סיפורו של מוחמד אבו סררי / ראיון ו

סיפורו של מוחמד אבו סררי

ראיון ו

בשנת 2000, מכיל 58 עמודים,







ללא דירוג ללא דירוג
0 בנים   0 בנות
285 התעניינו בספר

תקציר הספר
מראות פלשתינה המנדטורית של שנות השלושים והארבעים, וישראל בראשיתה, נפרשים לפנינו דרך עיניו של ילד, נער ובוגר ערבי. מוחמד אבו סררי נולד לפרדסים. מגיל ינקות נדד עם משפחתו הגדולה מפרדס לפרדס בפלשתינה, בעקבות עבודת אביו שהיה מנהל עבודה בפרדסים שונים של אפנדים ערבים מאזור טול - כרם ועד מג'דל אשכלון בדרום. בגיל שש למד לקרא ולכתוב ממורה ששירטט אותיות על החול. את כל יתר תלמודו עשה בעצמו. בית ספר לא ראה מעולם. בגיל עשר, לאחר מות אביו, יצא מוחמד לעבוד לפרנסת המשפחה כשוליית מלצרים בבית קפה ברמלה. כעבור ארבע שנים התוודע ליישוב היהודי בתל אביב, עימו נקשר מאז ועד שפרש לגימלאות מעבודתו בעירית תל אביב. מוחמד אבו סררי, ערבי מיפו בשנות השבעים לחייו, סובלני ללא תקנה, רודף שלום והידברות. כשהיה ילד נכח באימת המאורעות במו עיניו, כשהתבגר חווה את כיבוש יפו במלחמת 48 ואת הלאמת בית המשפחה באזור, שהוכרז רכוש נטוש. מוחמד, שלימים תרם ימי עבודה למען צה"ל במלחמת ששת הימים, נשך שפתיים בתקופה הכאובה והמתמשכת של הממשל הצבאי בשנות החמישים, שהגבילה קשות את תנועתם של ערביי ישראל בתוך המדינה. בדמו של מוחמד זורם דם של פעיל ציבור, מי שהיה שנים חבר מפלגה, פעיל נמרץ בועדי עובדים ובוועד למען ערביי יפו. אדם שאיכפת לו. מאוד.










©2006-2015 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ