במלאת מאתיים שנה להולדת היינריך היינה שבים אנו ונזכרים בניסיונות תרגום מרתקים של שירי היינה לעברית מאת ש. בן-ציון, י. כצנלסון, א.ל. מינץ, א.נ. גנסין, ולאחרונה מאת שלמה טנאי. די ברשימה קצרצרה וחלקית זו כדי לשקף את מערכת היחסים שנרקמה בין השפה העברית כסמן התחייה הלאומית-הציונית של עם ישראל לבין שירתו של היינה, הרומנטיקן המר והמומר. תחילתה של מערכת יחסים זו בברלין ובווארשה, מרכזי ספרות ההשכלה העברית באירופה, שם תורגמו שירי היינה לעברית לראשונה, והמשכה עם התבססות העברית כשפת דיבור חיה ותוססת בישראל. תרגומה של גילה אוריאל לשירי היינה ראה אור לראשונה בתשכ"ו (יהושע אורנשטין, הוצאת ספרים יבנה, תל-אביב). תרגומה של גילה אוריאל לשירי היינה מצליח לקלוע לטעמו של הקורא בן ימינו בהומור רך ועדין, נוקב בשנינותו. הודות לתרגום זה זוכה הקורא הישראלי להיפגש עם שירה בעלת ניחוח אירופי אלגנטי, שיש בה קלילות ורגישות, אנינות טעם ונונשאלאנטיות. תרגומה של גילה אוריאל מהלך בטוחות על אותו קו הפרדה דק בין מקור לתרגום ותופס מקום של כבוד בשורת המתמודדיםעם שירת היינה בעברית. - רחל פרנקל-מדן גילה אוריאל - סופרת, משוררת, עורכת ומתרגמת של דברי שירה ופרוזה, הוציאה לאור למעלה משלושים ספרים שכתבה, תרגמה וערכה, ביניהם האנתולוגיה לשירת נשים "בת קול" (בשיתוף עם המשוררת עדנה מיטווך-מלר) ותרגומים מן הספרות הגרמנית, הפולנית, הצרפתית והאנגלית. מספריה: "פנינים משירת העולם", "ערגה" (ספר שירה דו-לשוני, עברי-אנגלי), "עולמו של משורר", "נופים דוממים", "שלושה דורות", "חוט הלב" ועוד.