לפני 25 שנה החלה ג'ודית וולרשטיין, לשוחח עם קבוצה של 131 ילדים שהוריהם היו בתהליך גירושים. היא ביקשה מהם לספר לה את הפרטים האישיים ביותר בחייהם, והם עשו כן בכנות מפתיעה.
וולרשטיין הצליחה לזכות באמונם, ושכרה היה תמונה מפורטת ומרגשת של חייהם לאורך הילדות, גיל ההתבגרות על בעיותיו וגם שנות בגרותם.
וולרשטיין בחרה שבעה ילדים שמייצגים בצורה הנאמנה ביותר את חוויות החיים האופייניות לקבוצה כולה, והיא עוקבת אחר חייהם לאורך גיל ההתבגרות ועד לבגרות, קשרי האהבה שלהם, נישואיהם המוצלחים והכושלים וההורות שלהם עצמם לילדיהם.
אנחנו עוקבים אחר מלחמתם בפחד המקנן בתוכם שגם מערכות היחסים שלהם ייכשלו כמו אלה של הוריהם. מכיוון שאין להם תבנית פנימית של מערכת יחסים תקינה, עליהם להמציא בכוחות עצמם קודים להתנהגות נכונה.
וולרשטיין מראה כיצד רבים מהם התגברו על פחדם מבגידה, מצאו אהבה אצל בני זוגם והפכו להורים טובים ומגוננים, ולעומתם אחרים שעדיין נלחמים כדי לממש את משאלות לבם.
וולרשטיין מראה כיצד ילדי גירושים שכיום הם מבוגרים רואים את החיים בצורה אחרת מחבריהם שגדלו במשפחות שלמות, שגם בהן היו להורים קשיים בחיי הנישואים, אך הם החליטו להישאר יחד.
בדרך זאת היא שופכת אור על השאלה שהורים כה רבים מתחבטים בה - האם להישאר בנישואים אומללים או להתגרש.
מן הראוי שכל ילדי הגירושים שהגיעו לבגרות יקראו את הספר, וכך גם בני זוגם, השותפים שלהם, הורים שהתגרשו או כאלה ששוקלים גירושים, שופטים, עורכי דין ומומחים בתחום בריאות הנפש.
ספר זה קורא תיגר על חלק מהאמונות המושרשות בנו זה שנים, והוא עתיד לשנות אחת ולתמיד את מה שאנחנו חושבים על גירושים.
ג'ודית וולרשטיין מחברת הספר יש נשואין מאושרים(בעברית בהוצאת מטר) נחשבת בחוגים נרחבים לסמכות הבינלאומית החשובה ביותר בנושא השפעות הגירושים על ילדים. היא ייסדה את "מרכז ג'ודית וולרשטיין לטיפול במשפחות בתהליך שינוי".
ג'וליה לואיס היא מרצה לפסיכולוגיה באוניברסיטת סן פרנסיסקו, מנהלת את המרפאה הפסיכולוגית בה ומשמשת כמתאמת התכנית לתואר בפסיכולוגיה קלינית. סנדרה בלקסלי היא כתבת מדעית של הניו יורק טיימס.

לפני 25 שנה החלה ג'ודית וולרשטיין, לשוחח עם קבוצה של 131 ילדים שהוריהם היו בתהליך גירושים. היא ביקשה מהם לספר לה את הפרטים האישיים ביותר בחייהם, והם עשו כן בכנות מפתיעה.
וולרשטיין הצליחה לזכות באמונם, ושכרה היה תמונה מפורטת ומרגשת של חייהם לאורך הילדות, גיל ההתבגרות על בעיותיו וגם שנות בגרותם.
וולרשטיין בחרה שבעה ילדים שמייצגים בצורה הנאמנה ביותר את חוויות החיים האופייניות לקבוצה כולה, והיא עוקבת אחר חייהם לאורך גיל ההתבגרות ועד לבגרות, קשרי האהבה שלהם, נישואיהם המוצלחים והכושלים וההורות שלהם עצמם לילדיהם.
אנחנו עוקבים אחר מלחמתם בפחד המקנן בתוכם שגם מערכות היחסים שלהם ייכשלו כמו אלה של הוריהם. מכיוון שאין להם תבנית פנימית של מערכת יחסים תקינה, עליהם להמציא בכוחות עצמם קודים להתנהגות נכונה.
וולרשטיין מראה כיצד רבים מהם התגברו על פחדם מבגידה, מצאו אהבה אצל בני זוגם והפכו להורים טובים ומגוננים, ולעומתם אחרים שעדיין נלחמים כדי לממש את משאלות לבם.
וולרשטיין מראה כיצד ילדי גירושים שכיום הם מבוגרים רואים את החיים בצורה אחרת מחבריהם שגדלו במשפחות שלמות, שגם בהן היו להורים קשיים בחיי הנישואים, אך הם החליטו להישאר יחד.
בדרך זאת היא שופכת אור על השאלה שהורים כה רבים מתחבטים בה - האם להישאר בנישואים אומללים או להתגרש.
מן הראוי שכל ילדי הגירושים שהגיעו לבגרות יקראו את הספר, וכך גם בני זוגם, השותפים שלהם, הורים שהתגרשו או כאלה ששוקלים גירושים, שופטים, עורכי דין ומומחים בתחום בריאות הנפש.
ספר זה קורא תיגר על חלק מהאמונות המושרשות בנו זה שנים, והוא עתיד לשנות אחת ולתמיד את מה שאנחנו חושבים על גירושים.
ג'ודית וולרשטיין מחברת הספר יש נשואין מאושרים(בעברית בהוצאת מטר) נחשבת בחוגים נרחבים לסמכות הבינלאומית החשובה ביותר בנושא השפעות הגירושים על ילדים. היא ייסדה את "מרכז ג'ודית וולרשטיין לטיפול במשפחות בתהליך שינוי".
ג'וליה לואיס היא מרצה לפסיכולוגיה באוניברסיטת סן פרנסיסקו, מנהלת את המרפאה הפסיכולוגית בה ומשמשת כמתאמת התכנית לתואר בפסיכולוגיה קלינית. סנדרה בלקסלי היא כתבת מדעית של הניו יורק טיימס.