 1867. גבוהה ויפה להפליא, ובלי שום ניסיון כשחקנית, שולטת נאנא בקהל שליטה מוחלטת, מעוררת תשוקות ופחדים אפלים, ופריצתה המטאורית הופכת לסנסציה ולשיחת־היום בפאריז.
נאנא היא הדמות המפורסמת ביותר במחז...
|
10. |
קלאריס ליספקטור האחת־והיחידה פרסמה את הספר הזה ב־1974, מעט לפני 'דרך הייסורים של הגוף', ושלוש־וחצי שנים לפני מותה. הסופרת הכי יוצאת־דופן ומקורית במחצית השנייה של המאה העשרים, מדהימה אותנו גם כאן במשפטים, דימויים והבחנות, אשר כמותם לא נכתבו מעולם קודם לכן.
שני הסיפורים הפותחים את הקובץ מזכירים לנו את קלאריס של מיטב סיפורי 'קשרי משפ...
|
11. |
ביום חמישי אחד עומד המספר של ה"לא־רומאן" הזה לנסוע אל הבית הנעול של אחיו הבכור: הוא, אחותו המבוגרת ממנו ואחיו הצעיר – כולם בני למעלה מחמישים – נקראו לְשָׁם על־ידי המשטרה, שהאח הבכור מסרב לפתוח לה את דלתו. רק את אֶחיו ואחותו יסכים להכניס. הפסיכולוג המשטרתי, המנהל עם האח המתבצר משא־ומתן, חושש מ"אירוע אובדני", והמשטרה מקווה שבואם של הא...
|
12. |
הספר שבידכם מאגד את כל השירים של יונה וולך שלא נכללו בספריה ה"תקניים". לצד שירים שלא ראו אור מעולם ונחשפים כאן לראשונה, רבים מהשירים בספר הם שירים שוולך עצמה פרסמה בחייה – ונדחו מספריה בשל היותם פרועים, בלתי ממושמעים וניסיוניים.
ספר זה פותח אפוא צוהר חדש לוולך לא־מוּצרת, לא־מצונזרת, לא־ערוכה, ומשרטט מחדש את התפתחותה של המשוררת ה...
|
13. |
אילן בן - נתן, פרופסור לאסטרו - פיסיקה בטכניון, בן ,48 נשוי לנעמי, אשה צעירה, מאיירת ספרים בת ,25 ומגלה שהיא הולכת ומתרחקת ממנו, ולבסוף גם שיש לה מאהב.
התחקותו אחריה מביאה אותו לעשות מעשה נורא, שלא נוכל לגלות מהו על גב הספר.
מכאן והלאה הופכים חייו לסידרת נסיונות להיפטר מתוצאות מעשהו.
מאחורי החזות של חיים רגילים הוא מגונן על סודו ועוקב...
|
14. |
הרומאנים הקצרים (romanzi brevi) שבספר זה הם הצַמָרות האהובות של גינצבורג מן השנים 1941–1961, בנוסח עברי חדש. אליהם מצטרפים חמישה סיפורים קצרים, החל מ"היעדר" שכתבה גינצבורג כתלמידת תיכון ועד "האם" המצמרר, הסיפור האחרון שלה.
ברומאנים שקובצו כאן – "הדרך ההולכת אל העיר", "ככה זה קרה", ולֶנטינו", "מזל קשת", "קולות הערב" – מספרות חמש צעירות את סיפורי...
|
15. |
דפנה, יורדת ישראלית בארה"ב - מאוכזבת מבעלה היהודי, מאוהבת נואשות בגינקולוג שלה, ולוכדת אותו בהדרגה - מוזעקת ארצה, לחיפה. אביה נעלם - "נראה לאחרונה בסטלה-מאריס" - זמן קצר לאחר מות אמה. חיפושיה של דפנה אחרי האב נראים מוזרים ולא בדיוק יעילים, כאילו מטרתם היא עצם החיפוש, ההשתהות, או חזרה אל העבר שלה, ובמקום את אביה מוצאת דפנה שתי מחברות עבו...
|
16. |
בהדלת הלא נכונה, כרך השני של 'כל המחזות' של נטליה גינצבורג באים שישה מחזות שכתבה בין 1968 ל־1991, שנת מותה.
"במחזות הראשונים שלי הופיעו נשים שפיטפטו ללא לאות. בהמשך רציתי להעלות נשים שותקות. ואז פיטפטו הגברים. הנשים דיברו מעט. אכן לא קל לפתח במחזה דמות שמדברת מעט. אבל לפעמים זה יפה ונחוץ.
"בדרך כלל דמיינתי את הנשים קטנות, שבריריות, מבול...
|
17. |
אחד־עשר המחזות של נטליה גינצבורג, שכאן מובאים חמישה מתוכם (ששת הנוספים יבואו בכרך הבא), הם הפתעה גם לרבים מאוהביה המובהקים. מקומה של גינצבורג בפסגת הספרות האירופית התקבע בזכות הסיפורת שלה, אך הקריאה במחזות כמו "הריאיון", "תות וקצפת" ואחרים מרתקת ומסעירה לא פחות מן הקריאה ברומאנים־קצרים כמו "ככה זה קרה" או "ולנטינו".
המחזות הללו, שג...
|
18. |
המרדימנים, הרומאן החמישי של אנה אנקוויסט – אחת הסופרות הגדולות והאהובות היום באירופה, שכבשה גם את לב הקוראים והמבקרים בארץ – הוא ספר מפליא קודם־כל בזכות הזירה יוצאת־הדופן שבה מתרחשת הדרמה רבת־הטלטלות: מחלקת ההרדמה של בית־חולים, המתוארת ברזולוציה חסרת־תקדים.
הפסיכואנליטיקאי דְרִיק דה־יוֹנג חוזר לקבל מטופלים בתום הפסקה ארוכ...
|
19. |
מבחר מן הפנינים היותר נדירות ביצירתו של צ'כוב. חלק מן הסיפורים רואה אור בתרגום עברי לראשונה וכולם יש בהם כדי לחשוף פן פחות ידוע של הסופר: את הציניות המרה, ואפילו הרשעות, החבויות מאחורי חיוכו החביב של צ'כוב אוהב - האדם....
|
20. |
ברעננות ומתוך חדווה מוליך אותנו יהושע ברומאן־הקצר הקרנבלי הזה אל גיבורה ומקום חדשים אצלו. רקֶלֶה לוצאטו האיטלקייה־יהודייה – בת יחידה ילדותית ומפונקת, שחיה עם משפחתה האמידה בעיר קטנה ליד ונציה – נושאת על כתפיה העדינות את מלוא העלילה, הווה הנמשך פחות משלושה חודשים. אלה נפתחים בימי ההיערכות לחג־המולד ולחגיגות של ערב השנה החדשה, ש...
|