היא רודפת. היא מפחידה. היא רוצה להרוג. היא מומיה שקמה לתחייה. אחרי שלושת אלפים שנה היא התעוררה...ועכשיו היא רודפת אחרי הילד קמרון. אף אחד לא מאמין לו... "ניסיתי לצרוח, ניסיתי לנשום, ניסיתי למשוך את ידי חזרה. אבל לא יכולתי. הלב שלי דפק חזק כל - כך, שחשבתי שהוא עומד להתפוצץ. המומיה חיה! האחיזה שלה היתה חזקה כמו פלדה..." המומיה מתעוררת הוא עוד ...

הוא ענק, הוא נוקם, הוא מפלצת כשפרנקנשטיין המדען מנסה ליצור בן אדם, הוא יוצר מפלצת... ``כשראיתי את העיניים האלה! לחות וצהובות כמו טיפות בוץ! כשראיתי את הפנים האלה! כמו תולעים מתפתלות מתוך קבר! לא יכולתי להביט בו`` על פי ספרה הקלאסי של מרי שלי, שעובד לסרט. הסרט הוקרן גם בארץ....

הוא רשע. הוא צמא לדם. הוא הערפד הנורא. הרוזן דרקולה. כשהגיע ג'ונתן לטירה האפלה שבטרנסילבניה לא ידע מה מצפה לו... "יללות הזאבים גברו והתקרבו אליו...לפתע נפתחה הדלת בתנופה. בפתח ניצב אדם גבוה, לבוש שחורים...פניו היו חיוורים ועיניו נצצו.." על-פי ספרו הקלאסי של ברם סטוקר, שעובד לסרט. הסרט הוקרן גם בארץ....