יצד קהילות הנבדלות זו מזו באורח חייהן ובתרבותן יכולות להתקיים זו בצד זו במסגרת מדינית אחת? שאלה זו רלוונטית במדינות רבות ובישראל במיוחד, ותאוריית הרב-תרבותיות מנסה למצוא לה תשובות. צ`רלס טיילור, פילוסוף ואיש ציבור קנדי, כתב חיבור רב השפעה ששמו `הפוליטיקה של ההכרה`, ובו בחן את תביעתה של קהילת דוברי הצרפתית בחבל קוויבק להכיר בתרבותה ובשפתה. בחיבורו הוא פיתח גישה חדשנית ומאוזנת לרב-תרבותיות, גישה הנשענת על ניתוח פילוסופי והיסטורי, אשר מוקירה את הזהות האותנטית והייחודית של כל קהילה ועם זאת מדגישה את קיומו של מרחב מושגי והיסטורי משותף. טיילו סבור שהזהות התרבותית מתהווה במרחב משותף זה באמצאות דיאלוג. מושג הזהות הדיאלוגית מאפשר לו לדחות את הטענה שלכל קבוצה אמות מידה משלה ולכן אין מקום לשיג ושיח ביניהן. אדרבה, גישתו מעודדת ריבוי זהויות המנהלות ביניהן משא ומתן להכרה הדדית.

יצד קהילות הנבדלות זו מזו באורח חייהן ובתרבותן יכולות להתקיים זו בצד זו במסגרת מדינית אחת? שאלה זו רלוונטית במדינות רבות ובישראל במיוחד, ותאוריית הרב-תרבותיות מנסה למצוא לה תשובות. צ`רלס טיילור, פילוסוף ואיש ציבור קנדי, כתב חיבור רב השפעה ששמו `הפוליטיקה של ההכרה`, ובו בחן את תביעתה של קהילת דוברי הצרפתית בחבל קוויבק להכיר בתרבותה ובשפתה. בחיבורו הוא פיתח גישה חדשנית ומאוזנת לרב-תרבותיות, גישה הנשענת על ניתוח פילוסופי והיסטורי, אשר מוקירה את הזהות האותנטית והייחודית של כל קהילה ועם זאת מדגישה את קיומו של מרחב מושגי והיסטורי משותף. טיילו סבור שהזהות התרבותית מתהווה במרחב משותף זה באמצאות דיאלוג. מושג הזהות הדיאלוגית מאפשר לו לדחות את הטענה שלכל קבוצה אמות מידה משלה ולכן אין מקום לשיג ושיח ביניהן. אדרבה, גישתו מעודדת ריבוי זהויות המנהלות ביניהן משא ומתן להכרה הדדית.