![]() |
ניקולאי גוגולניקולאי וסילייביץ' גוגול (ברוסית: Никола́й Васи́льевич Го́голь; 1 באפריל 1809 – 4 במרץ 1852) היה סופר ומחזאי רוסי, יליד אוקראינה. מן המשפיעים והבולטים שבאמני הסיפורת של המאה ה-19. מוכר כיום כאחד מגדולי יוצרי ואמני הפרוזה בתולדותיה של הספרות הרוסית, וכן בזו של הספרות העולמית כולה. כן נודעו לתהילה סיפוריו הקצרים, ובמיוחד 'האדרת' ו-'האף'. ... המשך לקרוא |
1. |
2. |
3. |
'נפשות מתות' – הרומאן הגאוני והמדהים על התוהו-ובוהו של ההבלוּיות והעמדות-הפנים שמהן עשויה, טלאי על גבי טלאי, הרֵיקוּת של המצב האנושי; פסגת יצירתו של "האמן הגדול ביותר שהוציאה מתוכה רוסיה עד עצם היום הזה" (כפי שכתב עליו נאבוקוב), פסגה שלמרגלותיה שוצפת התהום הפרטית המסויטת של המחבר – 'נפשות מתות' זה מוגש כאן לקוראים הישראלים בתרגום ע...
|
4. |
רבים רואים בניקולאי ואסילייביץ` גוגול את גדול כותבי הפרוזה הרוסית בכל הזמנים (``כולנו יצאנו מבין קפלי האדרת של גוגול``, אומרים שאמר דוסטוייבסקי: ונאבוקוב קרא לו ``גדול האמנים שהוציאה רוסיה מקירבה עד היום``). ספר זה, `סיפורים פטרבורגיים`, מביא את כל הסיפורים הפטרבורגיים של גוגול, שנכתבו במשך שבע שנים, בשנות השלושים של המאה הקודמת. ``האד...
|
5. |
מבחר מסיפוריו המוקדמים של ניקולאי גוגול, שבחרה ותרגמה כלת פרס ישראל נילי מירסקי, רואה כעת אור במהדורה מחודשת, במלאת שנה למותה.
את הסיפורים הללו כתב גוגול בצעירותו, בתקופה שהקדיש את יצירתו למולדתו אוקראינה ואסף בהתלהבות חומרי פולקלור מקומיים. את החומרים הללו שילב בסיפורים שיש בהם מאוצר אגדות הכישוף והאימים של המסורת האוקראינ...
|
6. |
הרשימות הללו אודות גוגול-רשימות של סופר גדול אחד על סופר גדול אחר-רק מתחזות לביוגרפיה, בערך כפי שסיוטיו הפרועים של גוגול רק מתחזים לסיפורי מעשיות. וממש כשם שעולמו של גוגול הוא עולם מהופך, מעוות, שבו ההשתקפות היא ממשית יותר מן המציאות, כך גם הביוגרפיה המוזרה הזאת מתחילה עם מותו של גוגול, ומסתיימת בלידתו (ב-1 באפריל! ) . נבוקוב אינו מ...
|
7. |
8. |
9. |
שתי הנובלות מאת גוגול, הסופר שנאבוקוב קרא לו "גדול האמנים שהוציאה רוסיה מקירבה עד היום", הן משיאי הגרוטסקה - הקומית. "מעשה במריבה שרב איוון איוונוביץ עם איוון ניקיפורוביץ'" הוא מופת לכתיבה שהיא בעת ובעונה אחת סאטירה חברתית חריפה ואף קאריקטורה גאונית ומצחיקה ביותר, המתורגמת ביד - אמן, של השחיתות, השיפלות והנוולות האנושית בכל הזמנים....
|
10. |
סיפור אודות אדם בודד בשם אקאקי אקאקיאביטש, עני מרוד שחי מהיד לפה ועבד כפקיד. תפקידו היה להעתיק מיסמכים, היה לו כתב יד יפה והוא שמח בחלקו. אין לו שום אמביציות להתקדם כלפי מעלה, הוא לא חיפש כיבודים וכבוד, הוא ביקש שיניחו לו. חבריו לעבודה לא הניחו לו. הם לגלגו עליו והתגרו בו בייחוד למראה האדרת שלו שהיתה ישנה ובלויה. מחוררת....
|
11. |
12. |
התיימרותו של פקיד בשם קובאליוב לעלות בדרגה עולה לו ביוקר. הוא מאבד את האף שלו. הוא יוצא למסע להחזרת האף. ראשית, הוא רץ להודיע לראש המשטרה. הלז אינו בביתו, ואז מחליט לפנות למערכת עיתון. בינתיים הוא "פוגש" את האף האבוד בדמותו שלו. לאחר שיחה קצרה ונוקבת ביניהם האף-אדם נעלם. כולם מתייחסים בזלזול ובאדישות למצבו. קובאליוב מיואש, אך לפתע מגי...
|
13. |
סאטירה חברתית ואנושית, המעלה תמונה של ציבור פקידי הממשלה, שכולם אנשי שוחד, גניבה, מעילה וניצול המוני-העם.
המחזה הוצג לראשונה בשנת 1836, בפטרבורג, רק לאחר הוראה מפורשת מטעם הקיסר ניקולאי הראשון....
|
14. |
סיפור המעשה של נפשות מתות פשוט לכאורה: צ'יצ'יקוב, נוכל מצוי, עובר בכרכרתו ברחבי רוסיה וקונה מבעלי אחוזות זכויות של איכרים וצמיתים שמתו אך עודם רשומים כחיים - "נפשות מתות", כפי שנקראו אז. במסעותיו ובהרפתקאותיו של צ'יצ'יקוב נחשפים הטמטום והסיאוב של הביורוקרטיה ושל החברה הרוסית, ונראה כאילו מגמתו של הסופר לבקר את המציאות הרוסית בעזרת ...
|
15. |
אחד-עשר סיפורים מיצירותיהם של גוגול, טורגניב, דוסטויבסקי, טולסטוי, צ'כוב וגרוקי, גדולי סופריה של רוסיה, - ששה סופרים שונים סבגנונם ובדרכי יצירתם שרוח אנוש גדולה מפעמת בה. מועט המחזיק את המרובה: תמצית מהותה של ספרות-המופת הרוסית....
|
16. |
מבחר מסיפוריו המוקדמים של ניקולאי גוגול, שבחרה ותרגמה כלת פרס ישראל נילי מירסקי, רואה כעת אור במהדורה מחודשת, במלאת שנה למותה.
את הסיפורים הללו כתב גוגול בצעירותו, בתקופה שהקדיש את יצירתו למולדתו אוקראינה ואסף בהתלהבות חומרי פולקלור מקומיים. את החומרים הללו שילב בסיפורים שיש בהם מאוצר אגדות הכישוף והאימים של המסורת האוקראיני...
|
17. |
מחווה לשישה סופרים של המאה התשע-עשרה - הופמן / גוגול / פלובר / מלוויל / ג'יימס / מנדלי מוכר ספרים
מאת מחברים שונים
הקובץ הזה הוא עוד מחוות הוקרה אחת של סדרת "פרוזה אחרת" לשישה סופרים, בעקבות קודמו, "מחווה לשישה סופרים של המאה העשרים", שראה אור על סִפו של האלף השלישי. הפעם השישה הם בני המאה התשע-עשרה: המבט מתרחק עוד לאחור ומביט בהערצה, ואולי גם בגעגועים, אל שישה אמנים גדולים של הסיפורת, שהעמידו ציוני דרך בולטים בתקופה שנפרדה מן הרומנטיקה ופסעה לקר...
|
18. |
19. |
20. |