"מה המילים 'סרטן', 'ילד' ו'חולה' עושות לכם?"

"מעבירות צמרמורות בגוף, לכל האורך, נכון?
כך גם לנו, משפחה פשוטה מבני ברק, שלא חשבה שתושלך ללב הסערה בעוצמה כזו".

ב 'והיא רק ילדה' מחלק שלום גבאי את הכתיבה בינו לבין גיבורת הספר, מתעד את קורותיה של ילדה אחת קטנה, שחלתה במחלה הנוראה, ושל משפחה אחת גדולה ומספר מה קורה בין אב לילדיו, בין ילדה לאמה ובין משפחה לכל העולם, כשהנורא מכול מתרחש.
הדפים ספוגים בדמעות והתלבטויות, הפרקים מלאים בדילמות, ניצחונות וכישלונות.

אבל זהו לא רק סיפור עצוב על ילדה חולה. 'והיא רק ילדה' הוא סיפור מרגש, מלא אמונה, מטלטל, מסעיר ואפילו מחייך לפעמים.
"כי החיים הם לא תמיד מה שהם נראים מבחוץ. אולי אף פעם לא", אומר גבאי.

"וכשאתה מוצא את עצמך בסיטואציות שונות, אתה מופתע מעצמך ומהתגובות שלך, לא פחות מאשר מהנסיבות עצמן".

'והיא רק ילדה' שואל שאלות קשות:

כמה נשמות יכולות להיות לילדה אחת?
איך זה שאבא נרגע דווקא כשניידות טיפול נמרץ עוצרות מתחת לבית שלו?

מה ירד בנוי מהשמיים והוא לא בית המקדש?
כיצד הצליחה אישה אחת להפוך ספינת ענק על כל יושביה?
ולמה ערכו בת מצווה לילדה בת 11.5?

שואל ושולח אותנו למסע ארוך. מסע ללב, לנשמה ולעצמנו. "אחר כך תאהבו את הילדים שלכם יותר, ותודו לקדוש ברוך הוא על החיים", מבטיח גבאי. "הם לא מובנים מאליהם".