כך לא מדבר ולא דיבר שום מדינאי: יאן מסריק אומר את אשר על לבו בלי כחל וסרק, בשפה עממית, מלאת הומור ומילים שבעבר הפוריטני נחשבו לגסויות. דעותיו על הדמוקרטיה, החרות, גורל העמים הקטנים, על אמנות החיים ועל נושאים רבים אחרים המעסיקים כל אדם חושב, תקפות היום כפי שהיו בימי חייו. מה יכול להיות אקטואלי יותר מדבריו: "כל עוד ישלמו לגנרלים יותר מאשר למורים, לא יהיה שלום בעולם". זהו ספר על אדם אוהב אדם, מעורר מחשבה, חיוך וכיסופים למדינאים כמוהו.
יאן מסריק (1948-1886), בנו של תומש ג. מסריק, מייסד הרפובליקה הצ'כוסלובקית, היה שונה מאוד מאביו הפילוסוף השתקן: הוא היה פסנתרן, בשלן, איש חברה, אמן הבדיחה. אולם המשותף לשניהם היה ההומניזם העמוק והאהדה הרבה לעם היהודי, הסלידה מאנטישמיות ותמיכתם במטרת הציונות: הקמת מדינה יהודית. כשגריר צ'כוסלובקיה בלונדון, כשר החוץ בממשלת צ'כוסלובקיה הגולה וכשר חוץ הרפובליקה הצ'כוסלובקית המחודשת עם תום המלחמה, סייע מסריק בלב שלם ובכל כוחותיו לפליטים היהודים באנגליה, לתנועת הבריחה אחרי המלחמה של יהודי מזרח אירופה דרך צ'כוסלובקיה אל ארץ ישראל ולבסוף ברכישת נשק למלחמת הקוממיות. מסריק נרצח במארס 1948, אחרי עליית הקומוניסטים לשלטון.
שיחות עם יאן מסריק יצא לאור לראשונה, בצ'כית, בשנת 1952 בישראל. בצ'כיה עצמה הופיע הספר במלואו רק אחרי מהפכת 1989 והפך מיד לרב-מכר.
אביגדור דגן, יליד 1912, נודע בארץ מולדתו צ'כוסלובקיה בשם ויקטור פישל, משורר, סופר וציוני. עם הכיבוש הגרמני נמלט לאנגליה ובשנות מלחמת העולם השנייה שיתף פעולה עם יאן מסריק במשרד החוץ של ממשלת צ'כוסלובקיה הגולה בלונדון. עם תום המלחמה חזר לפראג, למשרד החוץ בראשותו של מסריק. בשנת 1949 עלה לישראל, הצטרף כאן לשרות הדיפלומטי ושירת בתפקידים רבים, בין השאר כשגריר ישראל בפולין, יוגוסלביה, נורווגיה ואוסטריה
- אולם מעולם לא זנח את יצירתו הספרותית. כויקטור פישל הוא נחשב לסופר צ'כי ומאז הפיכת השלטון בשנת 1989 הוא זכה בפרסים ובתוארי כבוד בארץ מולדתו. אך באותה מידה אביגדור דגן הוא סופר ישראלי, תושב ירושלים: מרבית ספריו (בינת השכווי, שיר הרחמים, ליצני החצר, הרובע החמישי ואחרים)
יצאו לאור בתרגום עברי וזכו כאן לתהודה רבה.

כך לא מדבר ולא דיבר שום מדינאי: יאן מסריק אומר את אשר על לבו בלי כחל וסרק, בשפה עממית, מלאת הומור ומילים שבעבר הפוריטני נחשבו לגסויות. דעותיו על הדמוקרטיה, החרות, גורל העמים הקטנים, על אמנות החיים ועל נושאים רבים אחרים המעסיקים כל אדם חושב, תקפות היום כפי שהיו בימי חייו. מה יכול להיות אקטואלי יותר מדבריו: "כל עוד ישלמו לגנרלים יותר מאשר למורים, לא יהיה שלום בעולם". זהו ספר על אדם אוהב אדם, מעורר מחשבה, חיוך וכיסופים למדינאים כמוהו.
יאן מסריק (1948-1886), בנו של תומש ג. מסריק, מייסד הרפובליקה הצ'כוסלובקית, היה שונה מאוד מאביו הפילוסוף השתקן: הוא היה פסנתרן, בשלן, איש חברה, אמן הבדיחה. אולם המשותף לשניהם היה ההומניזם העמוק והאהדה הרבה לעם היהודי, הסלידה מאנטישמיות ותמיכתם במטרת הציונות: הקמת מדינה יהודית. כשגריר צ'כוסלובקיה בלונדון, כשר החוץ בממשלת צ'כוסלובקיה הגולה וכשר חוץ הרפובליקה הצ'כוסלובקית המחודשת עם תום המלחמה, סייע מסריק בלב שלם ובכל כוחותיו לפליטים היהודים באנגליה, לתנועת הבריחה אחרי המלחמה של יהודי מזרח אירופה דרך צ'כוסלובקיה אל ארץ ישראל ולבסוף ברכישת נשק למלחמת הקוממיות. מסריק נרצח במארס 1948, אחרי עליית הקומוניסטים לשלטון.
שיחות עם יאן מסריק יצא לאור לראשונה, בצ'כית, בשנת 1952 בישראל. בצ'כיה עצמה הופיע הספר במלואו רק אחרי מהפכת 1989 והפך מיד לרב-מכר.
אביגדור דגן, יליד 1912, נודע בארץ מולדתו צ'כוסלובקיה בשם ויקטור פישל, משורר, סופר וציוני. עם הכיבוש הגרמני נמלט לאנגליה ובשנות מלחמת העולם השנייה שיתף פעולה עם יאן מסריק במשרד החוץ של ממשלת צ'כוסלובקיה הגולה בלונדון. עם תום המלחמה חזר לפראג, למשרד החוץ בראשותו של מסריק. בשנת 1949 עלה לישראל, הצטרף כאן לשרות הדיפלומטי ושירת בתפקידים רבים, בין השאר כשגריר ישראל בפולין, יוגוסלביה, נורווגיה ואוסטריה
- אולם מעולם לא זנח את יצירתו הספרותית. כויקטור פישל הוא נחשב לסופר צ'כי ומאז הפיכת השלטון בשנת 1989 הוא זכה בפרסים ובתוארי כבוד בארץ מולדתו. אך באותה מידה אביגדור דגן הוא סופר ישראלי, תושב ירושלים: מרבית ספריו (בינת השכווי, שיר הרחמים, ליצני החצר, הרובע החמישי ואחרים)
יצאו לאור בתרגום עברי וזכו כאן לתהודה רבה.