1. |
"אוּלַי נַעֲשֶׂה הַפְסָקָה, נִרְאֶה לִי שֶׁאֲנַחְנוּ כְּבֵדִים מִדַּי לְרַעַם", צָעֲקָה גִי בְּאָזְנִי.
"אִי אֶפְשָׁר, עוֹד דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה לְפָנֵינוּ. עָלֵינוּ לְהַגִּיעַ בְּהֶקְדֵּם לְהָרֵי הַמַשׁוּ", צָעַקְתִּי חֲזָרָה. הָרוּחַ הִצְלִיפָה בָּנוּ בְּחָזְקָה וְהִרְגַּשְׁתִּי אֶת הַלְּפִיתָה הַחֲזָקָה שֶׁל גִי בְּמָתְנַ...
|
2. |
"בּוֹא, אֶנְכִּידוּ, זוֹ הַהִזְדַּמְּנוּת שֶׁלָּנוּ, נִקַּח אֶת הַקְּשָׁתוֹת שֶׁלָּהֶם וְנִבְרַח", לָחַשְׁתִּי.
אֶנְכִּידוּ נִעְנֵעַ בְּרֹאשׁוֹ לִשְׁלִילָה וְלָחַשׁ בְּתַקִּיפוּת: "לֹא, לֹא, מָה פִּתְאוֹם?
"זֶה רַעְיוֹן לֹא טוֹב!"
"זֶה רַעְיוֹן מְצֻיָּן!" הֵשַׁבְתִּי חֲדוּר חֶדְוַת הַרְפַּתְקָאוֹת, "עַל שָׁלָל כָּזֶה אָסוּר...
|
3. |
נֶשֶׁר הָאָנְזוּ, מָה קָרָה לְךָ?" זָעַקְתִּי. רַעֲמָתוֹ שֶׁל נֶשֶׁר הָאָנְזוּ הָיְתָה שְׁחֹרָה וְלֹא כְּחֻלָּה וְיָפָה כְּמוֹ שֶׁהִיא בְּדֶרֶךְ כְּלָל.
"הַמִּפְלֶצֶת חֻמְבַּבַּה פָּרְצָה לַגַּן הַמְּכֻשָּׁף, חָטְפָה שְׁלוֹשָׁה מִיְּלָדַי וְלָקְחָה אוֹתָם לְיַעַר הָאֲרָזִים", עָנָה נֶשֶׁר הָאָנְזוּ בְּקוֹל צָרוּד.
תָּקַ...
|
4. |
"אוּלַי נַעֲשֶׂה הַפְסָקָה, נִרְאֶה לִי שֶׁאֲנַחְנוּ כְּבֵדִים מִדַּי לְרַעַם", צָעֲקָה גִי בְּאָזְנִי.
"אִי אֶפְשָׁר, עוֹד דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה לְפָנֵינוּ. עָלֵינוּ לְהַגִּיעַ בְּהֶקְדֵּם לְהָרֵי הַמַשׁוּ", צָעַקְתִּי חֲזָרָה. הָרוּחַ הִצְלִיפָה בָּנוּ בְּחָזְקָה וְהִרְגַּשְׁתִּי אֶת הַלְּפִיתָה הַחֲזָקָה שֶׁל גִי בְּמָתְנַ...
|