חנה, נערה יהודיה גוססת – קורבנם שלמחנות הניסויים הנאצים – שואפת לעלות לארץ-ישראל ולמות בה; מפקח בולשת הולנדי, הסובל מרגשות אשמה נסתרים בגלל עמדתו בסבילה מדי כלפי הנאצים בתקופת הכיבוש; שודד ים מודרני, המוכן להעביר אנשים ונשק לכל מקום – בתנאי שישולם לו הסכום המתאים; אנשי שירות הביון הבריטי; ואנשי ארגון הבריחה של ההגנה – אלה הם גיבוריו העיקריים של סיפור אנושי מזעזע מאת הסופר ההולנדי יאן דה-הארטוג.
הספר, החושף את האדם במערומי אהבתו, שנאתו, אכזריותו ורחמיו, הינו אולי הסיפור הגדול ביותר שנכתב במאה ה-20 על יהודים על-ידי לא יהודי. הוא הוסרט והוצג בישראל תחת השם ליזה, שהיא גיבורת הספר חנה.
על המחבר:
קשריו של יאן דה-הארטוג, בנו של איש דת הולנדי, עם הים, נרקמו לראשונה בהיותו בן עשר, כאשר נמלט מבית הוריו והחל עובד בספינת דייג.
בתקופת מלחמת העולם השניה נמלט דה-הארטוג לבריטניה והתנדב לאחת מיחידות צבא הולנד החופשית. הוא כתב את יצירותיו הראשונות בין קרב לקרב.
שתיים מהן – "הים האבוד" ו"החוף שמנגד" – תורגמו לעשרות שפות ונמכרו ברבבות טפסים.
מחזותיו, "מיטת האפיריון" ו"קברניטו של אלוהים", הוצגו בכל רחבי העולם, הוסרטו וזכו להצלחה עצומה.
"אהובי האינספקטור" – הספר הראשון בו עוסק דה-הארטוג בבעיה היהודית – יצא לאור בשנת 1960, קצר הצלחה והועלה על הבד תחת השם "ליזה".
