יהודה בּוּרְלָא (18 בספטמבר 1886 – 7 בנובמבר 1969) היה סופר ישראלי, חתן פרס ישראל לספרות יפה לשנת תשכ"א (1961), ומהסופרים הבולטים ב"כותל המזרח" של הספרות העברית החדשה. יצירתו פורשת יריעה רחבה של הווי ישראל בארצות המזרח ובירושלים העתיקה. היא מתאפיינת בדרך סיפור מזרחית הרוקמת מציאות וחזון בשלל גוונים, בדרכי בניין של הספרות המערבית הרומנטית, בפיוטיות, בהיקף אפי, בידיעת נפש הבריות ובמיוחד את נפש האִשָּׁה העברייה, בהרמת האהבה למדרגת קדושה, ובשאיפה לחסד ותום, אהבה ורחמים. סיפוריו נקראו על ידי משכילים ופשוטי-העם, בני-נוער ומבוגרים כאחד.

יהודה בּוּרְלָא (18 בספטמבר 1886 – 7 בנובמבר 1969) היה סופר ישראלי, חתן פרס ישראל לספרות יפה לשנת תשכ"א (1961), ומהסופרים הבולטים ב"כותל המזרח" של הספרות העברית החדשה. יצירתו פורשת יריעה רחבה של הווי ישראל בארצות המזרח ובירושלים העתיקה. היא מתאפיינת בדרך סיפור מזרחית הרוקמת מציאות וחזון בשלל גוונים, בדרכי בניין של הספרות המערבית הרומנטית, בפיוטיות, בהיקף אפי, בידיעת נפש הבריות ובמיוחד את נפש האִשָּׁה העברייה, בהרמת האהבה למדרגת קדושה, ובשאיפה לחסד ותום, אהבה ורחמים. סיפוריו נקראו על ידי משכילים ופשוטי-העם, בני-נוער ומבוגרים כאחד.