|
|
|
3.
|
|
הספר מאגד סדרה של מחקרים המתייחסים למצבי לחץ ומצוקה של צעירים ישראלים במסגרת בית הספר ומחוצה לה, במגזר היהודי – החילוני והדתי, ובמגזר הערבי. הספר פורס בפני הקוראים מצוקות הקשורות לבעיות אישיות, לבעיות בלימודים, למצבי אלימות בבית הספר, לצריכה של סמים ושל אלכוהול וללחצים נורמטיביים בחיי היום-יום. כמו כן מתוארות מצוקות של תחילת דרך מקצועית ומצוקות הקשורות בילדות.
המחקרים המוצגים בספר בוחנים את המצוקות ואת דרכי התמודדות עמן תוך שימוש במגוון מתודולוגיות, החל ממחקרים כמותיים, המספקים תיאור סטטיסטי של סוגי מצוקה ושל דרכי התמודדות ובוחנים קשרים ביניהם לבין מאפיינים אישיים, חברתיים ותרבותיים של אוכלוסיית צעירים, ועוד מנעד רחב של סוגות בתחום המתודולוגיה האיכותנית, בהן הסוגה הפנומנולוגיה, שיטת חקר השיח ומחקר עצמי ביקורתי.
הספר פונה להורים לצעירים מתבגרים בגילאים שונים, לאנשי חינוך העוסקים בהכשרת מורים, בהם מרצים וסטודנטים להוראה, ולאנשי מחקר בתחום החינוך המתעניינים במתודולוגיות מחקר שונות. גם אנשי חינוך ופסיכולוגים במשרד החינוך וברשויות המציעות תמיכה לצעירים במצוקה יכולים למצוא עניין בספר, וכן מתכנני תכניות התערבות ותמיכה למיניהן, הפועלים למען צעירים בישראל במסגרות מגוונות ובקבוצות חברתיות, תרבותיות ולאומיות שונות.
עורכי הספר ורוב כותבי הפרקים עובדים ברשות המחקר של מכללת לוינסקי לחינוך, או נמצאים בקשרים עמה....
|
|
4.
|
|
עם הקדשת המחברת, המחיר כולל משלוח...
|
|
9.
|
|
פניה המשתנים של הכשרת המורים בישראל מתוארים בספר באמצעות סיפורה של מכללה לחינוך, שחלו בה שינויים בעקבות דרישות לאומיות לרפורמות בחינוך ובהכשרה להוראה. שינויים אלה התרחשו בתקופה של תמורות ושל אי-ודאות בהכשרת המורים בארץ ובעולם.
הספר בוחן את ציפיותיהם של מעצבי המדיניות במדינה ושל הציבור הרחב בחינוך ומהכשרת המורים, את התפיסות המוצהרות של השינויים בקרב קובעי המדיניות במכללה לחינוך ואת תפיסות השינויים של מורי-המורים, הניצבים בחזית ההכשרה.
השינויים והתפיסות נבחנים בספר בשלוש רמות:
א. ברמה הלאומית - הרמה המצופה של קובעי המדיניות בישראל, כפי שהשתקפה במסמכים רשמיים וכן ב´עין הציבורית´, דהיינו בעיתונות הכתובה. היבט זה הוגדר כ´היבט המצופה´.
ב. ברמה המוסדית - הרמה המוצהרת של מקבלי ההחלטות במוסד (ההנהלה ובעלי התפקידים הבכירים), כפי שהשתקפה בשינויים שחלו במוסד הלכה למעשה ובנקודת המבט האישית של כותבות הספר, שהיו בתקופה הנדונה חברות הנהלה; היבט זה הוגדר כ´היבט המוצהר´, והוא משקף ראיית-על מערכתית ומורכבת בתוך המוסד.
ג. ברמה המקומית - ´רמת-המעשה´ של הסגל האקדמי - מורי-המורים שלימדו במוסד. היבט זה הוגדר כ´היבט הנתפס´, ומוצגת בו תפיסתם של מורי-המורים את השינויים שנערכו במוסד. ´קולם´ האישי מאפשר לקוראים לארוג את הנרטיב של מכללה לחינוך.
זהו ´סיפורו´ של מוסד אחד לחינוך בישראל, אולם זהו גם תיאור פניה המשתנים של הכשרת המורים; זהו ´סיפורו´ של מוסד כישות שלמה, אולם זהו גם ´סיפורם´ של האנשים המרכיבים אותו. הצצה זו אל אחורי הקלעים של הכשרת המורים היא בעלת עניין לא רק לאנשי חינוך, אלא גם לציבור הרחב, שיש לו נגיעה לחינוך והחינוך נוגע בו.
ד"ר חנה עזר עומדת בראש רשות המחקר, ההערכה והפיתוח במכללת לוינסקי לחינוך. בעבר שימשה בתור המשנה לראש המכללה לעניינים אקדמיים. מחקריה מתמקדים בתפיסות של שינוי בהכשרת המורים, ברב-תרבותיות בחברה ובחינוך, וכן באוריינות ובתפיסתה בקרב לומדים ומורים מקבוצות תרבותיות שונות.
ד"ר מרים מבורך עומדת כיום בראש מכללת לוינסקי לחינוך, ואף משמשת בתור ראש התכנית לתואר השני - ´חינוך בגיל הרך´. בעבר הייתה מרכזת אקדמית ומרכזת של המסלול לגיל הרך. מחקריה עוסקים בקוגניציה שם מורים, באינטלגנציה פרקטית של ילדים ומבוגרים, במערכות חינוך בגיל הרך ובתהליכי שינוי בהכשרת המורים....
|
|
