![]() |
זיגמונט באומןבאומן בוורשה בשנת 2005זיגמונט באומן (בפולנית: Zygmunt Bauman; נולד ב-19 בנובמבר 1925) הוא סוציולוג רבגוני אשר ידוע בעיקר בשל ניתוחיו על הקשרים בין המודרניות לשואה ועל תרבות הצריכה הפוסט-מודרנית. באומן, יליד פולין המתגורר באנגליה שימש כפרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטת לידס וכפרופסור בגמלאות מאז 1990. ... המשך לקרוא |
1. |
התרבות נועדה במקור לחנך את ההמונים ולעדן את מנהגיהם, להוות "קרן אור של נאורות" שתחדור אל כל הפינות החשוכות של הדעה הקדומה והאמונה הטפלה. ואילו בעולמנו המודרני והנזיל, קובע זיגמונט באומן, התרבות עוסקת בפיתוי ובשידול, בייצור של צרכים ורצונות חדשים, ולא בניסוח נורמות. בחברה הצרכנית של ימינו התרבות באה לידי ביטוי על ידי מאגר של מוצרים...
|
2. |
במכתב מלא אהבה, זעם וכאב לבנו בן ה-15, טא-נהסי קואטס מגולל את סיפור ההתבגרות שלו ברחובות בולטימור האלימים ובאוניברסיטת הווארד השחורה, ודרכו את סיפורו של הגוף השחור באמריקה.
אמריקה ניזונה זה מאות שנים מניצול וביזה של בני עמך, אומר קואטס לבנו. הגוף השחור מנושל, מוכה, מוצג כאִיום, אך למעשה נתון בעצמו כל העת בסכנה איומה. אתה תצטרך לל...
|
3. |
אסופה ראשונה בעברית של כמה מהיפים שבסיפוריו של סעאדת חסן מנטו, אמן הסיפור הקצר באורדו. הסיפורים לקוחים היישר מתוך המציאות הפוליטית הכאובה של חלוקת הודו ופקיסטן – גנובים "מהכיס", הוא כותב. מנטו, שחייו האישיים נקרעו בחלוקה העקובה מדם, מתבונן באנשים הקטנים – עניים, מופקרים, משוגעים, פורעי חוק – במבט נוקב, מחויך ומתריס. גם כשהם נמחצים...
|
4. |
"שדה התעופה היה בעיני רוחי הילדית הצטלבות מושלמת בין חיים ומוות. באותו מקום – שלאחר מכן למדתי כי קוראים אותו הטרמינל – נראה כי הנפש מתגלגלת גלגול נוסף, משילה מעליה נעליים וחגורה וז'קט לטובת כרטיס מעבר לעולם אחר הבא עליה. הנפש מתעופפת, בנתיבות שהוגדרו לה מן השדה הפתוח, ועוברת איזה סוף, עוד סוף, לקראת השלב הבא, לעבר הלידה המחודשת."
ז...
|
5. |
במסות מפרי עטה מצליחה מריה סטפנובה, מן הקולות הייחודיים והבולטים ברוסיה כיום, ללכוד את רוח הזמן, לנסח אותה, ואף לחזות תהליכים.
בלשונה החריפה והבהירה סטפנובה מאבחנת את המחלה שפשטה בעולם: פנייה חדה ימינה ולכיוון השמרני, טשטוש מושגים כללי וּויתור על בחירה ואחריות, המאפשר עצימת עיניים לעוולות, למלחמות ולסבל, פחד ומבוכה אל מול עצם רעי...
|
6. |
בספרה על השעות השבורות ניגשת ריקי כהן בזהירות רבה אל זיכרונות ילדותה וחושפת בפני עצמה ובפנינו, טפח אחר טפח, את מה שלכל אורך חייה ביקשה להסתיר ולשכוח: את ילדותה בצל אם חולת נפש. עתה היא כותבת באומץ את סיפורה כדי להדוף את הבושה וההסתרה, לתת לאמה קול ונוכחות ולומר – כזאת היא הייתה, והיותה הוא חלק ממני.
בישירות דחוסה ופוצעת היא מספרת...
|
7. |
"שתמותי בקבר של היטלר השחור", אמרתי ליודיתה שגרה לידנו ולמדה בכיתה שלי. "וגם את", הוספתי את נוריתה לקללה.
אחר כך שתיהן באמת מתו.
את נוריתה לקח אמבולנס, ומיד אחר כך גם את יודיתה, שאבא שלה כבר מת קודם, בהפצצה על תל אביב, ואימא שלה מתה גם, ישר אחרי יודיתה, אחרי שהפיצה שמועות שהמשפחה שלי הדביקה את יודיתה ואת נוריתה בחיידקים של השיתוק של עפ...
|
8. |
ההיסטוריה של מדינת ישראל היא פרויקט אקדמי ופוליטי שסביבו מתנהל שיח ציבורי סואן. פן אחר ומוסתר שלה משתקף בסיפוריהם של שלושה עשר ישראלים וישראליות שקולותיהם נשמעים בספר זה. אילנה מספרת על בנה, ההאקר הראשון במדינת ישראל; יהודה מספר על עריקה ממלחמת השחרור; אליהו מספר על השואה בלוב; דני מספר על סצנת גלישת הגלים של המעפילים; מונה מתארת ...
|