האנציקלופדיה של השואה סט חמישה כרכים + מפתח /

האנציקלופדיה של השואה סט חמישה כרכים + מפתח

יצא לאור ע"י הוצאת ידיעות אחרונות, בשנת 1990,







ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
5
2 בנים   2 בנות
גיל ממוצע:43
2538 התעניינו בספר

תקציר הספר
ושלים שמואל קרקובסקי-יד ושם, ירושלים יהודה ריינהורץ-ארה"ב דירדי רנקי ז"ל-האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט בעשרות השנים שמאז תום מלחמת-העולם השנייה גברה ופשטה בעולם ההכרה במשמעותה של השואה כמאורע היסטורי מרכזי בקורות העם היהודי ובהיסטוריה של הציווליזציה המערבית בכלל. מטרתה של אנציקלופדיה זו היא להעמיד לרשות מורים, לומדים וקהל מתעניינים רחב ספר כולל ומעודכן על השואה, רקעה והשלכותיה, שבחיבורו נטלו חלק חוקרים ומומחים למקצעותיהם מארצות רבות. האנציקלופדיה עוסקת בהרחבה במקורות, בנימוקים ובמניעים בתחומים אלה: 1. התעצמות רעיונות הגזענות ושנאת היהודים בנוסח נאצי, שהיטלר וראשי מפלגה אחרים ייצגו בעליל ושהמדינה שבשליטת הנאצים אימצה אותם. 2. התחיקה הגזענית המפלה שהוציאה את היהודים מכלל ציבור אנושי בגרמניה, מדיניות הגזל והנישול הכלכלי הבלתי-פוסקים ודחיקת היהודים אל מחוץ לגבולות של הרייך הנאצי המורחב; 3. תהליך הדיכוי, הטרור, ההרעבה, ההגליות והכליאה בגטאות של היהודים בפולין ובארצות הכבושות האחרות המיושבות המוני יהודים, שבשלב הקריטי של המלחמה, בעת ההתקפה על ברית-המועצות באמצע שנת 1941, לבש צורה של רצח המונים, ואחר-כך מסע להכחדה טוטלית של יהודי אירופה - תהליך שליו הוכרע בדרג הבכיר והאחראי ביותר של צמרת המדינה והמפלגה השלטת, תוכנן בידי מנגנון מטעם המדינה, והוצא לפועל בידי יחידות הרג ובמיתקני רצח שהקים והפעיל הרייך השלישי. באנציקלופדיה הוקדש מקום נרחב לנרדפים ולקורבנות השואה, להנהגתם ולמסגרות הציבור בקרבם, למצוקתם, לדעותיהם ולידיעתם את הצפוי להם, לפעילותם במצב סחר מוצא, למאבקם העקשני לחיים ולהצלת נפשם, ולדרכי התנדות נואשות בצל המוות הסוגר עליהם בלי מנוס. מקום רב, יחסית, יוחד במפעל האנציקלופדי הזה לארצות הכבושות והתלויות ברייך הגרמני ולעמיהן, למשטר הדיכוי על דרגותיו ושלביו שהשתרר בהן, וכן לרצח של קבוצות אוכלוסין אזרחיות ושל שבויי מלחמה סובייטים, שעונו במחנות ושנרצחו בהמוניהם, כנחותים ומשוללי כבוד אנוש וזכות קיום לפי אמת-המידה הגזענית של הנאצים. נידונה גם שאלת יחסם של בני העמים השונים, השכבות השונות בתוכם ותנועת ההתנגדות, ליהודים ולהצלת יהודים שמאות בשנים חיו בקרבם ושלנגד עיניהם נידונו לעקירה, לשילוח ולמוות. נסקרו גם העמדות וההתייחסות של המדינות הדמוקרטיות החופשיות, וכן של היהודים במדינות ההן ובארץ-ישראל המנדטורית, לאפליה, לדחיקת יהודים מתמשכת ול'פתרון הסופי' הנאצי. במיגוון הנושאים הכלולים באנציקלופדיה נבדקו גם השפעות שואה בחיים הפוליטיים, בתפיסות האידיאולוגיות ובגישות של הדתות השונות, בחיי היהודים ובמעמדם בעולם, ולבסוף בהשתקפות השואה בהיסטוריוגרפיה ובנסיונות חוזרים להכחיש את השואה או לסלף את דמותה ואת האחריות המוטלת על מבצעיה. גישת עורכי מפעל אנציקלופדי זה מושתת בעיקר על ראיית השואה כמאורע היסטורי ורעיוני החייבים להיבחן ברצף היסטורי ובכלים מתודיים של היסטוריון. עם זאת לא נעלם מעיני מעצבי מפעלז ה, שהניסיון להבין את הגורמים שהוליכו לשואה, את הדמויות שהיו מעורבות בה מזווייות שונות ואת הלקחים ממנה, מחייב שיוף של מלומדים מדיסציפלינות שונות והארת ההיבטים המגוונים שבתחום התמחות של אנשי מדע המדינה, הסוציולוגיה, הדת, הפסיכולוגיה, המשפט, הרפואה, הספרות והאמנויות למיניהן. למעשה כלולים בכרכים של האנציקלופדיה הרבה יותר מ- 1,000 הנושאים המצויינים בשמות הערכים, ובכול ערך עשויים להיכלל כמה וכמה נושאים. המפתח שבסוף הכרך האחרון יסייע לקורא למצוא את אשר הוא מבוקש, גם אם אין עליו ערך מיוחד. בסוף הכרך האחרון מצויים גם הנספחים האחרים - הכרונולוגיה של תקופת השואה, הסטטיסטיקה של קורבנות השואה, וכן רשימת דרגות צבאיות ודרגות בס"ס, רשימת ראשי-תיבות וקיצורים בלועזית ועוד. המערכת יצחק ארד-יד ושם, ירושלים יהודה באואר-האוניברסיטה העברית, ירושלים רנדולף ברהם-סיטי יוניברסיטי, ניו יורק קריסטופר בראונינג-פסיפיק לותרן יוניברסיטי, ארה"ב מרטין ברושט ז"ל-אוניברסיטת מינכן ישראל גוטמן-האוניברסיטה העברית, ירושלים; יד ושם, ירושלים מרטין גילברט-אנוניברסיטת לונדון, אנגליה אנדריאס הילגרובר ז"ל-אוניברסיטת קלן אהרון וייס-יד ושם, ירושלים; אוניברסיטת חיפה יז'י טומאשבסקי-אוניברסיטת ורשה לני יחיל-אוניברסיטת חיפה אברהרד יקל-אוניברסיטת שטוטגרט ירחמיאל כהן-האוניברסיטה העברית, ירושלים סטיבן כץ-אוניברסיטת קורנל, ארה"ב דב לוין-האוניברסיטה העברית, ירושלים מיכאל מארוס-אוניברסיטת טורונטו, קנדה צ'סלו מדייצ'יק-האקדמיה הפולנית למדעים, ורשה שמואל ספקטור-יד ושם, ירושלים הנרי פיינגולד-סיטי יוניברסיטי, ניו-יורק שאול פרידלנדר-אוניברסיטה תל-אביב דב קולקה-האוניברסיטה העברית, יר


הקורא עיר הקורא מתי
טובי אלקנה לפני 5 שנים ו-5 חודשים מענה





התחילה לקרוא לפני 6 שנים








©2006-2015 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ